בנימין נתניהו מבקש את עזרת הציבור: מה מסתתר בדרישה של רה"מ להטבות מס

ועדת הכספים תדון היום בהצעה מרחיקת לכת: המס עבור שירותים וטובות הנאה שקיבל ראש הממשלה בין 2009 ל-2017, ישולם מקופת המדינה ■ תיאורטית, ההצעה רלוונטית גם למס שנתניהו עשוי להידרש לשלם על טובות ההנאה שקיבל ממילצ'ן ופאקר

אפרת נוימן
בנימין נתניהו, סיגר
בנימין נתניהו, ארכיוןצילום: אלכס ליבק

בדלת האחורית ובחסות ממשלת החירום, מבקש ראש הממשלה בנימין נתניהו לשפר את התנאים שלו ולקבוע כי המדינה תממן את המס שדורשת ממנו רשות המסים עבור טובות הנאה שקיבל ב–2009–2017. לפי הערכות, הסכום יכול להגיע לכמיליון שקל ואף יותר מכך. 

ועדת הכספים תדון היום (ג') בהצעה לאשר תיקונים מסוימים שנוגעים לממשלה החדשה ולסטטוס של ראש הממשלה החלופי. בין שלל הסעיפים השונים, נתניהו מבקש להכשיר תיקון מרחיק לכת שנוגע רק אליו ולא רלוונטי לממשלה החדשה. תיקון זה קובע כי "מס הכנסה שהוטל על ראש הממשלה בין 1 בינואר 2009 ל–31 בדצמבר 2017 בשל הכנסה הנובעת מתשלומים, שירותים וטובות הנאה, למעט משכורת וקצבה, יהיה על חשבון אוצר המדינה". 

לפי החוק, כל הטבה, בכסף או בשווה כסף, שניתנת לעובד במסגרת קשרי עבודתו — חייבת במס הכנסה. אם נתניהו מקבל טובות הנאה מהמעסיק שלו, המדינה, שהן לצריכתו הפרטית — למשל, בדמות החזר הוצאות החזקת הבית הפרטי בקיסריה או מימונן באופן ישיר — הן נחשבות על פי הדין בישראל כהכנסה חייבת במס. 

פגיעה בעיקרון השוויון

נתניהו אינו מבקש פטור רטרואקטיבי מהמס הזה — זה יהיה כנראה חסר סיכוי. במקום זאת, הוא מבקש כי המעסיק, כלומר המדינה, יגלם אותו עבורו, כך שמי שיממן אותו תהיה קופת המדינה. לפני כחודש נתניהו כבר פנה למדינה בבקשה שתגלם עבורו מס של מאות אלפי שקלים, שרשות המסים דורשת ממנו על הוצאות שהמדינה שילמה עד 2018 עבור ביתו הפרטי בקיסריה. כעת, הוא מבקש שהפוליטיקאים יאשרו זאת בשבילו. 

מה ייחשב

התיקון מתייחס רק לשנים האלה, שכן ב–2018 עבר ביוזמת ח"כ מיקי זוהר מהליכוד תיקון לחוק שלפיו "תשלומים, שירותים וטובות ההנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה בקשר למילוי תפקידו, למעט משכורת וקצבה, יהיו פטורים ממס". כלומר, מאז 2018 יש חוק שפוטר את נתניהו ממס על טובות הנאה הקשורות לתפקידו — הגדרה רחבה למדי. בהסבר להצעת החוק נכתב כי העלות התקציבית היא 100–200 אלף שקל בשנה. 

הדרישה הנוכחית לתשלום על שנים קודמות רחבה עוד יותר מהתיקון שזוהר יזם. היא מכסה כל דרישת מס שרשות המסים מבקשת מראש הממשלה על תשלומים, שירותים וטובות הנאה שקיבל בעבר — כך שהמס היחיד שיידרש לשלם יהיה מס הכנסה על המשכורת שלו. דרישה זו מעלה בעיות חוקתיות וחוקיות, ופוגעת בעיקרון השוויון. 

מעון ראש הממשלה בקיסריה. החזר ההוצאות נחשב כהכנסה חייבת במס
מעון ראש הממשלה בקיסריה. החזר ההוצאות נחשב כהכנסה חייבת במסצילום: איציק בן מלכי

בלשכת ראש הממשלה טוענים כי נתניהו אינו דורש תנאים מיוחדים, וכי תשלום המס שרשות המסים מבקשת ממנו לשנים עברו הוא חסר תקדים. ככל הידוע, שאלות מהסוג הזה כלל לא עלו בעבר אצל ראשי ממשלה קודמים, כי לא היו דרישות דומות למימון הוצאות על בתים נוספים — בטח שלא בהיקפים שעלו בתקופת נתניהו. 

התיקון המתבקש קובע כי מס הכנסה שהוטל על נתניהו בשל הכנסה הנובעת מטובות הנאה יהיה על חשבון אוצר המדינה — מבלי שיש התייחסות לכך שמדובר בטובות הנאה שניתנו על ידי המעסיקה. האם הניסוח הזה מקרי? לפי כתב האישום שהוגש נגד נתניהו בתיק 1000, הוא קיבל סיגרים, שמפניות ותכשיטים בשווי כ–700 אלף שקל מארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.

באופן תיאורטי, אם התיקון יעבור ורשות המסים תדרוש מנתניהו תשלום מס על טובות הנאה אלה, הוא יוכל לנסות ולטעון שהמדינה צריכה לממן גם את זה. ולא רק זאת, התיקון הרחב פותח פתח לאפשרויות רבות נוספות לכיסוי ציבורי של מס הכנסה אם יהיה רלוונטי באותן שנים - בשל כל הכנסה שהיא הנובעת מ"תשלומים, שירותים, וטובות הנאה".  

שחר בן מאיר
שחר בן מאירצילום: אייל טואג

"לוועדת הכספים אין סמכות"

ב-2016 הגישו עוה"ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם עתירה לבג"ץ, שבה נטען כי על ראש הממשלה לשלם מס על הוצאות פרטיות לתחזוקת ביתו הפרטי בקיסריה. מדובר, למשל, בעבודות איטום, צביעה וסיוד, הוצאות מים, 25% מעלות הביטוח של מכשירי חשמל, 25% מעלות תיקון מערכת מיזוג האוויר וכן הוצאות כלכלה בהיקף של כ–1,500 שקל מדי חודש. העתירה התבססה בין היתר על דו"ח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2015 בנוגע למעונות ראש הממשלה, אשר תיאר בזבוז של כספי ציבור שהתרחש בהם.

בשלב הראשון דחתה המדינה את הטענות בעתירה ואת הבקשה לחייב את נתניהו במס, אך לאחר מכן הוחלט להקים צוות בין־משרדי שיבחן את היבטי המיסוי ביחס להשתתפות המדינה בחלק מהוצאות המעון הפרטי. הצוות נדרש לגבש עקרונות וקווים מנחים לסוגיית זקיפת טובת הנאה בשל השתתפות בהוצאות — מכאן ואילך. בצוות, שהתכנס כמה פעמים, היו חברים נציגים ממשרדי ממשלה בהובלת גורמים ברשות המסים.

בעמדה שהוגשה לבג"ץ נכתב כי השתתפות בהוצאות בגין חלקים המשמשים או נדרשים לצורכי התפקיד אינן בגדר טובת הנאה, ולכן אינן חייבות במס. לעומת זאת, השתתפות בהוצאות בגין חלקים המשמשים לצרכים פרטיים היא בגדר טובת הנאה החייבת במס. עוד נכתב כי השתתפות בהוצאות בגין חלקים המשמשים לצרכים מעורבים תיקבע באופן יחסי לנוכחות של ראש הממשלה במעון הפרטי, והוצאות שלא ניתן לייחס באופן ספציפי לחלק מסוים — ייקבעו לפי יחס השטחים. 

בסוף 2017 אישר בג"ץ את עמדת המדינה. עם זאת, כמה חודשים לאחר מכן תוקן החוק ונקבע כי טובות הנאה הקשורות לתפקידו של נתניהו כראש ממשלה יהיו פטורות ממס — כך שהוא החליף את העמדה שגיבש הצוות. בדברי ההסבר לתיקון שיזם זוהר נכתב כי הוא נועד להסדיר בחקיקה את סוגיית מיסוי ההוצאות בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, בין היתר לנוכח קשיים שהתעוררו ביישום המלצות הצוות. עם זאת, גם כעת ההגדרה אינה ממוקדת מספיק וייתכנו מחלוקות בין נתניהו לרשות המסים על הוצאות שאינן במובהק בקשר למילוי תפקידו כראש ממשלה — למשל, שיפוץ בחלק מהבית שאינו משמש לעבודה. 

המס על הרכב יירד 

במכתב ששלח ביום ראשון עו"ד בן מאיר ליועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפק, בנוגע לישיבה היום, כתב כי "אין לוועדת הכספים סמכות לפטור ראש ממשלה, שר או סגן שר מתשלום מס", וכי נתניהו מנסה "להשחיל" באופן לא חוקי עדכון שמטרתו פטור רטרואקטיבי ממס. בן מאיר הוסיף כי הוא פונה לאפק כדי שתנחה את ועדת הכספים כי אינה מוסמכת לדון בתיקון של החלטת השכר ככל שזו מתיימרת לשנות את משטר המס של מדינת ישראל, לגבי כל גורם שהוא, לרבות ראש הממשלה. 

עניין נוסף שיעלה לדיון בוועדת הכספים ויש בו היגיון נוגע לבקשה לשווי שימוש רכב שמשלמים ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שר החוץ ושר הביטחון. על פי חוק, עובד שמקבל רכב מהמעסיק משלם מס על החלק הפרטי של השימוש ברכב — כלומר, על טובת ההנאה שהוא מקבל. שווי השימוש החודשי מחושב לפי 2.48% ממחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש, ולא לפי מחירו האמיתי. שווי זה מתווסף לצורכי מס כל חודש למשכורת ברוטו, וממנו יורד מס לפי המס השולי של העובד.

מאחר שראש הממשלה (בפועל והחלופי), שר החוץ ושר הביטחון מקבלים רכב משודרג לצורכי מיגון, התיקון מבקש לקבוע כי המדינה תגלם להם את ההכנסה הנוגעת לשדרוג הרכב בשל מיגון. כלומר, את ההפרש שבין השווי בפועל של הרכב הממוגן והמשודרג לבין רכב שמקבלים רוב השרים. גם במקרה זה, התיקון יהיה רטרואקטיבי החל ב–2009.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker