יפרוש מהחיים הפוליטיים? מגעים לעסקת טיעון עם חיים כץ

הפרקליטות ביקשה לדחות את הדיון בעניין חסינותו של חבר הכנסת בבג"ץ משום שהיא מנהלת "מגעים מאומצים" עמו ■ השופט ניל הנדל דחה את הדיון ל-26 באוגוסט

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ח"כ חיים כץ
ח"כ חיים כץצילום: אמיל סלמן

הפרקליטות הגישה בקשה לדחיית הדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בנוגע להענקת החסינות לח"כ חיים כץ, המואשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים. את הדיון, שאמור להתקיים מחר (רביעי), ביקשה הפרקליטות לדחות "למועד קרוב אחר", משום שהיא מנהלת "מגעים מאומצים" עם כץ בנושא, לפי לשון הבקשה. המגעים עם כץ כוללים אפשרות לעסקת טיעון שלפיה חבר הכנסת יפרוש מהחיים הפוליטיים, ובתמורה ירוכך כתב האישום - ואולי אף יבוטל. השופט ניל הנדל דחה היום את הדיון בבג"ץ ל-26 באוגוסט. 

באוגוסט 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על כוונתו להעמיד לדין את כץ, שהיה אז שר העבודה והרווחה, בעבירה של מרמה והפרת אמונים. כתב האישום נוגע לתיקון לחוק ניירות ערך שקידם כץ בהיותו יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ב–2010–2011. התיקון, שנועד לשפר את מצבם של מחזיקי אג"ח בחברות חדלון פירעון, התיישב, כך על פי האישום, עם האינטרסים העסקיים של איש שוק ההון מוטי בן ארי, חברו הטוב של כץ, שהחזיק כ–10% מהיקף האג"ח של חברה בשם ליטו גרופ, שהתקשתה לשלם את חובותיה שהגיעו ליותר מ–100 מיליון שקל.

במסגרת הדיונים בוועדה על הצעת החוק, הוזמן אליה בן ארי על תקן מומחה בתחום ההשקעות, ודיבר בעד הצעת החוק מבלי שחברי הוועדה היו מודעים לאינטרס האישי שלו וליחסים בינו לבין כץ.

בנוסף ליחסי החברות בין השניים, שימש בן ארי מנהל ההשקעות של כץ וניהל עבורו תיק השקעות בהיקף של מיליוני שקלים. הבסיס לעבירת המרמה והפרת האמונים שמייחס היועץ לכץ הוא ניגוד העניינים שלו בקידום החוק.

אביחי מנדלבליט
היועמ"ש אביחי מנדלבליטצילום: אמיל סלמן

בפברואר 2020, חודש לפני שהתפזרה בדמי ימיה, העניקה הכנסת ה–22 חסינות לכץ, לאחר דיון בוועדת הכנסת והצבעה במליאה. בעקבות הענקת החסינות, הגישו התנועה למען איכות השלטון, משמר הדמוקרטיה הישראלית והתנועה לטוהר המידות עתירות כנגד ההחלטה על החסינות.

הדיון בעתירה נדחה כבר פעמיים, באחרונה בעקבות בקשה של המשיב עצמו - הפרקליטות. הגשת בקשה לדחייה נוספת, בערבו של הדיון ומבלי לפרט בדבר תוכן המגעים וההסדר המוצע בין הצדדים, אינה מקובלת כלל. העותרת עומדת על חשיבות קיום הדיון בעתירה, גם לנוכח המידע החדש בדבר קיום מגעים בין הצדדים כאמור בבקשה. נזכיר כי היה זה היועץ המשפטי לממשלה עצמו אשר הצביע על החשיבות הגדולה שבקיום הדיון בעתירה, בהיותה תקדימית וחשובה.

לאור כל האמור לעיל יתבקש בית המשפט לדחות הבקשה - ולהורות על קיום הדיון במועדו המתוכנן.

מטעם התנועה לטוהר המידות נמסר בתגובה כי "התנועה מתנגדת בתוקף לבקשה. נזכיר כי הדיון בעתירה נדחה פעמיים, באחרונה בעקבות בקשה של המשיב עצמו. הגשת בקשה לדחייה נוספת, בערבו של הדיון ומבלי לפרט בדבר תוכן המגעים וההסדר המוצע בין הצדדים אינה מקובלת כלל. העותרת עומדת על חשיבות קיום הדיון בעתירה, גם לנוכח המידע החדש בדבר קיום מגעים בין הצדדים כאמור בבקשה. נזכיר כי היה זה היועץ המשפטי לממשלה עצמו אשר הצביע על החשיבות הגדולה שבקיום הדיון בעתירה, בהיותה תקדימית וחשובה. לאור כל האמור לעיל יתבקש בית המשפט לדחות הבקשה ולהורות על קיום הדיון במועדו המתוכנן".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker