מחקר של הכנסת: מערכת המשפט בישראל אינה מסוגלת להתמודד עם תביעות השתקה

בעוד שבארה"ב, קנדה ואוסטרליה יש מנגנון מיוחד לדחיית תביעות השתקה, בישראל רוב התביעות מתנהלות באורח מלא ■ על שולחן הכנסת הונחו הצעות חוק שמבקשות לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי למחוק תביעות השתקה על הסף

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שרון שפורר, זכתה בתביעת השתקה
שרון שפורר, זכתה בתביעת השתקהצילום: חיים טרגן

"זה פער כוחות בלתי נסבל, שבו מצד אחד עומדת רשות נטולת הגבלה תקציבית - שאף ממנה שופטים בישראל - ומנגד עומדת עיתונאית ללא מורא, אך גם נטולת ממון". כך כתבה בספטמבר האחרון עיתונאית המקום הכי חם בגיהנום, שרון שפורר, בתגובה לבית המשפט בתביעה (שבסופו של דבר נדחתה) שהגישו נגדה לשכת עורכי הדין ומי שעמד בראשה, אפי נוה, בגין תחקירים שפרסמה שפורר על הלשכה.

דבריה של שפורר מחדדים את הפער הגדול שבין גופים או אישים עתירי ממון, לבין עיתונאים או אזרחים שמוצאים את עצמם נתבעים בשל הבעת דעה בנושאים ציבוריים. דוגמה נוספת לכך ניתן למצוא בפסיקת בית המשפט השלום בת"א מלפני כשנה, שחייבה את אייבי בנימין לשלם פיצוי בגובה 20 אלף שקל ליאיר נתניהו בשל פוסט שפרסם בנימין בעמוד הפייסבוק שלו. השופט אבי שליו כתב בהחלטתו: "חרף התהיות שהועלו בנוגע למניע להגשת התביעה, לא מצאתי שהן מצדיקות את דחייתה על בסיס הטענה בדבר תביעת השתקה".

על שולחן הכנסת הונחו כמה הצעת חוק, שביקשו לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי למחוק תביעות השתקה על הסף, אם מדובר בתביעה שעלולה להרתיע אדם מלהשתתף בשיח הציבורי. הלשכה המשפטית של הכנסת פרסמה לפני שבועיים סקירה משפטית בנושא תביעות השתקה בארה"ב, קנדה ואוסטרליה. הסקירה נכתבה ע"י עו"ד נתי פרלמן לבקשתו של ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת).

בישראל אין מנגנון ייחודי לדחיית תביעות השתקה ומניעתן, אך בתי המשפט מוסמכים לדחות על הסף ואף למחוק תביעות טורדניות. כמו כן, בתי המשפט יכולים לפסוק נגד התובע הוצאות משפט גבוהות, אך לפי הסקירה בפועל, בתי המשפט בישראל נוהגים בצמצום בבואם למחוק תביעות טורדניות ובבואם לסלק תביעות על הסף. כמו כן, הוצאות המשפט בישראל אינם משקפות בדרך כלל את ההוצאות הריאליות של הנתבע.

ח"כ עופר כסיף
ח"כ עופר כסיףצילום: אוהד צויגנברג

ארה"ב

בארה"ב מקובל לכנות את תביעות ההשתקה בראשי התיבות SLAPP, מונח שנטבע לפני כ-30 שנה על ידי המשפטן ג'ורג' פרינג והסוציולוגית פנלופה קאנאן מאוניברסיטת דנוור, שסקרו במחקריהם מקרים רבים שבהם אזרחים שעסקו בפעילות ציבורית נתבעו תביעות דיבה שסיכויי ההצלחה המשפטית שלהן הייתה קטנה למדי. המחקר העלה שעצם הגשת התביעה יצר אפקט מצנן כלפי כלל הציבור שהורתע מלהביע את דעתו בנושאים ציבוריים שונים.

בשל כך אימצו רוב מדינות ארה"ב הסדרים חקיקתיים המכונים Anti-SLAPP, ההסדרים האלו מאפשרים  סילוק מהיר של תביעות השתקה ופסיקות הוצאות משפט ריאליות או פיצויים עונשיים לטובתם של הנתבעים. בארה"ב ניתנת הגנה רחבה למדי לחופש הביטוי ולהתבטאויות נגד אנשי ציבור וזאת בין היתר בשל כך שהחוקה האמריקאית מבטיחה את חופש הדיבור.

קנדה

גם בקנדה יש פרובינציות שקבעו חוקים נגד תביעות השתקה. כך למשל, בקולומביה הבריטית החוק קובע כי נתבע רשאי להגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף אם נושא התביעה נוגע לנושא ציבורי. במקרה כזה על התובע להוכיח כי לתביעה שהגיש יש ערך מהותי, ושהעניין הציבורי בהמשך ניהול התביעה גובר על העניין הציבורי בהגנה על אותו הביטוי. אם התובע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בחשיבות התביעה, היא נמחקת. בנוסף, אם בית המשפט מקבל את בקשת דחיית התביעה, הנתבע זכאי להחזר הוצאות מלא.

אוסטרליה

באוסטרליה קיים מנגנון שונה לטיפול בתביעות השתקה. בעוד שבארה"ב ובקנדה החוק נגד תביעות השתקה מאפשר לדחות את התביעות ההשתקה על הסף ולהעניק לנתבע פיצויים, באוסטרליה החוק נגד תביעות השתקה מאפשר להטיל על התובע קנס בגין כך שהוא הגיש תביעת השתקה עם זאת תחולת החוק מוחרגת מתביעות לשון הרע והיא עוסקת בהגנה על זכותם של האזרחים להשתתף בפעילות ציבורית ללא חשש שהם ייתבעו בשל כך.

לא מומלץ להגיש תביעות

ד"ר גאי כרמי, שותף במשרד עו"ד ליפא מאיר ושות', כתב את הדוקטורט שלו בארה"ב בנושא חופש הביטוי. בשיחה ל-TheMarker  אומר כרמי כי "קשה להעריך את התופעה של מספר תביעות ההשתקה בישראל, לדעתי כמות תביעות ההשתקה שמוגשות בפועל גדול ממה שאנו יודעים והסיבה לכך היא בגלל שרוב התביעות האלה נסגרות בדרך של פשרה לפני שהם מגיעות לאולם בית המשפט והדבר הזה יוצא אפקט מצנן".

ד"ר גאי כרמי, שותף במשרד עו"ד ליפא מאיר ושות'
ד"ר גאי כרמי, שותף במשרד עו"ד ליפא מאיר ושות'צילום: אופיר אייב

"אם בא אליי לקוח שרוצה להגיש תביעת השתקה, ההצעה שלי היא לא להגיש. הסיבה לכך היא שכאשר מגישים תביעה השתקה עצם הגשת התביעה נותנת שופר לביטוי שתובעים בגינו ומהדהדת את האמירה שרוצים להעלים. חשוב לחדד שתביעת השתקה היא לא תביעת דיבה רגילה על אדם שהוציאו את דיבתו רעה. תביעות השתקה מוגשות  נגד הבעת ביקורת לגיטימית, במקרה כזה גם אם הלקוח כועס אני מסביר לו שכדאי לנשום עמוק לקחת שני צעדים אחורה ולהסתכל על הדברים בפרספקטיבה הנכונה.", אומר כרמי.

"פעם אחת הוצאתי מכתב התרעה לפני הגשת תביעת לשון הרע, כלפי מומחה שפרסם טענות עובדתיות שגויות ביחס לפרויקט של לקוח גדול שלי. מכתב ההתרעה מצא את דרכו לכל מיני פורומים בפייסבוק שגרנו לביקורת קשה על הלקוח שלי, וזה היה בלי שהוגשה תביעה בבית המשפט. זה רק מראה שאפילו האיום בהגשת תביעה עלול לגרום לאפקט שלילי מבחינת יחסי ציבור למי שמאיים בהגשה של תביעה, ולכן אני שמח שרוב הלקוחות שלי מקבלים את העצה שלי".

האם לדעתך יש צורך בחקיקת חוק מיוחד בנושא תביעות השתקה?

"ללא ספק. בגלל שבישראל כללי הפרוצדורה מאוד מקשים על סילוק על הסף של תביעות שופטים חוששים לסלק על הסף תביעות השתקה בלי שהן נידונות באופן מלא בבית המשפט, דיון כזה עולה הרבה כסף ולוקח כמה שנים. אני מכיר רק דוגמה אחת של שופטת בית משפט שלום בכפר סבא, ניצה מימון-שלום-שעשוע שסילקה על הסף בתביעת השתקה. במקרה זה היה מדובר בביקורת שנמחתה על יצרנית מנשאים לתינוקות בקבוצת פייסבוק, היצרנית הגישה תביעה והשופטת החליטה לסלק את התביעה על הסף כיון שמדובר בביקורת ציבורית לגיטימית".

הוצאות משפט בישראל

"תביעת השתקה שביהמ"ש דוחה וסבור שלא היה צריך להגישה מלכתחילה, לרוב מלווה בהחזר מלוא ההוצאות של הנתבע אבל הקושי עדיין קיים בכך שאין אצלנו תרבות של פסיקת הוצאות עונשיות. חקיקה תאפשר גם לפסוק עונשיות מה שיביא להפחתה של התופעה הזאת", אמר כרמי. "יש נקודת אור בקצה המנהרה. בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות שאמורות להיכנס לתוקף ב-1 בינואר, ישנה עילה חדשה לסילוק על הסף של תביעות בגין שימוש לרעה בהליכי משפט. יכול להיות שזה ייתן כלי לבתי משפט לסלק תביעות השתקה על הסף גם בלי חקיקה ספציפית ויהיה צריך לראות איך זה יתפתח".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker