"לא הולם את חומרת מעשיו": הפרקליטות עירערה על גזר דינו של אלון חסן

על חסן הוטל בחודש שעבר עונש של מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים ועבודות שירות לתועלת הציבור של 150 שעות ■ בערעור נכתב: "העונש אינו טומן בחובו כל מסר ברור של מאבק נחרץ, והוא רחוק מלהיות ענישה מחמירה מרתיעה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלון חסן
אלון חסןצילום: אליהו הרשקוביץ

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט העליון הודעת ערעור על גזר דינו של אלון חסן, יו"ר נמל אשדוד לשעבר. בהודעת הערעור ציינה הפרקליטות כי העונש הראוי בעבירות שבהן הורשע חסן - מאסר בפועל - חמור מזה שהוטל על חסן בחודש שעבר, הכולל מאסר על תנאי ועבודת שירות לתועלת הציבור.

לטענת המדינה, העונש "אינו הולם כלל את חומרת מעשיו, וסותר את הנחיות בית המשפט העליון באשר לענישה הראויה בעבירות שחיתות ציבורית". כמו כן, בהודעת הערעור צוין כי "המסר העולה מגזר הדין ונימוקיו הוא זה שעלה מהכרעת הדין - כי מעשיו של המשיב ראויים הם ולא נפל בהם פגם... עמדה אשר כידוע, סותרת חזיתית את שנקבע בפסק דינו המרשיע של בית המשפט העליון".

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות על זיכויו של אלון חסן בבית המשפט המחוזי במארס 2018, והרשיע אותו בביצוע שתי עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, וכן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. זאת בעקבות שתי פרשות שעניינן סיועו של חסן לחברת דנה, שהיתה שייכת לשותפו העסקי וחברו הקרוב של חסן יניב בלטר ולבן דודו דוד חסן. 

לאחר הרשעתו של אלון חסן בבית המשפט העליון בדצמבר 2019, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי למתן גזר הדין. בשלב הטיעונים לעונש, ביקשה הפרקליטות להטיל על חסן עונש מאסר בפועל שינוע בין 9 ל-18 חודשים. השופט יואל עידן מבית המשפט המחוזי בבאר שבע השית בחודש שעבר על חסן עונש של מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים, ועבודות שירות לתועלת הציבור של 150 שעות. בקשתו של אלון חסן לדיון נוסף בהרכב מורחב של שופטי העליון נדחתה.

כעת ציינה הפרקליטות כי מעמדו הציבורי של חסן בנמל, פעולותיו תוך ניגוד עניינים חמור והתועלת שצמחה לחברת דנה מפעולותיו, מצדיקים עונש חמור יותר משמעותית - שכן כאמור העונש שנגזר עליו אינו הולם כלל את חומרת מעשיו, ופגיעתם הרעה בתקינות פעולת הנמל ובאמון הציבור בו.

על  פי פסיקת בית המשפט העליון, בעבירות שחיתות ציבורית הכלל הוא כי הענישה הראויה היא על דרך של מאסר בפועל. "עונש של מאסר על תנאי ושירות לתועלת הציבור... אינו טומן בחובו כל מסר ברור של מאבק נחרץ והוא רחוק ביותר מלהוות ענישה מחמירה מרתיעה", נכתב בהודעת הערעור.

עוד צוין כי "עצם הדיון הנרחב שערך בית המשפט המחוזי והתלבטותו בשאלה אם לבטל את הרשעתו של חסן מצביעים על כך שבית המשפט המחוזי שגה באופן יסודי בהערכתו את חומרת מעשיו... לאור טיב המעשים ולאור הדברים המפורשים שנאמרו עליהם על ידי בית המשפט העליון, לא היה כל מקום שבית המשפט המחוזי ישקול את אפשרות ביטול ההרשעה".

לטענת המדינה בערעור, בית המשפט המחוזי התעלם לחלוטין מהדברים הקשים שנאמרו על ידי בית המשפט העליון באשר להתנהלותו של חסן מול חברת דנה בנמל, ומהקביעה החד משמעית של בית המשפט העליון כי הוא פעל תוך ניגוד עניינים "חריף וזועק". כמו כן, בית המשפט המחוזי נמנע כלל מלייחס נסיבות מחמירות כלשהן לחובתו של חסן – לא בהקשר למעמדו בנמל, לפגיעה בנמל ובאמון הציבור, ולמידת הקרבה של אלון חסן ליניב בלטר ודוד חסן. בית המשפט המחוזי אף לא הביא במניין שיקוליו לחומרה את התועלת הכלכלית הגדולה של 2 מיליון שקל שצמחה לחברת דנה כתוצאה מההחלטה שהיה שותף לה אלון חסן, כשיש לו אינטרס אישי בה.

סאגת אלון חסן החלה ב-2014, אז הפך חסן לעובד נמל בהשעיה - כלומר, הוא ממשיך לקבל שכר בסיס כל חודש, גם אם אינו עובד. בשל התמשכות התהליך, על פי הערכות מדובר בכחצי מיליון שקל שקיבל עד היום.

על פי הסכמי העבודה בנמל, חייב עובד להשיב את שכרו לנמל אם הורשע ופסק הדין חלוט. הנהלת הנמל טוענת כי היא פועלת על פי כל דין, אך סירבה לומר מתי פנתה לחסן וכיצד היא מתכננת להשיב את הכסף לקופתה.

עו”ד אשר אוחיון, שמייצג את חסן, מסר: "ערעור שמעורר תרעומת קשה על אופן התנהלותה של הפרקליטות, שמשתמשת במשאבים הציבוריים כדי לנסות להציל את כבודה. ההתנהלות הזו מכרסמת עוד יותר את אמון הציבור בפרקליטות, שגם כך אינו גבוה בימים אלה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker