כולם עדיין מפחדים ממנו: הביקור המפתיע של נוני מוזס - והמתנה הלילית לנתניהו

בישראל פעל מנגנון מעוות שבו לאדם אחד היה כוח אדיר להשפעה על התודעה, כוח ששיתק את מקבלי ההחלטות והפחיד את כל מי שהיו לו שלדים בארון, וגם את מי שלא ■ שיטת מוזס עדיין אתנו - העיתונאים והציבור עדיין לא מעזים לקרוא תיגר על האיש שסחר בהם

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נוני מוזס בכניסה לבית המשפט, היום
נוני מוזס בכניסה לבית המשפט, היוםצילום: אמיל סלמן

בליל הבחירות האחרון, בעוד על מסכי הטלוויזיה ריצדה תמונת מצב פוליטית מסובכת ונטולת מנצחים, התרחשה תופעה חריגה במערכת "ידיעות אחרונות". מו"ל העיתון ומי ששמו מתנוסס כעורך האחראי, ארנון (נוני) מוזס, הגיע לפתע לדסק העריכה שבו עמלו באותם רגעים על הורדת העיתון לדפוס.

עובדי "ידיעות אחרונות" יודעים עד כמה תופעה זו חריגה. מוזס בדרך כלל אינו יוצר כל קשר ישיר עם עובדי העיתון ואינו נוכח באף שלב בשרשרת הייצור. הוא מעולם לא משוחח ישירות עם עיתונאים ועורכים. הפעם מוזס עצמו התייצב בדסק העיתון. לפי עדויות של מקורות בעיתון, מוזס התמקם ממש סמוך לעמדה שבה עמלו באותו זמן עורכים ומעצבים על השער.

שער ידיעות אחרונות, מארס 2019
שער ידיעות אחרונות, מארס 2019

אין לדעת מה היה נסיבות נוכחותו של מוזס בדסק. מה שכן ידוע הוא ששער העיתון למחרת העניק את הניצחון המוחלט לנתניהו. "ניצח", הכריזה כותרת העיתון באותיות קידוש לבנה, לצד תמונת ענק שבו נתניהו נראה מחייך באמצע צילום סלפי. "בתנאי פתיחה לא פשוטים, עם כתב אישום חמור... נתניהו.. הוכיח שהוא עדיין בלתי מנוצח".

שער ידיעות אחרונות, ספטמבר 2019
שער ידיעות אחרונות, ספטמבר 2019

יתרה מכך, כמעט כל כותרות טורי הפרשנות באותו יום ניווטו את הקורא לאותה המסקנה: נתניהו לא צריך לעמוד למשפט. נחום ברנע היה חתום על הכותרת "העם אמר את דברו"; בן דרור ימיני כתב "ניצח את הפרקליטות"; סבר פלוצקר הכריז כי הניצחון הוא "בזכות האישום"; והגדיל לעשות הכתב הפוליטי שהכריז כי "הציבור נתן לו חסינות".

שער ידיעות אחרונות, מארס 2020
שער ידיעות אחרונות, מארס 2020

מקורות בעיתון יודעים שמוזס מגיע ברגעים חשובים במיוחד: בדיקה קצרה מעלה כי גם בלילות בחירות קודמים בשנה האחרונה, שער העיתון שירת לכאורה את צרכיו של מוזס. יום למחרת בחירות אפריל 2019 הופיעה תמונת ענק של נתניהו עם הכותרת "ניצחתי" - למרות חוסר הבהירות הפוליטי, ואילו בבחירות ספטמבר 2019 הכותרת הראשית היתה "פלונטר הממשלה", אף שרוב טורי הדעה תמכו בממשלת אחדות יחד עם נתניהו.

עדיין בשיא עוצמתו

מוזס הוא אדם שיודע להעריך את כוחו של עמוד השער. בשיחות שנחשפו במסגרת תיק 2000 טען מוזס בפני נתניהו: "אתה נהיית ראש ממשלה בגלל הכותרת הזו", תוך שהוא מתכוון לכותרת שער העיתון ב-1996 שהכריזה שנתניהו ניצח את העימות הטלוויזיוני עם שמעון פרס.

הפעם - אף שכבר בשלב מוקדם של הערב היה ברור שנתניהו לא השיג את היעד של 61 מנדטים ואין לו אפשרות להקים ממשלה - למוזס היתה לכאורה סיבה מיוחדת לצרוב בתודעה שוב ושוב את ניצחון נתניהו ולתמוך בהמשך כהונתו. גורלו המשפטי של מוזס עצמו תלוי בגורלו המשפטי של נתניהו. אם נתניהו היה מצליח לבצע תעלול כלשהו שהיה מחלץ אותו מהמשפט, גם מוזס היה יוצא נשכר.

לא לחינם ההתרשמות של אנשים שעוקבים אחר העיתון היא שיש יחס יותר ויותר אוהד לנתניהו, כולל באופן בחירת התמונות של הרעייה. אפילו עובדי העיתון מספרים שנושא תמונות הרעייה, שחשיבותו נחשפת בעדויות בתיק 4000, מעסיק כיום את הבכירים ב"ידיעות" לא מעט.

אבל כל זה לא קרה. מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל הוכיחה עוצמה וזכתה לגיבוי ציבורי נרחב, ואתמול החל המשפט של ארבעת הנאשמים בתיקי 1000, 2000 ו-4000. התקשורת כמובן עסקה במוקד הכוח הפוליטי המשמעותי ביותר, נתניהו, ובנאום ההסתה שלו נגד מערכת המשפט, אבל נתניהו הוא רק פוליטיקאי. הוא תוצר של מוסדות חברתיים אחרים שהכתירו אותו לראש הממשלה. בלי שני המרכיבים הנוספים במשולש המסוכן הון-שלטון-עיתון לא היה גם נתניהו. ללא בעלי ההון שמימנו חלק מפעילותו הפוליטית, ללא מיליארד השקלים שהשקיעה בו משפחת אדלסון בעיתון "ישראל היום", ללא בני הדודים והחברים המיליארדרים, ספק אם נתניהו היה מגיע לעוצמה פוליטית כזו.

נתניהו עם עורכי דינו בבית המשפט
נתניהו עם עורכי דינו בבית המשפטצילום: RONEN ZVULUN/רויטרס

הסיקור הוקדש לנתניהו, אבל ההון והעיתון הם אלה שיצרו אותו. נציג ההון במשפט הזה, בעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ', הוא תוצר של מערכת כלכלית שהיו בה כשלים. העובדה שהוא פורק מכמעט כל נכסיו – כולל מהבעלות על אתר וואלה, שעומד במרכז תיק 4000 - מעידה על כך שבאופן יחסי המערכת הזו ידעה לתקן את עצמה. אבל מי שנותר במלא עוצמתו הציבורית זה מוזס. הוא עדיין שולט ביד רמה בקבוצת התקשורת הגדולה בישראל, הוא עדיין העורך האחראי, הוא עדיין עושה כל מאמץ להסיט את הספינה בהתאם לצרכיו.

מוזס הגיע אתמול לספסל הנאשמים בעקבות כמה פגישות מוקלטות שקיים עם נתניהו, אבל מה שצריך לעמוד למשפט זו שיטת מוזס, שפעלה בישראל במשך עשרות שנים. בישראל פעל מנגנון מעוות שבו לאדם אחד היה כוח אדיר להשפעה על התודעה, כוח ששיתק את מקבלי ההחלטות והפחיד את כל מי שהיו לו שלדים בארון, וגם את מי שלא. המנגנון הזה עבד כל כך טוב עד שהוא שוכפל שוב ושוב, במידת הצלחה כזו או אחרת. די להעיף מבט קצר ברשימת רוב בעלי השליטה של גופי התקשורת בישראל – רובם בעלי הון, עם שפע אינטרסים עסקיים, שעושים לא פעם שימוש לרעה בכוחם.

מוזס הגיע לבית המשפט, אבל שיטת מוזס עדיין אתנו. העיתונאים והציבור עדיין לא מרימים ראש. עדיין לא מעזים לקרוא תיגר על האיש שסחר בהם. הוא עדיין בשיא עוצמתו הציבורית ומתערב - ישירות או בעקיפין - בעיתון ובאתר שעדיין בעלי השפעה אדירה בישראל. לכן, נאשם מספר 4, ארנון נוני מוזס - צריך להיות נאשם מספר 1.

במערכת "ידיעות אחרונות" ועורכת דינו של מוזס, נוית נגב, סירבו להגיב לפרטים בטור זה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker