בתי המשפט הם לא המקום לפתור סכסוכי היי־טק

לשופטים אין את הידע הדרוש להבנת סכסוכי היי־טק. יש לשאוף למנגנון יישוב סכסוכים שיורכב מבוררים או מגשרים מומחים

אברהם  טננבוים
אברהם טננבוים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית משפט העליון בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה
בית משפט העליון בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אוליבייה פיטוסי

רבים מדברים על ישראל כ"סטארט־אפ ניישן". אין ספק שחשוב ליצור סביבה שרק תחזק את אווירת היצירתיות והמקוריות הקיימת בישראל, והמדינה עושה כמיטב יכולתה. ואולם תחום פתירת הסכסוכים בענף ההיי־טק הוזנח לחלוטין, ובתי המשפט נשארו השחקנים היחידים בו. אלא שאלה אינם מתאימים לסכסוכי היי־טק - ולכן לשאוף למנגנון יישוב סכסוכים שיורכב מבוררים או מגשרים מומחים.

כשטכנולוגיה וקניין רוחני מעורבים בעימות, המהירות היא הגורם החשוב ביותר. לעתים יותר מהפתרון הקונקרטי. הסיבה פשוטה: ידע טכנולוגי משתנה במהירות מדהימה. השור של היום הוא הסטייק של מחר. פטנט בישראל מוגן לתקופה של 20 שנה, אבל אשרי הממציא שיזכה לקבל תמלוגים יותר משלוש־ארבע שנים (ובוודאי בתחום ההיי־טק). סביר להניח שבתקופה זו יפותחו טכנולוגיות חדשניות כה רבות, עד שהמצאתו תהיה כבר מיושנת. בקצרה, סכסוך משפטי גוזל זמן לחברה טכנולוגית, והוא מכשול מהותי להצלחתה.

משפטים בישראל הם מושכי זמן, ועתירי שנים להפליא. תיקי בתי המשפט מלאים בדחיות וטענות, התנצחויות ובקשות, עתירות וחקירות, וניירת אינסופית המוגשת ברוחב לב על ידי הצדדים. במלים קצרות, עד שיסתיים המשפט, הטכנולוגיה לא תהיה שווה מאומה לאיש.

ניסיונות לקיצור ההליכים לא צלחו בעבר ולא נראה שיצלחו בעתיד. בתי המשפט בישראל מוצפים וימשיכו להיות מוצפים. ישראל היא במקום ראשון בעולם במספר עורכי דין יחסית לאוכלוסייה. הכלל הוא פשוט: מרבה עורכי דין, מרבה תביעות. עלינו להתייחס לעומס בבתי המשפט כמצב נתון שאין סיכוי שישתנה בעתיד הקרוב. ממילא יש צורך במנגנון שיפעל בקצב אחר. אין דרך הגיונית יותר מאשר בוררים או מגשרים מומחים שיתחייבו להליך קצר ויעיל, מובנה מהירות.

הבעיה השנייה היא המומחיות. לרוב השופטים אין את הידע הטכנולוגי והמסחרי הדרוש להבנת סכסוכי היי־טק. אלה שניהלו חברות מסוג זה, ייטיבו להבין לא רק את הנקודות שבמחלוקת, אלא גם את הפתרונות היצירתיים שניתן להסכים עליהם. פתרונות שמי שלא עסק בתחום, לא יוכל להכיר.

בעיה שלישית היא הפומביות. משפטים חייבים להיות פתוחים לכל. ממילא ידע יקר וסודי של החברה ימצא עצמו פתוח לעיון על ידי מתחרים ויריבים - מה שיכול להיות לפעמים קטסטרופלי לחברת הזנק וכל חברה טכנולוגית.

המסקנה הברורה היא שככל שיוכלו בתי המשפט להיפטר מסכסוכי היי־טק ולהעבירם להליכים חלופיים - כן ייטב. הפתרון צריך להיות שירותי בוררות או גישור שיוצעו על ידי המגזר הפרטי בשיתוף פעולה עם בתי המשפט. רצוי שאלה שיישבו בהם יהיו מומחים בעלי ניסיון בתחום הרלוונטי. התכונות החשובות ביותר לכל שירות כזה יצטרכו להיות מהירות, מקצועיות וחשאיות. יש מספיק מומחים בישראל שיוכלו לתת שירות זה בעלות סבירה ולהיות זמינים לפי הצורך.

ד"ר טננבוים הוא שופט בדימוס, כיום בורר במרכז הישראלי לגישור ובוררות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker