כפל ביטוח - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כפל ביטוח

פסק דין תקדימי של ביהמ"ש העליון ביטל למעשה את "הפוליסה השיורית"; התוצאה עלולה להיות כמובן פגיעה בכיסו של המבוטח


מאת לירון קדשאי וגל נאור
בחודש אוגוסט השנה, ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון (ע"א 206/99) בנושא "כפל ביטוח". בערעור שהוגש ע"י חב' א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסק בית המשפט כי הוראה בפוליסת ביטוח, השוללת כיסוי ביטוחי מהמבוטח, בהתקיים ביטוח "חופף" על אותה חבות אינה תקפה, ולפיכך, תישאנה חברות הביטוח כולן בחבות.

בפסק הדין הודגש, כי רק תניה מפורשת, שתיערך בצורה ישירה בין שתי חברות הביטוח, תוכל לענות על בעיית "כפל הביטוח". ביהמ"ש קבע עוד, כי פוליסת הביטוח היא בבחינת חוזה בין המבטח למבוטח, וככזו - אין בכוחה לפגוע בזכויותיו של צד שלישי (חברת ביטוח נוספת).


"פוליסה שיורית"
הצורך בפוליסה שיורית מתעורר בעיקר בעת העסקת קבלנים. המעסיק ככלל דורש מהקבלנים, כי ירכשו פוליסת ביטוח שתכסה את החיובים שעשויים להיות מוטלים עליהם בגין מעשיהם, מכוח אחריות אישית או שילוחית (על יסוד סעיף 14-15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

אולם, נהוג כי המעסיק רוכש במקביל "פוליסה שיורית" שתגן עליו במקרה שהקבלנים לא רכשו פוליסת ביטוח כאמור; או לחילופין, במקרה שבו הביטוח שרכשו הקבלנים אינו מכסה את כל הסיכונים העשויים לחול עליו.


סיפור המעשה בפסק הדין
קבוצת יזמים החלה בבניית מלון "הנסיכה" באילת והעסיקה לצורך כך את חברת א. דורי. קבוצת היזמים התקשרה עם חברת הביטוח "מגדל" (מגדל: ת"א) לצורך הוצאת שתי פוליסות ביטוח: האחת פוליסת "קבלנים" והשנייה "חבות מעבידים".

פוליסת ה"קבלנים" נגעה בביטוח רכוש וביטוח חבות של היזמים כלפי צד ג'. הכיסוי הביטוחי כלפי מעבידים וכלפי עובדים נקבע בפוליסת "חבות מעבידים". בפרק ההרחבות שבפוליסת "חבות המעבידים" נכתב, בין השאר, כי "פוליסה זו מורחבת לכסות את חבותו של המבוטח כלפי ו/או בגין קבלנים, קבלני משנה ועובדיהם, בתנאי שלא קיים כל ביטוח אחר שנערך ע"י המבוטח או לטובתו המכסה אותה חבות" (להלן: הוראת ההרחבה).

במקביל, דאגה גם החברה הקבלנית להוציא פוליסת "אחריות מעבידים" ולצורך כך התקשרה עם חברת הביטוח "הפניקס" (פנקס1: ת"א) . יוצא אם כן, כי עבור אותה חבות, הוצאו שתי פוליסות ביטוח - האחת ע"י קבוצת היזמים והשנייה ע"י החברה הקבלנית, כאשר הפוליסה שהוצאה ע"י קבוצת היזמים, כללה סעיף שיורי.


האירוע שבמחלוקת
במהלך עבודות הבנייה האמורות, נפגע באורח קשה עובד שהועסק ע"י החברה הקבלנית ונפטר מספר שנים לאחר מכן. לא הייתה מחלוקת כי החברה הקבלנית, בתור מעבידתו, אחראית לתאונת העבודה, וכי החבות מכוסה ע"י פוליסת "אחריות מעבידים" שהוצאה לה ע"י חברת הביטוח "הפניקס". אולם, חברת "הפניקס" טענה, כי קיים לגבי מקרה התאונה "כפל ביטוח", אשר מחייב את חברת "מגדל" להשתתף עמה בחבות כלפי יורשי הנפגע. בתגובה, טענה חברת "מגדל" כי הוראת ההרחבה פוטרת אותה מחובת השתתפות בתשלום הפיצויים.


ביטול כפל הביטוח
השופט אנגלרד קבע בפסק הדין, כי הוראת ההרחבה המכוונת לשלול כיסוי ביטוחי במקרה של קיום ביטוח אחר, אינה תקפה. הסיבה לכך מצויה בהוראת סעיף 59(ג) לחוק חוזה הביטוח (התשמ"א - 1981) (להלן: החוק), לפיו "בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח ביחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף". ע"פ הוראת החוק (סעיפים 64 ו-67), סעיף 59(ג) הינו בעל אופי קוגנטי, ולפיכך אינו ניתן להתניה באופן חד צדדי. מכאן, שהוראת ההרחבה, האמורה בחוזה הביטוח של קבוצת היזמים עם חברת "מגדל", אינה תקפה.

אנגלרד מדגיש בדבריו, כי מטרת המחוקק הייתה לאפשר למבוטח, המשלם פרמיה לשני מבטחים, ליהנות מחבותם של שניהם כלפיו, יחד ולחוד. עוד קבע השופט, כי אין הבדל בין תניה השוללת במילים מפורשות את הסדר "כפל הביטוח" המצוי בסעיף 59(ג) לחוק, לבין ניסוח תניה השוללת מראש כפל ביטוח ומביאה לאותה תוצאה, בדרך עקיפה.

השופט אף העלה חששו, כי מתן תוקף לתניות מסוג זה, יביא לכך ש"המנסחים של כל חברות הביטוח יעמדו על אפשרות זו ויגשימוה", ולפיכך "הימצאותה של הוראה מסוג זה בשתי פוליסות ביטוח חופפות, תיצור מעין מעגל שוטה", ע"י כך שכל חברה תנסה להתנער מחבותה בהתרחש מקרה הביטוח. עוד הוסיף השופט, כי לא בכדי שוללות מרבית שיטות המשפט את תקפותן של הוראות "מתחרות" מעין אלו.


הפתרון המוצע
מפסק הדין עולה, כי ניתן להתנות על סעיף 59(ד) לחוק, הקובע כי "המבטחים יישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח", רק בין הצדדים הישירים הנוגעים בדבר; זאת אומרת, בין חברות הביטוח לבין עצמן, ולא די בתניה חד צדדית בחוזה שבין המבטח למבוטח. כך אף עולה מדברי ההסבר להצעת החוק, לפיהם כיוון שמערכת היחסים שבין המבטחים לבין עצמם אינם עניין לחוזה שבין המבטח למבוטח, הרי שניתן להתנות עליה.


מסקנה
לפסק דין זה השלכה ישירה על פוליסות ביטוח רבות, ובעיקר על אלו המכונות "פוליסה שיורית", היות ומעתה בית המשפט מתייחס אליהן כאל פוליסות רגילות, ולא מעניק תוקף לסעיף השיורי הכלול בהן. ייתכן וחלוקת תשלום הפיצויים בין שתי חברות ביטוח תיעשה בהתעלם מ"הוראת ההרחבה", דהיינו - יתייחסו לשתי הפוליסות כאל פוליסות רגילות ויבחנו את המקרים כאירועים של "כפל ביטוח" רגיל.

ייתכן שהמבוטחים ייאלצו מעתה ככל הנראה להוציא פוליסות רגילות שיהיו כרוכות בתשלום פרמיות גבוהות יותר; או לחילופין הדבר יחייב הסדר "ישיר" בין חברות הביטוח, כפי שמוצע בפסק הדין.

נדגיש, כי עקרונית, אין הניזוק אמור להיפגע בצורה ישירה משלילת תקפותן של הפוליסות השיוריות, שכן כל העניין סובב סביב חלוקת נטל האחריות בין חברות הביטוח. אולם, ייתכן וחברות הביטוח לא יגיעו לכדי הסדר ביניהן, ובמקרה כזה, הפרמיה בגין חוסר האפשרות להוציא פוליסה שיורית, תביא לגלגול תוספת הפרמיה על מזמין השירות, לכן ייטב המחוקק לעשות אם ייתן דעתו לכך.


לירון קדשאי וגל נאור הם תלמידי בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הכתבה נכתבה במסגרת שיתוף פעולה ייחודי בין בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ו-TheMarker.com. במסגרת זאת פועלת מערכת עיתון משפטי, "חידושים במשפט", שהנה סדנה אקדמית המשלבת מחקר משפטי עם כתיבה בינתחומית. עורך: נעם שר. סגן עורך: ארז שחם מיכל מרגלית.

כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#