12.5 אלף בקשות ב-2019 - פורסם הדו"ח השנתי של היחידה הממשלתית לחופש המידע

הרשויות שהשיבו למספר בקשות חופש המידע הרב ביותר בזמן הן הרשות הארצית לכבאות והצלה ורשות מקרקעי ישראל ■ הכי הרבה תלונות הוגשו נגד משרד הבריאות

ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כבאים בעוטף עזה. רשות הכבאות וההצלה במקום הראשון במענה לבקשות חופש המידעצילום: אליהו הרשקוביץ
ביני אשכנזי

היחידה הממשלתית לחופש המידע פירסמה הבוקר (ב') את הדו"ח השנתי על יישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה ובזרועות השלטון הנוספות. מהדו"ח עולה כי ב-2019 הוגשו לרשויות הממשלתיות 12,549 בקשות חופש מידע - עלייה של כ-20% לעומת 2018.

הרשויות שאליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,713), הרשות הארצית לכבאות והצלה (1,276), משטרת ישראל (1,118) ומשרד הבריאות (894). בנוסף, בשנה שחלפה הוגשו לבית המשפט 526 עתירות חופש מידע - עלייה של כ-75% ביחס ל-2018, 64% מתוכן הוגשו נגד השלטון המקומי.

עוד עולה מהדו"ח כי הרשויות שעמדו בזמנים והשיבו לבקשות חופש מידע כחוק (בתוך 30 יום מעת הגשת הבקשה או בתוך 120 יום אם היתה סיבה מוצדקת להאריך את מועד המענה) הן הרשות הארצית לכבאות והצלה עם 92.7% של תשובות שניתנו בתוך 14 יום, מיד אחריה רשות מקרקעי ישראל (76.8%) ואז משרד הפנים (71.5%).

מנגד הרשויות שהשיבו לבקשות חופש מידע לאחר 120 ימים הן צה"ל עם 45.5% של תשובות שניתנו לאחר 120 יום, המשרד להגנת הסביבה (33.7%) ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר (27%).

מספר התלונות ירד ב-50% לעומת 2018

לפי הדו"ח, מספר התלונות שהוגשו ליחידה ב-2019 הסתכם ב-161 תלונות - ירידה של כ-53% לעומת 2018, שבה הוגשו 247 תלונות.

הרשויות לגביהן הוגשו מספר התלונות המוצדקות הרב ביותר, לפי ההגדרה של היחידה הממשלתית לחופש המידע, הן משרד הבריאות עם 17 תלונות, משרד החינוך (13) ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר עם (תשע).

ביחידה ציינו את משרד ראש הממשלה כמשרד שקיבל במהלך 2019 שש הערות לגבי ליקויים שהמשרד צריך לתקן בבואו למסור מידע, אך המשרד לא תיקן אותם.

לפי הדו"ח, משרד הבריאות הוא המשרד שהוגש נגדו המספר הרב של עתירות לפי חוק חופש מידע ב-2019 עם 18 עתירות, מיד אחריו משרד ראש הממשלה (13) וצה"ל (13) ואז משרד הביטחון (11 עתירות).

נתוני האתר המרכזי לחופש המידע

נתונים מעניינים שמתפרסמים בדו"ח קשורים לאתר האינטרנט המרכזי לחופש מידע המרכז בתוכו תשובות לבקשות חופש מידע שרשויות הממשל השונות מעלות לאתר מיוזמתם. לפי הדו"ח, שלוש הרשויות שהעלו הכי הרבה תשובות השנה לאתר היו משרד המשפטים עם 267 תשובות, משרד התחבורה (127) תשובות ומשרד התקשורת (69).

הדו"ח מפרט מי הן הרשויות שאותן גולשי האתר חיפשו הכי הרבה בביקורם באתר. מדובר במשרד הבריאות, משטרת ישראל ומשרד המשפטים.

עו"ד שלומי בילבסקי, מ"מ מנהל היחידה הממשלתית לחופש המידעצילום: גבי הלר / משרד המש

הדו"ח מפרט את מספר הקבצים שהורדו מהאתר המרכזי של חופש המידע. לפי הדו"ח, 2,186 קבצים המכילים בתוכם מידע בנושא הנהלים שעל פיהם פועלות לשכות רישום המקרקעין הורדו מהאתר ב-2019. 1,738 קבצים הורדו מהאתר בנושא חללי מערכות ישראל, ו-1,256 קבצים בנושא מידע על אגודות עות'מניות בישראל הורדו מהאתר.

נתון מעניין נוסף שנמצא בדו"ח קשור לאופן הגשת הבקשה באמצעות אתר האינטרנט של היחידה. לפי הדו"ח, אתר האינטרנט מאפשר להגיש בקשות מידע לכ-2,000 רשויות ציבוריות. החסם המרכזי אותה זיהתה היחידה הוא רשויות שלא מאפשרות להגיש בקשות חופש מידע או לשלם על אגרת חופש המידע בסך 20 שקל באמצעות אתר האינטרנט באופן מקוון.

הנתון הבולט ביותר בהקשר הזה הוא מספר הרשויות שעליהן חלק חוק חופש המידע - 2,103 רשויות. בנוסף, 141 רשויות מאפשרות להגיש תשלום מקוון באמצעות אתר האינטרנט המרכזי לחופש המידע.

מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים, סיגל יעקוביצילום: לעמ

מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים, סיגל יעקובי, מסרה: "הגשמת ערכי השקיפות היא יעד ארוך טווח, שהשגתו תלויה במאמץ ומודעות מתמידים מצד מקבלי ההחלטות ברשויות הציבוריות וכן עבודה קשה של עובדי ממשל הנותנים מענה לכל פנייה ופעמים רבות נדרשים ללקט נתונים בעבודה מאומצת לצורך העמדת המידע בידי הציבור. אני מברכת את כל העוסקים במלאכה ומאחלת להם המשך עבודה פוריה וברוכה במשימתם החשובה".

מ"מ ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי, אמר: "נתוני הדו"ח מלמדים על עלייה עקבית במספר הבקשות למידע המוגשות לממשלה ובמספר העתירות לבית המשפט בדרישה לחשוף מידע. על הממשלה להיערך בהתאם ולהשקיע את המשאבים הנצרכים לטובת מתן מענה לדרישתו הצודקת של הציבור לשקיפות שלטונית ולפעול במקביל להנגשת מידע באופן יזום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker