למרות התנגדות היועמ"ש והמועצה לצרכנות: אושר הסכם הפשרה עם קבוצת שלמה

ב-2015 הוגשה תביעה ייצוגית בטענה שלקוחות הליסינג התפעולי חויבו ביתר עבור ביטוח רכב חובה ■ למרות שהסכם הפשרה המתוקן אינו כולל סעד כספי, שופטת המחוזי בת"א אישרה אותו ■ מסתמן כי חקירת רשות המסים בעניין תסתיים בתשלום כופר

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסי שמלצר, יו"ר קבוצת שלמה החזקות
אפרת נוימן

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, צילה צפת, נתנה אתמול (שני) פסק דין המאשר הסדר פשרה בתביעה הייצוגית נגד חברות מקבוצת שלמה, שבה נטען כי החברות גבו ביתר תשלומים עבור ביטוח רכב לרכב הליסינג. 

בעקבות הגשת התביעה הייצוגית נפתחה חקירה ברשות המסים נגד בכירים בקבוצה. אסי שמלצר, יו"ר דירקטוריון שלמה החזקות, נעצר ב-2016 ונחקר על ידי רשות המסים בחשד לעבירות מס. בשלב זה מסתמן כי החקירה תסתיים בתשלום כופר של 500-400 אלף שקל, וכי לא יוגש כתב אישום. מרשות המסים נמסר כי החקירה הסתיימה, והתיק נמצא בטיפול המחלקה המשפטית.  

לפי הסכם הפשרה, חברות הקבוצה יפצו את הלקוחות בימי ליסינג בשווי 38 מיליון שקל. התובעת, פולר מערכות אלקטרוניות, תקבל גמול של 100 אלף שקל. עורכי הדין - רנן גרשט, שירין גורפיין וטלי שלו ממשרד נאור־גרשט, ועורך הדין שגיא בינתאי ממשרד בינתאי פורת - יקבלו 4.6 מיליון שקל (לפני מע"מ).

השופטת צילה צפתצילום: אתר בתי המשפט

מאחר ומימוש ההטבה צפוי להימשך שש שנים, 76% משכר הטרחה ישולם בתוך 30 יום, והיתרה תופקד בחשבון נאמנות אשר ישמש ליתרה שתשולם לעורכי הדין לפי יחס המימוש בפועל. במידה ותהיה יתרה היא תועבר לעמותה מסוימת. 

התביעה הייצוגית נגד שלמה החזקות, שלמה רכב, שלמה ביטוח ושלמה ניהול ציים, הוגשה בסוף 2015 ונטען בה כי לקוחות שירותי הליסינג התפעולי חויבו בגין פוליסה לביטוח רכב חובה ביתר שלא כדין. כלומר, המחיר היה שגוי ופיקטיבי שכן בפועל התשלום שהועבר לחברת הביטוח (שלמה ביטוח) היה נמוך מזה ששולם בפועל על ידי הלקוחות ועל מנת להסוות את הסכום העודף הוא נגבה כ"החזר הוצאות" שאינו חייב במע"מ. 

לפי חוות דעת שהוגשה, הסכום העודף הכולל בשנים 2011-2008 היה 125 מיליון שקל. 

היועמ"ש, אביחי מנדלבליטצילום: עופר וקנין

הצדדים לתביעה פנו לגישור אצל השופטת בדימוס הילה גרסטל. בתחילת 2018 הם הגיעו להסכם לפיו, מבלי להודות בטענות, החברות הנתבעות יעניקו ללקוחותיהן 1.2 ימי השכרה לכל רכב שחכרו במשך שנה בתקופה שבין 2008 ל־2011. הלקוחות יידרשו לממש את ההטבה שמוערכת ב-38 מיליון שקל ברציפות לכל "רכב מזכה".

כנגד ההסכם הוגשו התנגדויות מטעם המועצה הישראלית לצרכנות והיועץ המשפטי לממשלה, שטענו בין השאר כי למרות שאין מניעה לאתר את חברי הקבוצה, הוסכם להעניק הטבה ולא החזר כספי. כמו כן נטען כי השווי של ההטבה נמוך משמעותית מסכום הגבייה העודפת. בעקבות זאת מונתה עו"ד רו"ח סיגל רוזן-רכב לבודקת שהציעה כמה תיקונים ואחרי התנגדויות חוזרות גובש הסדר מתוקן. 

ההסדר המתוקן קבע, בין השאר, כי גם חבר קבוצה שחכר רכב לחלק מהשנה בשנים 2011-2008 יהיה זכאי להטבה באופן יחסי, ולא רק מי שחכר במהלך שנה שלמה, ההטבה ניתנת למימוש בכל ימות השנה ואם יהיה ביקוש שעולה על היצע הרכבים שבהסדר, יועמדו רכבים נוספים ובהתאם תקוצר תקופת ההסדר. 

למרות שהמועצה לצרכנות והיועמ"ש התנגדו לכך שאין סעד כספי, השופטת אישרה את ההסכם. היא כתבה כי "מאחר שמדובר בהסדר פשרה, עת נשקלים הסיכונים אל מול הסיכויים של כל אחד מהצדדים וכן הסיכון של החזרת התיק למסלול הדיוני, אשר מטבע הדברים יעמיס הוצאות רבות והארכת הליכים, אני סבורה כי אישור הסדר הפשרה לאחר תיקוניו הוא לטובתם של חברי הקבוצה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker