מנדלבליט לבג"ץ: יש לבטל את החסינות של ח"כ חיים כץ

כץ עשוי לבקש מהכנסת הנוכחית חסינות מחדש, ומנדלבליט מבקש מבג"ץ להבהיר לחברי הכנסת מהו מתחם שיקול הדעת שלהם בנושא ■ היועמ"ש דחה את טענות הח"כים והסביר כי הם עסקו בסוגיות שאינן קשורות לעצם שאלת הענקת החסינות

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ח"כ חיים כץ (מימין) והיועמ"ש אביחי מנדלבליט, בדיוני החסינות בשבוע שעבר
ח"כ חיים כץ (מימין) והיועמ"ש אביחי מנדלבליטצילום: אוהד צויגנברג

המלצת ועדת הכנסת להעניק לח"כ חיים כץ חסינות - בטלה וחסרת תוקף, ולכל הפחות יש להורות על ביטולה, כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות. כך קבע היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, שהגיש הערב (ד’) לבג"ץ את תגובתו המקדמית לעתירות נגד החלטת הכנסת להעניק לח"כ כץ (הליכוד) חסינות מפני הדין הפלילי. עמדת היועמ"ש היא כי החלטת ועדת הכנסת נגועה באי-סבירות קיצונית ויש בה חריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת, מתן משקל בלתי ראוי לשיקולים בלתי רלוונטיים ואי-מתן משקל ראוי לשיקולים רלוונטיים.

לפני כשנה החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד כץ, באשמת מרמה והפרת אמונים בפרשת אקוויטל. כתב האישום מייחס לכץ קידום תיקון לחוק ניירות ערך, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים מהותי בין כובעו כחבר כנסת וכיו"ר ועדה, לבין אינטרסים כלכליים שבהם אחז הוא או חברו בנוגע לתיקון, ותוך שהוא מסתיר אינטרסים אלה מחברי ועדת הרווחה שבראשה עמד ובה קודם החוק, ומוועדת האתיקה כשהדבר הובא לפתחה, ואף מוסר להם מצגים כוזבים או חלקיים בעניין זה.

לאור העובדה שהחלטת החסינות ניתנה ע"י הכנסת הקודמת, ולקראת דיון אפשרי בבקשת החסינות מחדש בכנסת הנוכחית, היועמ"ש מבקש מביהמ"ש לתת הנחיה ברורה לכנסת בדבר מתחם שיקול הדעת של חבריה בעניין.

בהקשר זה הדגיש היועמ"ש כי החלטת ועדת הכנסת לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות, תנאיהן ומבחניהן. מפרוטוקולי הדיונים בוועדת הכנסת עולה עיסוק נרחב בשאלה אם בכלל נעברה עבירה פלילית ע"י כץ. שורת חברי כנסת השמיעו עמדה שלפיה האישומים נגדו אינם מקימים כל עבירה, וכי כץ לא פעל בניגוד עניינים ולא היה מקום להגשת כתב האישום.

היועמ"ש דחה את טעונתיהם וכתב כי הח"כים עסקו בשאלות שלא קשורות לעצם הענקת החסינות. לטענתו, היה עליהם להעלות נימוקים המתייחסים לעילת החסינות, לבאר מדוע המעשים שבהם חשוד כץ באים בגדר מתחם הסיכון הטבעי של פעולת חבר הכנסת ויו"ר ועדה, וכן מהו הסיכון הטבעי לעבודת חבר כנסת ויו"ר ועדה שהתממש במקרה דנן, מהי הנקודה שבה הביאה פעילות חקיקה חוקית את חבר הכנסת לדבר עבירה כהתפתחות טבעית של פעילותו התקינה וכיוצא בזה. 

היועץ הסביר כי הפגם בעבודת ועדת הכנסת יורד לשורש ההחלטה משום שלפי הדין, היה עליהם להניח כנקודת מוצא, את עובדות כתב האישום. לפי ההלכה הפסוקה, טענות בנוגע לעצם ההחלטה להגיש כתב אישום, אין מקומן להישמע בדיון בחסינות חבר הכנסת.

עוד כתב מנדלבליט כי לא ניתן משקל הולם לחומרת המעשים ולאינטרס הציבורי בתקינות הליכי החקיקה, טוהר המידות של חברי הכנסת ואמון הציבור במוסד הכנסת ובנבחריו. "מתן משקל הולם לאינטרסים ציבוריים כבדי משקל אלה, לו היה ניתן, היה מטה את הכף לטובת עריכת בירור של העבירה החמורה מושא כתב האישום במסגרת הליך פלילי".

היועמ"ש הוסיף כי התייחסות חברי הכנסת בדיוני הוועדה לנסיבותיו האישיות של כץ, גילו, תרומתו לציבור ועוד, מקומם להישמע בשלב הטיעונים לעונש בהליך הפלילי, אם וככל שיורשע, אינם רלוונטיים לשאלת החסינות.

בתגובת היועמ"ש הובהר כי המעשים שהקימו עבירת מרמה והפרת אמונים כאמור אינם באים בגדר "מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו" של חבר הכנסת, בהתאם לעילה של "חסינות מהותית", אינם נופלים בטווח הסיכון הטבעי הכרוך במילוי התפקיד ואינם בגדר גלישה טבעית מביצוע פעולה חוקית במסגרתו.

מעמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית נמסר: "טוב עשה היועץ המשפטי לממשלה שקיבל את כל טענותינו בעניין החלטת הכנסת להעניק חסינות לח"כ חיים כץ. החלטת הכנסת הקודמת הייתה בלתי חוקית, ועל בית המשפט לקבוע שהיא בטלה ולאפשר את הגשת כתב האישום נגד כץ באופן מיידי לבית המשפט. משמר הדמוקרטיה ימשיך לעמוד על כך שהחלטות הכנסת והממשלה יהיו בהתאם לדין ולעקרונות היסוד של משטר מתוקן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker