גזר דין חמור בפרשת קרטל המרצפות: מנכ"ל תשלובת אלוני, יצחק אלוני, נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גזר דין חמור בפרשת קרטל המרצפות: מנכ"ל תשלובת אלוני, יצחק אלוני, נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל

העונשים שנגזרו על יתר הנאשמים נעים בין 2-7 חודשי מאסר; ביהמ"ש הטיל על הנאשמים קנסות בסך כולל של למעלה מ-8 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום את עונשים כבדים על אחרוני המורשעים בקרטל המרצפות, החברות אלוני, זהבי, נמליט, עצמון, שדות ים ומנהלים בהן, וכן את עונשו של מי שהורשע בסיוע לקרטל, אהוד סבירסקי.

על יצחק אלוני, ראש תשלובת אלוני הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל; על אבינועם זהבי, מנכ"ל זהבי מרצפות, נגזרו 7 חודשי מאסר בפועל; על דורון שמי, מי שניהל את חברת נמליט בעת הקרטל, הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל. על מורשעי חברת עצמון, על מנכ"ל שדות ים ועל אהוד סבירסקי, שהורשע בסיוע לקרטל, הוטלו מאסרים בעבודות שירות, שאינם עולים על 5 חודשים.

על המעורבים באופן אישי, וכן על החברות עצמן, הטיל ביהמ"ש בנוסף קנסות קבדים בסכום כולל של 6.35 מליון שקל. בסך הכל, יחד עם קנסות שהוטלו על מורשעים קודמים בפרשה, נקנסו חברי הקרטל ב-8.25 מליון שקל. רק על תשלובת אלוני לבדה הוטל קנס של כ-2.5 מיליון שקל. בכך למעשה באה לידי סיום פרשת קרטל המרצפות שהחלה לפני 14 שנה.

חברות קרטל המרצפות, שפעל בשנים 1983-1997 עד שנחשף על ידי רשות ההגבלים העסקיים, תיאמו ביניהן לאורך שנים מחירים בענף המרצפות והשיש המעובד לקבלנים ולצרכנים פרטיים, קבעו הסדרי מכסות במסגרתם חילקו ביניהם את הכמויות שתמכור כל חברה, וכן תיאמו הסדרי חלוקת שוק שונים.

החברות אף הפעילו מנגנון "ענישה", באמצעות כלכלן שסייע בארגון הקרטל, כך שהוטלו סנקציות וקנסות על מי שחרג מן ההסדרים המשותפים.

בגזר הדין, שנימוקיו המפורטים פרושים על פני 80 עמודים, ציינה השופטת יהודית צור כי בקביעת העונש התחשבה בשיקולי החומרה שבעבירות הגבלים עסקיים, ובנסיבות אישיות לקולא של מורשעים שונים.

בית המשפט הדגיש את החומרה המיוחדת שנובעת מאורכו חסר התקדים של הקרטל, שנמשך 14 שנים, ולא פסק ביוזמת החברות, אלא כתוצאה מגילויו וחשיפתו על-ידי רשות ההגבלים העסקיים.

בית המשפט עמד על כך ש"מדובר בקרטל שחבריו נימנו עם החברות המובילות בשוק המרצפות שפעלו כל העת, כולל הפעלת לחצים כדי להרחיב את מספר החברות בו וכדי להאדיר ולהעצים את פעילותן בשוק תוך פגיעה בתחרות החופשית".

בית המשפט קיבל את טענת מנחם פרלמן, המשנה לממונה על הגבלים עסקיים והכלכלן הראשי של הרשות מטעם התביעה, כי הקרטל הביא לפגיעה כלכלית של ממש בציבור, וכי עיקר הפגיעה חלה בשנות הגאות בבנייה בתחילת שנות ה-90 (אז היה ביקוש מוגבר למוצרי בנייה).

טענת הנאשמים, כי חלקם "רימו" את חבריהם לקרטל וחרגו לעתים מכלליו, נדחתה כשיקול להקלה בעונש. כאמור, בגזר הדין, נכתב כי ברמאות זו אין כדי להפחית מחומרת הקרטל או להפחית את הפגיעה שפגעו הנאשמים בציבור. את התביעה ייצגה בהליך עו"ד מזור מצקביץ' מרשות ההגבלים העסקיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#