בלשכת עורכי הדין מתנגדים לתיקון שנותן לקופות חולים הגנה בתביעות ייצוגיות

בלשכה מבקשים להוציא מטיוטת חוק ההסדרים את התיקונים שמתייחסים לתביעות ייצוגיות נגד רשויות - ולקיים בנוגע אליהם דיון נפרד

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אחות בקופת חולים. למצולמות אין קשר לנאמר
אחות בקופת חולים. למצולמות אין קשר לנאמרצילום: דניאל בר און
אפרת נוימן

לשכת עורכי הדין מבקשת להוציא מחוק ההסדרים את התיקונים שמתייחסים לתביעות ייצוגיות נגד רשויות המדינה – ובאופן כללי מרחיבים את ההגנה של המדינה בתביעות נגדה - ולהעביר אותם לדיון נפרד ומהותי בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בפרט, מתנגדים בלשכה לתיקון שמבקש לקבוע כי גם קופת חולים תיחשב לרשות ציבורית ותקבל הגנות.

כשקופת חולים נחשבת רשות, יש לה אפשרות לחדול מהגבייה הלא חוקית (ואז התביעה נגדה לא תאושר). ההשבה מוגבלת לשנתיים שלפני הגשת הבקשה לייצוגית וניתן יהיה להגיש נגדה תביעות ייצוגיות רק בעילות מצומצמות יחסית - השבה של סכומים שנגבו שלא כדין כמס, אגרה או תשלום חובה אחר. כלומר, יש לה חסינות מייצוגית בטענות כמו הטעיה או רשלנות, כך שניתן להגיש נגדה בעילות אלה רק תביעה אישית.

נגד קופות החולים עומדות בקשות לאישור ייצוגיות בהיקפים משמעותיים, והשאלה באילו מקרים קופת חולים תיחשב לעניין חוק תובענות ייצוגיות "רשות" ומתי "עוסק" כמו חברה מסחרית רגילה - עומדת בפני הכרעה בערעורים בבית המשפט העליון. הערעורים הם על פסקי דין שבהם נקבע כי קופת חולים נחשבת רשות. באחד המקרים, פסק הדין ניתן בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שתמך בעמדה שלפיה יש לראות במקרה שנידון בקופות "עוסק", כמו חברה מסחרית רגילה.

בנייר עמדה עליו חתומה עו"ד נופר טל, יו"ר (משותפת) של ועדת תובענות ייצוגיות ונגזרות בלשכת עורכי הדין נכתב כי "בכל הנוגע לשירותים שאינם מכוח סל הבריאות וברור כי אין כל סיבה או הצדקה, להעניק לקופת החולים את ההגנות המוקנות לרשות, וזאת מן הטעם שהן פועלות במסגרתם בכובע עסקי מובהק". עוד נכתב כי "אין כל הצדקה להעניק לקופות החולים יתרונות דיוניים (ומהותיים) על פני חברות ביטוח או מכונים פרטיים, כשעסקינן באותם שירותים".

מעבר לכך, בלשכה מתנגדים באופן כללי שהתיקון בנוגע לתביעות ייצוגיות ייכלל בחוק ההסדרים. "בתיקון המוצע, אין כדי להשפיע על יעדי התקציב ועל המדיניות הכלכלית של הממשלה הכבוד ובכלל. החלת התיקון המוצע, תוביל לפגיעה קשה בזכויות, מבלי שניתנה לכך הדעת ומבלי שנעשתה בחינה מעמיקה של הדברים. מדובר על פגיעה קשה בדמוקרטיה", נכתב.

בשבוע שעבר פירסמו פרופ' אלון קלמנט והדס הולצשטיין־תמיר, מהקליניקה לתובענות ייצוגיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב נייר עמדה ובו התנגדות לתיקון הנוגע לרשויות ולתיקונים נוספים שהמדינה מבקשת לקדם בנושא של תביעות ייצוגיות נגד רשויות.

הם כתבו כי "תיקונים אלה מוצעים בטיוטת התוכנית הכלכלית, במסגרת זמן דחוקה, כחלק מתיקוני חקיקה רבים שאינם קשורים לנושא, ובלי שמתאפשר קיומו של דיון מקצועי וציבורי ראוי בסעיפים השונים. חלק מהתיקונים המוצעים פוגעים בהרמוניה החקיקתית ובהגיונו הפנימי של חוק תובענות ייצוגיות ביחס להגנות שניתנו לרשות, וחלקם עומדים בניגוד לפסיקה של בית המשפט העליון ולעמדתו המפורשת של היועץ המשפטי לממשלה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker