החוב של מוזס לבנק הפועלים: בעל מניות בבנק הגיש בקשה לגילוי מסמכים

חברת לייטקום מבקשת שבית המשפט יחשוף את המסמכים הרלוונטיים לאשראי שניתן למוזס ואת הפרוטוקולים בוועדות השונות שעסקו בנושא. בשבוע שעבר נתבע בעלי "ידיעות אחרונות" בטענה שהפסיד כמיליארד שקל בהימורי מט"ח

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארנון "נוני" מוזס
ארנון "נוני" מוזסצילום: ניר קידר

בשבוע שעבר הוגשה נגד מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, תביעה שבה טוען נציגה של משפחת יודקובסקי ב"ידיעות אחרונות" כי מוזס הפסיד מהימורי מט"ח; כי יש חשש שהוא בקשיים ואף פושט רגל; וכי מי שמגבה אותו הוא בנק הפועלים. ביום חמישי, יומיים אחרי הגשת התביעה, כבר פתח בעל מניות בבנק הפועלים בהליך מקדים לתביעה נגזרת.

חוק החברות מאפשר לבקש גילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת, כדי למתן את פערי המידע בין הצדדים. המבקש צריך להראות כי המסמכים רלוונטיים לשלב זה של ההליך ולהציג תשתית ראייתית ראשונית.

המבקשת, חברת לייטקום, מבקשת - באמצעות עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש - כי בית המשפט יורה לבנק לגלות את כל המסמכים הרלוונטים לאשראי שניתן למוזס ולחברות בשליטתו לצורך מסחר במכשירים נגזרים או ני"ע בסיכון גבוה. זאת, בנוסף לפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון והוועדות השונות שעסקו במתן האשראי, היסטוריית הביטחונות שהעמיד מוזס לבנק לצורך כיסוי החשיפה, הפסדי האשראי שנרשמו בשל הפעילות ועוד.

המבקש מתייחס לטענות שהעלה הדירקטור דוד ליבר (הנציג של יודקובסקי) על כך שמוזס גרם ל"ידיעות" הפסד של כמעט מיליארד שקל במסחר במט"ח או בחוזים עתידיים; והוא עשוי להיות בעצמו פושט רגל לאחר שייתכן כי סחר בעצמו במט"ח בכספו האישי.

"התמונה המצטיירת מדאיגה מאוד ולפיה הגורמים האמונים בבנק על מתן האשראי לצורך מסחר בנגזרים והגורמים שהיו אמורים לפקח עליהם לא שקלו כיאות את הסיכון הטמון בפעילותו הספקולטיבית של מוזס, והעניקו לו פעם אחר פעם שיק 'פתוח' לסחור בכספי הקבוצה כאוות נפשו. זאת, ללא בקרה אפקטיבית, ללא ביטחונות מתאימים ותוך הפרה של נהלי הבנק ונהלי בנק ישראל"', נכתב.

הבקשה מזכירה את הבקשה לגילוי מסמכים שהוגשה לפני כארבע שנים נגד בנק הפועלים בעניין האשראי שניתן לאליעזר פישמן - זמן קצר לפני שהתחיל ההליך המשפטי נגד פישמן שהוביל לפשיטת הרגל שלו. על אף שבמקרה זה היה ניתן להסתמך על מידע שהתגלה בהליך של פשיטת הרגל ולצרף מסמכים רלוונטיים, בית המשפט העליון הכריע כי זה לא מספיק בשביל גילוי מסמכים. לכן נראה כי במקרה של מוזס יהיה לבקשה סיכוי רק אם יתבררו בהמשך עובדות נוספות ומשמעותיות שיכולות לסייע בגיבוש התשתית הראשונית.

גם אם הבקשה תידחה, יהיה ניתן להגיש את התביעה הנגזרת, ללא המסמכים, כפי שהיה בעניין פישמן שבו התביעה הנגזרת עדיין מתנהלת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker