הדו"ח השנתי של הרשות להלבנת הון: עלייה בבקשות שהתקבלו למידע מיחידות מודיעין בעולם

בדו"ח שמתפרסם היום רואים עלייה במספר הדיווחים לרשות בשל פעילות פיננסית המחייבת דיווח ובשל פעילות מחשידה ■ מספר בקשות המידע שהתקבלו ברשות מכלל גורמי האכיפה בישראל נמצא במגמה מתמשכת של עלייה מאז 2015

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון שלומית ווגמן רטנר
אפרת נוימן

בשנים האחרונות יש מגמת עלייה בחילופי מידע בין ישראל ליחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם. לפי הדו"ח השנתי של הרשות להלבנת הון ומימון טרור שמתפרסם היום (ב'), מספר בקשות המידע המתקבלות מרשויות מקבילות בעולם עלה ב-2019 ב-12% לעומת השנה הקודמת ועל פני שש שנים. כ-60% מהבקשות מגיעות ממדינות האיחוד האירופי, 17% ממדינות אירופאיות אחרות, 9% ממדינות צפון אמריקה ו-6% ממדינות אסיה. 

מבחינת בקשות מידע שהרשות הפיצה ליחידות מקבילות בחו"ל רואים ירידה שנתית של 12%, אך ישנה מגמת עלייה בטווח של שש שנים. גם כאן רוב הבקשות הופצו למדינות החברות באיחוד האירופי. גם מספר בקשות המידע שהתקבלו מכלל גורמי האכיפה בישראל נמצא במגמה מתמשכת של עלייה מאז 2015.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בינואר 2002 מכוח חוק איסור הלבנת הון, במטרה לסייע לגופי אכיפת החוק במניעה ובאכיפה של הלבנת הון. בראש הרשות עומדת בשנים האחרונות ד"ר שלומית ווגמן.

ב-2019 התקבלו כ-2 מיליון דיווחים רגילים בגין פעולות פיננסיות המחייבות דיווח – עלייה של כ-5% לעומת השנה הקודמת. כ-60% מהדיווחים הגיעו מכיוון הבנקים, המחויבים לדווח למשל על הפקדת מזומנים בחשבון או משיכה ממנו בסכום של 50 אלף שקל ויותר, על הוצאת המחאה בנקאית בסכום של 200 אלף שקל ומעלה או המרת מטבע בסכום של 50 אלף שקל ומעלה.

גם פעילות פיננסית שנראית בלתי רגילה מחייבת דיווח. למשל, פעילות שנראית כחסרת היגיון עסקי או כלכלי, או שינוי משמעותי ביתרת חשבון בלי סיבה נראית לעין. ב-2019 התקבלו ברשות כ-100 אלף דיווחים בלתי רגילים מכלל הגופים המחויבים בדיווח – רובם מהמערכת הבנקאית ונותני שירות פיננסי. מדובר בעלייה של 12% ביחס לשנה הקודמת והכפלה בשש השנים האחרונות. 

הפעילויות העברייניות העיקריות שבהן עסקו היחידות הפיננסיות של הרשות ב-2019 מתייחסות לעבירות שוחד ושחיתות (כרבע מהמקרים שזוהו), הונאה מרמה וזיוף (כרבע מהמקרים שזוהו), עבירות מסים (12%) ומימון טרור (11%). 

דפוסי הלבנת ההון העיקריים שזוהו מצביעים על עיסוק בפעילות בינלאומית (19%), פעילות במזומן (13%), שימוש בנותני שירות פיננסי (9.5%) ושימוש בחשבונות (7%). בנוסף, זוהו דפוסים בתחום הנדל"ן, שימוש באנשי קש, הלוואות והסתרת פעילות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker