אין ארוחות חינם: תנובה תשלם כ-20 מיליון שקל בעקבות המחיר המופרז של הקוטג'

שופטת המחוזי פסקה כי העובדה שתנובה החזיקה בכ-70% משוק הקוטג', והעובדה שהצרכנים הסכימו לשלם עבור המוצר עד למחאה החברתית, "מלמדת על כוחה ועוצם ידה של תנובה בשוק זה", ואם זו גבתה מחיר גבוה משמעותית מזה שהיה נקבע בתנאי תחרות, "זו פעולה לא הוגנת מצד בעל מונופולין"

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קוטג'
קוטג'צילום: טלי מאייר

נימוקי פסק הדין בנושא המחיר המופרז שגבתה תנובה בעבור מכירת הקוטג' פורסמו היום (שני) לציבור. במארס קיבלה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז אסתר שטמר את התביעה הייצוגית שהגיש אופיר נאור, באמצעות עורכי הדין שחר בן מאיר ודוד דנינו, נגד תנובה. זאת בעקבות העלאת מחיר הקוטג' בצורה מופרזת. עתה פורסמו נימוקי פסק הדין שהיו חסויים לפרסום בשל נתונים סודיים בנוגע לתנובה.

שטמר קבעה כי תנובה נדרשת להחזיר לחברי הקבוצה שבשמם הוגשה התביעה את הרווח הבלתי הוגן שהרוויחה על מכירת גבינת הקוטג' בגביעי 250 גרם 5% ו-9% בתקופה שבין ינואר 2009 ועד סוף יוני 2011.

בנימוקים שפורסמו התייחסה שטמר לקיומה של עילת המחיר הבלתי הוגן: "אני סבורה כי במקום שעילת התביעה הוכרה, אין להימנע במכוון משימוש בעילת המחיר הבלתי הוגן מסיבות הקשורות באידיאולוגיה שבעצם קיומה, או בגלל הקושי ביישום המבחנים לבחינתה". היא קבעה כי המהלך מהווה הפרה של חוק התחרות וחישוב הנזק.

בנימוקיה חזרה שטמר על כך שתנובה הוכרה כמונופול במוצרי החלב עוד ב-1988, עם נפח ייצור של 70% ממוצרי הקוטג' בישראל. כמו כן, התייחסה השופטת לכך שנכונות הצרכנים לשלם את המחיר על הקוטג' אינה מהווה ראיה לכך שלא מדובר במחיר מופרז. "העובדה שתנובה החזיקה בכ-70% משוק הקוטג', ביחד עם הביקוש הקשיח (עד למחאה החברתית), מלמדת על כוחה ועוצם ידה של תנובה בשוק זה, גם אם אין מדובר בשליטה מוחלטת בשוק הקוטג'. על כן, אם אכן גבתה תנובה מחיר גבוה באופן משמעותי מזה שהיה נגבה בתנאי תחרות, הרי זו פעולה לא הוגנת מצד בעל מונופולין", קבעה שטמר.

חישוב הנזק

אחת הנקודות החשובות בפסק הדין היא אופי חישוב הנזק. שטמר התייחסה לקושי בחישוב וכימות הנזק שנגרם לקבוצת התובעים בתביעות ייצוגיות שמוגשות בגין מחיר מופרז. "עיקר הקושי נעוץ בכך שגם אם נקבע שמחיר מסוים בלתי הוגן במידת המופרזות שלו, עדיין לצורך הערכת הנזק יש לקבוע מהו המחיר שאינו מופרז, כך שניתן יהיה לחשב את ההפרש שביניהם", כתבה השופטת.

שיעור הנזק שנפסק לקבוצה מסתכם בכ-15 מיליון שקל נומינלי לפי 2009, כך שתנובה צפויה לשלם כ-20 מיליון שקל. השופטת הסבירה כי חישוב הנזק וקביעת קו הגבול שממנו ייחשב המחיר שגבתה תנובה בעבור קוטג' כמופרז, ייקבע לפי שיעור הרווח הגבוה ביותר למחיר קוטג' שנגבה על ידי כלל החברות הזרות שמכרו את המוצר – שהיה ב-2010 18.5%.

לאחר קביעת הרף העליון על 18.5% השוותה השופטת את רווחי הקוטג' של תנובה לרף זה כך שבעוד ששיעור הרווח התפעולי של תנובה ב-2009 היה 19.5%, וב-2010 שיעור הרווח התפעולי היה 22%, ובמחצית הראשונה של שנת 2011 הסתכם ב-21.5%.

השופטת השוותה בין שיעור הרווח הגובה ביותר למחיר קוטג' שנגבה על ידי חברות זרות לבין שיעור הרווח התפעולי של תנובה ב-2011-2009 כך שנקבע כי שיעור הרווח הבלתי הוגן שגבתה תנובה על מוצרי הקוטג' בתקופת התביעה חושב באופן יחסי לרווח של 1% ל-2009, 3.5% ל-2010, ו-2.5% למחצית מ-2011.

עו"ד בן מאיר אמר כי פסק הדין יש חשיבות מהותית בשני היבטים. "בית המשפט קבע לראשונה בישראל (ואפילו בעולם) את אופן היישום של עילת המחיר המופרז, תקדים שישמש לתיקים רבים נוספים. בית המשפט מצא שאכן תנובה גבתה מחיר מופרז, באו בפשטות עשקה את הציבור בישראל מ-2008 ועד לפרוץ מחאת הקוטג' באמצע 2011.

"בית המשפט מצא שבאותה תקופה הרווח של תנובה על הקוטג' היה גדול ביותר מ-50% מהרווח השגרתי של תנובה על כלל מוצרי החלב שלה, מה שמעיד על ניצול לרעה ועושק של הצרכן בישראל".

מייד לאחר פרסום הדברים, הגישו התובעים ערעור לבית המשפט העליון על אופן חישוב הפיצוי.

מתנובה נמסר בתגובה: "לאחר שלמדה את פסק הדין, ולאור חוות הדעת של מומחים בעלי שם עולמי, בכוונת החברה להגיש ערעור לבית המשפט העליון.

"בית המשפט המחוזי קבע - ביחס לשנים 2009, 2010 והמחצית הראשונה של 2011 - שרווח תפעולי של יותר מ-18.5% מעיד על מחיר מופרז ובלתי הוגן. אך באותה נשימה הבהיר: "אין שיעור רווח ראוי, מעין קו גבול אוניברסלי שממנו והלאה מדובר במחיר מופרז ובלתי הוגן, או אף שממנו ומטה אין מדובר במחיר מופרז, וכל מקרה ייבחן לגופו".

"ואכן, חוות הדעת של מומחים רבים מגלה, כי העילה של מחיר מונופוליסטי מופרז כעילה לתביעה ייצוגית לא קיימת בשום מקום בעולם. כך למשל בארה"ב, קנדה, מקסיקו ואוסטרליה. במדינות אלה אין איסור על מונופול לקבוע מחיר גבוה (על מונופול חל האיסור לקבוע מחיר טורפני, קרי מחיר נמוך), ובאירופה מחיר מונופוליסטי גבוה נאכף רק על ידי הרשות (ולא על ידי תובע פרטי) ורק כאשר מדובר בעלייה של מאות ואלפי אחוזים במוצרים שהביקוש שלהם קשיח, דוגמת תרופות גנריות, חשמל, דואר וכדומה.

"בנסיבות אלה לחברה ברור שרווח תפעולי בשיעור של 18.5%, אשר לא כולל הוצאות מימון ולא כולל את עלות ההון אינו יכול להוות רף לרווחיות מופרזת. יתרה מכך, גם לשיטתו של בית המשפט, תנובה חרגה רק ב-2% מאותו רף רווחיות שקבע. לפיכך, כאמור, תנובה הודיעה לבית המשפט על כוונתה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי.

"יצויין, כי לאחר החלטת בית המשפט המחוזי שניתנה עוד בחודש מארס, והודעת תנובה כי תערער על פסק הדין - לאחרונה, במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי קוקה קולה לבית המשפט העליון, הביע היועמ"ש דעתו בנוגע לעילת מחיר מונופוליסטי מופרז. הוא קבע כי יש להחיל את העילה של מחיר מונופוליסטי מופרז בזהירות ובריסון ורק באותם מקרים מובהקים וברורים בהם התועלת עולה על העלויות והנזקים הכרוכים בה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker