לשכת עו"ד נגד התקנות החדשות: "בית המשפט האזרחי הוא מפלטו של האזרח"

במכתב חריף ששיגר ראש הלשכה, מתגלה עמדתה הרשמית בנוגע לדחיית כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימיצילום: אילן אסייג

לשכת עו"ד מעלה הילוך במאבק על כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, המתוכננת ל-1 בינואר 2021. עד כה, עמדתה הרשמית של הלשכה לא נאמרה באופן גלוי, על אף שבחדרי חדרים בכירי הלשכה הביעו את מורת רוחם מכניסתן המתוכננת לתוקף של התקנות.

אתמול (ב') שיגר ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, שני מכתבים חריפים בנושא. המכתב הראשון שוגר אל שר המשפטים, אבי ניסנקורן (כחול לבן), ואילו המכתב השני שוגר אל ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט.

במכתבים כותב ראש הלשכה כי על אף שמדובר בתקנות ששר המשפטים מוסמך להתקין אותן לבדו ללא צורך באישור הכנסת, בשל היקפה יש צורך באישור הרשות המחוקקת. במכתבו של ראש הלשכה נכתב: "מכיוון שמדובר ברפורמה רחבת היקף, המטמיעה באמצעות חקיקת משנה שינויים חסרי תקדים באופן ניהול ההליכים האזרחיים במדינה, מן הראוי כי תעבור תחת שבט ביקורתה של הרשות המחוקקת ותקבל את אישורה של ועדת חוקה חוק ומשפט טרם תיושם. הפיקוח הפרלמנטרי חשוב ביותר, מכיוון שהוא מאפשר דיון יסודי מקצועי וציבורי".

שר המשפטים, אבי ניסנקורן
שר המשפטים, אבי ניסנקורןצילום: מוטי מילרוד

בהמשך המכתבים מובאת עמדתה של הלשכה והנימוק לסירובה שהתקנות ייכנסו לתוקף במועדן. בלשכה מבקשים לערוך דיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בטרם יכנסו התקנות לתוקף ובכך למעשה הלשכה מבקשת לדחות את כניסתם לתוקף של התקנות: "תקנות סדר הדין האזרחי החדשות הן רפורמה של ממש בסדרי המשפט, קרי, מהפכה משפטית. הלכה למעשה, התקנות מגלמות שינוי של שיטת המשפט מהשיטה האדברסרית לשיטה הקונטיננטלית, מעבר ממצב שבו הצדדים הם 'בעלי הדין', למצב שבו השופט נהפך לשליט הכל יכול באולמו.

"בית המשפט האזרחי אמור להיות מפלטו של האזרח בבואו לקבל סעד כספי או נזיקי, אם נפגעו ממונו, שמו או רכושו. הוא מסדיר את הזכויות של האזרח הקטן מול הרשות ואת הזכויות שבין האזרחים לבין עצמם - בין אם מדובר בתביעה נזיקית, חוזית או כספית. זכויות דיוניות חשובות לא פעם יותר מזכויות מהותיות, שכן אם מסמך איננו מתקבל משום שהוגש באיחור, אם לאזרח אין זמנו ויומו בבית המשפט, אם חובת ההנמקה בבית המשפט מצטמצמת עוד יותר מזו הקיימת כיום, אם היכולת לברר את ההליך פוחחת באופן משמעותי – המשמעות היא פגיעה קשה בזכותם של האזרחים להליך הוגן" נכתב במכתב.

"הרפורמה אינה מביאה עמה בשורה"

נימוק נוסף להתנגדותה של הלשכה לכניסתם לתוקף של התקנות במועדן הוא צמצום מספר התקנות מכ-700 תקנות אל 180 תקנות, בלשכה רואים בצמצום התקנות פתח לחקיקה שיפוטית ואקטיביזם שיפוטי רב בכל הקשור לאופן ניהול הדיון, תוך העדר ודאות ויציבות ביחס לאופן ניהול ההליכים המשפטיים.

עוד נכתב כי התקנות החדשות יפגעו דווקא באוכלוסיות מוחלשות וזאת משום שהתקנות מטילות חובת חיוב בהוצאות כספיות על כל בקשה שתוגש אל בית המשפט. לפי המכתב מדובר בצעד ש"יפגע בראש ובראשונה בבעלי דין מוחלשים, התיקים הקטנים והאזרחים שזקוקים לשירותי מערכת המשפט יהיו הראשונים והעיקריים להיפגע".

יעקב אשר
ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפטצילום: מיכל פתאל

עוד נכתב כי התקנות מצמצמות את האפשרות להגיע להסדרי פשרה "שכן העלויות העיקריות כבר הוצאו בתחילת ההליך ואין 'תמריץ' לפשרה". בנוסף, נכתב כי "ההליכים המשפטיים עבור תיקים קטנים יהפכו להיות לא כלכליים עבור עורכי הדין, שיוותרו על הייצוג המשפטי, ועקב כך תיפגע זכותם של אזרחים רבים לייצוג משפטי".

בסוף המכתב נכתב כי הרפורמה מטילה נטל כבד "על הציבור בכלל ועל עורכי הדין בפרט, מבלי שיהיה בה כדי להביא לייעול או לקיצור הליכים משפטיים. רפורמה זו אינה מביאה עמה בשורה כלשהי הקשורה לקידמה טכנולוגית או לניהול מודרני או שונה מהדרך בה הליכים משפטיים מתנהלים כיום".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker