היועמ"ש: צרכנים ישראלים יכולים לתבוע קרטלים בינלאומיים

היועץ המשפטי לממשלה טוען כי חוקי התחרות בישראל חלים גם על גורמים בינלאומיים הפוגעים באזרחי המדינה - מבלי שנדרשת כוונה ספציפית להשפיע על השוק המקומי

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תושבים צופים על משאיות מאירופה שנכנסות לנמל דובר, בחודש שעבר. באיחוד גוברת התקווה שהבריטים יתעשתו
תושבים צופים על משאיות מאירופה שנכנסות לנמל דוברצילום: TOBY MELVILLE/רויטרס

עמדה של היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), אביחי מנדלבליט, קובעת כי צרכנים ישראלים יכולים לתבוע קרטלים בינלאומיים, ומחזקת את דיני התחרות נגד גורמים מחוץ למדינה. העמדה, שהוגשה היום (ג') לבית המשפט העליון, מיישרת קו עם המקובל בעולם - וסותרת את הפרשנות הצרה שנתן בית המשפט המחוזי בעניין.

העמדה קובעת כי חוקי התחרות חלים גם על מעשים מחוץ למדינה שיש להם השפעה על המדינה – בלי שנדרשת כוונה ספציפית להשפיע על השוק המקומי. יש לה השפעה רוחבית (בהנחה ותתקבל), שכן היום מתנהלים בישראל לפחות חמישה הליכים של תביעות ייצוגיות נגד קרטלים בינלאומיים.

העמדה הוגשה בערעור על החלטת השופטת הדס עובדיה מבית המשפט המחוזי מרכז, בתיק שבו הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד יצרניות של משאיות המיובאות ומשווקות גם בישראל - ובהן רנו, וולוו ודיימלר. בתביעה, שהוגשה על ידי עו"ד ד"ר אורי ברעם ועו"ד יעקב סבו, נטען כי ב-2011-1997 החברות היו צדדים לקרטל ותיאמו את מחירוני המשאיות. ב-2016 הנציבות האירופית קבעה כי הוכח קיומו של קרטל, והחברות הודו בו והוטלו עליהן קנסות.

התובעת הייצוגית - עסק חקלאי שמחזיק במשאית להובלת תוצרת חקלאית, וגם מי שעושה שימוש בשירותי הובלה של אחרים - הגישה בקשה לגילוי מסמכים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בנימוק שלא הוכחה עילת התביעה לפי חוק התחרות: גם אם יש לחוק תחולה אקס-טריטוריאלית, הדבר נכון רק במקרה שקיימת פגיעה מכוונת של ההסדר הכובל בתחרות בישראל. המשמעות המעשית של ההחלטה הזו היא ניוון של הדין הישראלי, כך שלא ניתן יהיה לתבוע בגין נזקים שגרמו קרטלים בינלאומיים לישראלים.

התובעת עירערה לבית המשפט העליון. היועמ"ש הגיש את עמדתו בעניין באמצעות עו"ד יעל מימון, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה. לפי עמדה זו, חוק התחרות חל על התנהגות של זרים הנעשית מחוץ לגבולות המדינה. בהתאם לכך, ולפי המקובל בעולם, החוק חל על התנהגות שיש לה השפעה משמעותית ישירה וניתנת לצפייה על התחרות בישראל. לא נדרש כי ההתנהגות תהיה מכוונת להשפיע על השוק הישראלי דווקא, אלא נדרשת ציפייה סבירה ואובייקטיבית להשפעה כזו.

היועמ"ש עמד על ההכרח להגן על התחרות בארץ מפני קרטלים בינלאומיים, שמוצריהם משווקים בארץ ויש להם נתח גדול בשוק. אחת הדרכים לכך היא ניהול תביעות ייצוגיות בשם הצרכנים לפיצוי על הנזק שגרם הקרטל. בנוסף, נקבע בעמדה כי לפחות בשלב הראשוני של הבקשה לגילוי מסמכים ניתן להסתמך על החלטה של נציבות זרה. 

העמדה גובשה עם עו"ד לירון נעים מייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), עו"ד סדריק (יהודה) צבע מייעוץ וחקיקה (משפט בין-לאומי) ורשות התחרות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker