בית הדין לעבודה מאותת לשאלטריסטים: עיצומים שיפגעו בציבור - יעלו לעובדים בשכר

בית הדין לעבודה בחיפה פסק כי המדינה יכולה לנכות שכר לעובדים שפתחו בעיצומים ■ פסק הדין ניתן במסגרת דיון בבקשה להשבת שכר שהופחת מעובדים ברשות האכיפה והגבייה ששבתו ■ בית הדין ביקר את ההסתדרות: "העיצומים - בבחינת הפגנת שרירים מיותרת וכוחנית"

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה בקשה להשבת שכר עבור עובדי רשות האכיפה והגבייה, שהופחת מהם בעקבות עיצומים בהם נקטו בסוף 2018. הבקשה להשבת השכר הוגשה על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד עובדי רשות האכיפה והגבייה, ונדחתה על ידי השופט טל גולן, אליו הצטרפו נציגת העובדים ורד קאופמן ונציג המעסיקים ליאור לוין. בכך אותת בית הדין לעבודה להסתדרות ולוועדי העובדים ה"שאלטריסטים" כי שביתות פתע ועיצומים יעלו להם בשכר.

פסק הדין חשוב הן משום שהוא מגדיר את גבולות הגזרה – באילו תרחישים יכול ועד עובדים להוריד את השאלטר ולהפסיק לקבל קהל מבלי שזה יעלה לעובדיו בשכר - והן משום שבית הדין קבע כי הנזק שנגרם לציבור בשל העיצומים הפתאומיים מהווה שיקול לגיטימי בהפחתת השכר לעובדים.

ההפחתה הגיעה לאחר עיצומים שפתחו בהם עובדי לשכות ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה בסוף 2018, במחאה על כוונת האוצר להפחית את תעריף החזר הוצאות הנסיעה של גובי ההוצאה לפועל על נסיעות לביצוע הליכי עיקול במסגרת העבודה. במסגרת העיצומים העובדים סגרו את הלשכות, ולא קיבלו קהל.

המחלוקת נסובה סביב החלטת האוצר לחשב את החזר ההוצאות לפי המרחק בקילומטרים מלשכת הוצאה לפועל ועד לביתו של החייב שאליו נוסע עובד הרשות כדי לעקל את רכושו - וזאת במקום החישוב שהעניק החזר הוצאות נסיעה לפי מספר העיקולים שבוצע באותו יום, שהביא לכך שעובד הרשות היה יכול לקבל החזר נסיעה כפול.

הפחתת גובה החזרי הנסיעה היא אמנם הסיבה הרשמית שבגינה נפתחה השביתה, אך עיון בפסק הדין ובפרוטוקול הדיון מעלה את החשד כי דווקא מאבקי כוח בתוך ההסתדרות הם אלה שהובילו בסוף לפתיחה בשביתה. כך למשל, מפרוטוקול הדיון עולה כי קצר בין יו"ר הוועד לבין נציגים אחרים בהסתדרות הם שהובילו לשביתה, מה שגרם להרכב בית הדין לקבוע כי "ההחלטה לצאת לעיצומים הייתה בבחינת הפגנת שרירים מיותרת וכוחנית מצדה של ההסתדרות החדשה".

הפניה לבית הדין לעבודה

לאחר העיצומים, במשרד הממונה על השכר באוצר ביקשו מרשות האכיפה והגבייה לקבל רישום מדויק של העובדים ששבתו, על מנת לנכות להם חלק מהשכר. נציגי ההסתדרות והממונה על השכר נועדו ביניהם כדי להגיע להסכמות בנושא, אך הפגישות לא נשאו פרי, ובהסתדרות פנו לבית הדין לעבודה בטענה שניכוי השכר התבצע באופן אוניברסלי לכל עובדי הרשות באופן חד צדדי ושגוי – וללא הבחנה בין העובדים שפתחו בעיצומים לאלו שלא.

לשכת רשות האכיפה והגבייה
לשכת רשות האכיפה והגבייהצילום: ללא קרדיט

מנגד, באוצר טענו כי מאחר שהמדינה היא זו שמשלמת את שכר עובדי הרשות, הרי שמדובר בפררוגטיבה של המעסיק שיכול להחליט האם לשלם לעובד את כלל השכר או להפחית אותו עבור מי שנקט בעיצומים ולא ביצע את עבודתו. האוצר טען בנוסף כי העיצומים שבהם נקטו עובדי הרשות פגעו בציבור של אלפי אנשים שהגיעו ללשכות ההוצאה לפעול על מנת לקבל שירותים.

בית הדין דחה את בקשתה של ההסתדרות להשבת השכר, וקבע כי בכל הנוגע להפחתת שכר לעובדים שפותחים בעיצומים – המעסיק יכול לנכות שכר למי שאינו עובד. לפי פסק הדין, גובה הניכוי עמד על בין 70 ל-250 שקל לכל עובד, ובהיקף של 2%-1% מהשכר – כשהמשכורת הממוצעת ברשות האכיפה והגבייה עומדת על מעל 11 אלף שקל בחודש.

שופטי בית הדין הדגישו שהעיצומים של עובדי הרשות באו לידי ביטוי באי-קבלת קהל במשך יומיים מתוך חודש עבודה שלם, כך שלמעשה עובדי הרשות הפחיתו את עבודתם בהיקף של כ-10% מההיקף הכולל של ימי קבלת קהל בחודש עבודה ממוצע. "בעוד היקף העבודה שלא בוצעה בשל העיצומים היה משמעותי, הרי שהשכר הראוי ששולם לאחר ביצוע ההפחתה חושב לאחר ניכוי נמוך מאוד", נכתב.

קביעה מעניינת נוספת בתוך פסק הדין היא שהנזק שנגרם לציבור בשל העיצומים מהווה שיקול חשוב לקביעת שכר ראוי, ולשאלה האם על המדינה להחזיר את השכר שהופחת בשל העיצומים. "העיצומים הפתאומיים גרמו לפגיעה קשה בציבור, שנפגע מכך שהגיע ללשכות ההוצאה לפועל ומצא את דלתות הלשכה סגורות", נכתב בפסק הדין. "כתוצאה מכך, בוטלו דיונים שהיו קבועים לפני רשמי ההוצאה לפועל, היות שלא נעשתה עבודה של הקלדניות, וכמו כן שוטרים נמנעו מלהביא עצורים בצו הבאה".

עו"ד ערן גולן, מומחה לדיני עבודה, מסר ל-TheMarker: "הסיטואציה שבה נפתחת שביתה מהרגע להרגע, שגורמת לכך שהיקף קבלת הקהל ירד מ-6,000 איש ביום ל-150, וארגון העובדים דורש תשלום שכר כרגיל - היא בעייתית, ולמעשה מבקשת לאפשר שביתות דה לוקס על חשבון המעסיק.

"הנזק האמיתי בשביתות במגזר הציבורי הוא לא למעסיק, כמו בסקטור הפרטי, אלא לציבור כולו. בית הדין איפשר ניכוי מהשכר בגובה 3%-1% לעובדים ששבתו, אך הפתרון לכך צריך להיות בחקיקה מפורטת שתסדיר את סוגיית השביתות בשירותים הציבוריים, כך שמחלוקות ייפתרו תוך פגיעה מינימלית בציבור".

מההסתדרות נמסר בתגובה: "ההסתדרות לא פנתה בבקשה לקבל חזרה את הפחתת השכר, אלא הגישה בקשה לבית הדין שיורה למדינה לפעול לפי המנגנון הקבוע בסעיף 37ג לחוק יישוב סכסוכי עבודה, המחייב פנייה של המעסיק לבית הדין במקרים מעין אלו, כדי שבית הדין יקבע את גובה השכר הראוי לעובדים שנקטו בעיצומים.

"ישנו ניגוד עניינים מובנה בכך שמעסיק גם יקבע את גובה השכר הראוי שהוא חפץ לשלם וגם יוציא לפועל את החלטתו באופן חד צדדי. אסור שההחלטה על תשלום שכר ראוי לעובדים תיהפך לכלי עונשי בידי המעסיק והעובדה שבית הדין התעלם כליל מסכנה זו בפסיקתו, הופכת אותה, בכל הכבוד, לשגויה. משכך שוקלת ההסתדרות הגשת ערעור בעניין.

"באשר לטענה על פעילות ההסתדרות, אין בליבנו ספק כי מחזיק תיק רשות האכיפה והגבייה בהסתדרות פעל בתום לב ובאמונה שלמה בצדקת מעשיו, ואיננו חולקים על כך שמעשיו נעשו לטובת העובדים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker