החלטה דרמטית במשרד המשפטים: קורונה אינה סיבה לביטול חוזה - כל הפרטים וההשלכות על ביטולי אירועים וגני ילדים

צוות שהוקם על ידי משרד המשפטים במטרה לגבש מדיניות משפטית בסכסוכים חוזיים שנובעים מהמשבר לא הכריע כי מדובר בכוח עליון - והמליץ לצדדים לפתור מחלוקות בתום לב ולהתאים חוזים לנסיבות שהשתנו ■ עורך דין: "בפועל, הצוות הותיר את השוק בחוסר ודאות משמעותי"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חתונה בימי קורונה באולם עין חמד, במארס
חתונה בימי קורונה באולם עין חמד, במארסצילום: RONEN ZVULUN/רויטרס

משבר הקורונה הוא אירוע בלתי צפוי שיצר נסיבות חריגות. בשל הקושי לקבוע עבור כל מקרה ומקרה כי מדובר בכוח עליון, הצדדים לחוזה אינם יכולים להתנער ממנו באופן אוטומטי, כך קבע צוות בין־משרדי שהוקם על ידי משרד המשפטים במטרה לגבש מדיניות משפטית הנוגעים להיבטים החוזיים הנובעים מהמשבר.

כל מה שכדאי לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואידבאייפון)

ההמלצה העיקרית של הצוות היא לנהל משא ומתן בתום לב, ולפעול בשיתוף פעולה במטרה להתאים חוזים לנסיבות שהשתנו. בכלל זה, עליהם לפעול לקיום החוזה בקירוב ולהשעות את חיוביו. אם קיום החוזה אינו אפשרי או אינו מעשי — לפעול לסיום ההתקשרות בדרך של פשרה.

רק בכל הקשור למופעי תרבות, אולמות אירועים וגני ילדים, קבע הצוות הסדרים פרטניים שיעוגנו בחקיקה, אך אותם הסדרים לא יחולו על הסכמות ופשרות שכבר ערכו צדדים להתקשרות חוזית.

עו"ד רן פירון, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד מ.פירון ושות', אומר כי גורמים רבים במשק המתינו להמלצותיו של הצוות המיוחד בתקווה שהמסקנות יפיגו את חוסר הוודאות — אך למרבה האכזבה, הצוות הותיר לצדדים את מלאכת הסדרת המחלוקות ביניהם. "כך למשל, המלצתו העיקרית של הצוות לגבי שוק השכירות המסחרית, היא לעודד את הצדדים להסכם השכירות לנסות להגיע, בינם לבין עצמם, להסדר. כך שהלכה למעשה, מרבית השוק נותר בחוסר ודאות משמעותי גם כעת".

אירועים: ניתן לפרוש מהחוזה בעלות קטנה יחסית

המתווה שגובש בעניין אולמות אירועים, נקבע אחרי ראיונות וסקר בהם השתתפו זוגות שהיו אמורים להתחתן. בדו"ח נכתב כי בחלק מהמקרים הופעלו לחצים על הזוגות בשל מחלוקות כספיות, כולל איומים בתביעה של עד 70% מגובה העסקה עבור חתונה שלא ניתן היה לקיים בשל המגבלות.

לפי המתווה, בתקופה שבה לא ניתן לקיים אירוע בשל המגבלות (כשנאסרו אירועים או שהוטלו מגבלות חמורות) והצרכן אינו מעוניין לקיים בהמשך את האירוע באותו אולם או גן, הוא יוכל לבטל את החוזה בעלות של 10% מסך ההתחייבות החוזית ועד לתקרה של 10 אלפים שקל.

בנוגע לאירועים שניתן לקיימם אך לא במתכונת המקורית (מגבלות של 250 חוגגים לפחות) — ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום של 15% מעלות האירוע, ועד 15 אלף שקל.

גני ילדים: ישיבו ימי פעילות או כספים כשהגן לא פעל

בעניין גני ילדים מציע הצוות נוסחה לחישוב, תוך התחשבות במספר הימים שבהם הגנים לא פעלו בגין הקורונה, חגים וחופשות. גנים ישיבו ימי פעילות או כספים בגין תקופה שבה הגן לא פעל.

בנוגע למארס, שבו הגן לא פעל במשך 15 ימים, יקוזזו עשרה ימים בגין חופשת פסח ויום העצמאות (שהיו בהמשך), כך שהנהלות הגן יחזירו עלות של חמישה ימים (או יחזירו חמישה ימים באוגוסט). ככל שנגבו כספים מההורים בגין אפריל, הם יושבו במלואם.

לגבי הימים במאי שבהם עדיין לא חזרו לגנים, ככל שנגבה שכר לימוד בגין מלוא החודש, על הנהלות הגנים להשיב כספים בגין שבעה ימי עבודה. ניתן בהסכמת ההורים להשיב ימי עבודה אלה כימי לימודים בשארית אוגוסט.

הופעות: זיכוי כספי אחרי שנה

על מפיקים של אירועי תרבות שבוטלו, לתת לבעלי הכרטיסים כרטיס חלופי הניתן למימוש במשך תקופה של 12 חודשים, כך קבע הצוות. בתום התקופה האמורה, יינתן זיכוי כספי, ככל שהכרטיס לא מומש.

עו"ד עמית מור, שותף במחלקת ליטיגציה מסחרית ומנהל תחום דיני המדיה והבידור במשרד נשיץ ברדנס אמיר, אומר כי הוועדה פוסעת בעקבות פתרונות שניתנו במדינות שונות בעולם וזהו כיוון חיובי, אך יש להביא בחשבון שבניגוד לאירופה, למשל, עלויות ההפקה בישראל גבוהות לעתים באופן ניכר (בין היתר בשל הוצאות ביטחון והצורך בהובלה אווירית של הציוד).

"היה נכון יותר לאפשר למפיקים שילוב בין הפתרון שמוצע לאולמות האירועים, לבין הפתרון שמוצע למופעים, כלומר 'לשמור סכום' השווה לכ–10%–15% מהתמורה ששולמה, כדי להשיב ולו במקצת את הנזקים הכבדים שנגרמו להם עקב ההוצאות בעקבות ביטול המופעים. עלינו להמתין ליישום הפתרונות בשטח, וסביר כי ההמלצות — בין אם ייושמו בחוקים ובין אם לאו — ייבחנו על ידי בתי המשפט השונים על אף מטרת הוועדה לפחות לצמצם דיונים אלה".

את הצוות ניהלה ראש אשכול משפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, עו"ד רני נויבואר והוא כלל נציגים של משרדי האוצר, הכלכלה, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ורשות שוק ההון, את הדו"ח כתבו וערכו ד"ר אפי צמח וליאת שטרק מהמחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker