אחרי הכשרת נתניהו, לבג"ץ אין סמכות להדיח אפילו את גזבר נווה חמציצים

בחודש אחד התערער מעמדו של בג"ץ מול הכנסת ובשמירה על טוהר המידות - ובקרוב נוכל להכריז על הבניין כאתר מורשת ■ שום הסדר ניגוד עניינים לא יחסום את השפעת נתניהו על מערכות אכיפת החוק

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים42
בית המשפט העליון ירושלים
בית המשפט העליון בירושליםצילום: אמיל סלמן

פסק הדין של בג"ץ בעניין כשרותו של בנימין נתניהו, הנאשם בעבירות שחיתות חמורות, לכהן כראש ממשלה — איכזב. באנלוגיה לנבחרת ישראל בכדורגל, כבר שנים איש אינו מצפה מהנבחרת להגיע לאליפות העולם (המונדיאל), אבל זה לא מצדיק לחטוף תבוסות משפילות במגרש הביתי. אחרי הדיון בעתירות אפשר היה להבין שבג"ץ לא יפסול את נתניהו, אבל ההחלטה שפירסמה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, על דעת כל חברי ההרכב, היא הקטנת ראש. אפילו שופט שלום בנווה חמציצים היה מגלה יותר שאר רוח בהחלטה על פסילת הגזבר של הרשות המקומית.

"בית המשפט העליון החמיץ הזדמנות בלתי חוזרת לבסס תשתית ערכית למוסדות השלטון במדינת ישראל", אמר למחרת ההחלטה שופט העליון בדימוס, אליהו מצא, שהיה מהשופטים שהנחילו את הלכת דרעי־פנחסי, המחייבת לפטר שר הנאשם בעבירות חמורות. דבריו שיקפו את הלך הרוח בקרב משפטנים ושופטים רבים שהרגישו כי "המבצר נפל".

מדוע נזקק בג"ץ להרכב של 11 שופטים כדי לקבל החלטה כה מינורית? מדוע צריך היה לחכות עם ההחלטה עד לדקה התשעים? אם 11 שופטי בג"ץ סבורים פה אחד כי הטלת ראשות הממשלה על חבר כנסת הנאשם בשחיתות חמורה "אינה בניגוד לדין", אפשר היה להגיד זאת מזמן.

פסיקה מתוחכמת?

יש הרואים בפסק הדין תחכום. הרבה פעמים בג"ץ אומר את אמרותיו החשובות דווקא בהחלטות שבהן הוא דוחה עתירות. מה אמר בג"ץ בין השורות? חיות לא פסלה את נתניהו, אבל קבעה כי בנסיבות קיצוניות בג"ץ יכול להתערב אפילו בהחלטות שנועדו לבטא את רצון הבוחר. היא לא שללה אפשרות שבג"ץ יפסול חוקי יסוד — והזהירה כי תתערב אם לא יינתן ייצוג לאופוזיציה בוועדות הכנסת ובוועדה למינוי שופטים.

חיות אמנם לא שללה התערבות בשיקול הדעת של חברי הכנסת, אפילו בעניינים שהם בעיקרם לכאורה "פוליטיים", אבל קבעה רף בלתי אפשרי. "ההחלטה לבקש מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת פלוני היא החלטה הכרוכה בהפעלת שיקול דעת פוליטי רחב... התערבות חיצונית בהליך זה יש בה משום פגיעה מהותית בעיקרון הכרעת הרוב העומד בבסיס שיטת המשטר שלנו", כתבה. לדעתה, "התערבות בשיקול דעת זה מוגבלת למצבים חריגים ונדירים ביותר ולנסיבות קיצוניות בלבד. המקרה שלפנינו אינו נמנה עמם".

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיותצילום: אוהד צויגנברג

נדיר, חריג וקיצוני — אלה אמות המידה של חיות. בואו נראה: יש כאן ממשלת אחדות (תופעה נדירה כשלעצמה) המבוססת על רוב ח"כים שנוצר מריסוק מפלגות אופוזיציה, שהצביעו, בניגוד קיצוני להבטחת בחירות, על בסיס על הסכם קואליציוני חריג שבחריגים בעיני בג"ץ; ללא קווי יסוד לממשלה; תוך שינוי המשטר החוקתי והקמת ממשלה דו־ראשית, כנראה לראשונה בהיסטוריה מאז האימפריה הרומית; בהובלת נאשם בעבירות השחיתות החמורות ביותר שבהן הואשם אי פעם ראש ממשלה בישראל על מעשים במילוי תפקידו, ושאינו בוחל באיומים על מערכת אכיפת החוק והמשפט.

כל זה לא חריג נדיר וקיצוני? אם מישהו היה אומר לחוזה המדינה שכך תציין ישראל את שנת ה–72 הוא היה חושב שהסיכוי שינחת חייזר ממאדים בטקס הדקלת משואות בהר הרצל — גדול יותר.

העותרים בבג"ץ טענו כי ניתן לקבוע שיהיה זה בלתי סביר מצד המועמד נתניהו לקבל את התפקיד כאשר הוא נאשם בעבירות חמורות. "העותרים לא ביססו בטיעוניהם עילה משפטית הנובעת מן הדין הנוגעת לבחינת שיקול דעתו של מקבל התפקיד הציבורי או לסעד המשפטי אשר לטענתם יש לגזור ממנה", כתבה חיות. זו לא אמירה מתאימה בבג"ץ. השופטים ביקשו תקדים להתערבות כזו בארץ ובעולם ולא קיבלו. כנראה בגלל שהמציאות כה קיצונית, שאין לה תקדים בשום מקום.

לעומת זאת, הנשיאה חיות מציינת כי "במישור הציבורי, בהחלט ראוי שיעמדו לנגד עיניו של כל נושא משרה שלטונית שיקולים הנוגעים לטוהר המידות ולהשלכות שיש לכהונתו בתפקיד על אמון הציבור בנבחריו ובמוסדות השלטון". זו אמירה המביסה את עצמה. כיצד ניתן לצפות ממי שנאשם בעבירות חמורות על טוהר המידות להימנע מלקחת על עצמו תפקיד בגלל החשש מפגיעה בטוהר המידות, ובמיוחד כאשר התפקיד הזה עשוי לסייע לו לסכל את הרשעתו בעבירות שבהן הוא מואשם.

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן טען במאמר ב"הארץ" כי בג"ץ שגה בעצם נכונותו לדון בפסילת נתניהו, וכי דחיית העתירות היתה "חזרה לשפיות". לדעתו, צריך להותיר שאלה זו ל"תחום הציבורי".

אבל "התחום הציבורי" הוא סיסמה ריקה. נניח שרוב הציבור לא רוצה ראש ממשלה נאשם בפלילים. איך נדע? האם 62 מנדטים שהוענקו למפלגות שהבטיחו לא לשבת עם נתניהו אינן משקפות את רצון הציבור? איך אמור הציבור לאכוף את רצונו? האם פרידמן מצפה שהציבור ייצא למחות על ההכשר לנתניהו? אולי שכח המשפטן הנכבד שאסור להתקהל, ולמי בכלל יש כוח למחות.

הסדר מופרך של ניגוד עניינים

חיות מודה כי תוצאת פסק הדין מעוררת "קושי" — מושג מעורפל מהסוג שפקידים משתמשים בו כדי לתאר משהו שיהרוס לנו את החיים. היזכרו, למשל, במנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מכניס את מדינת ישראל לסגר של חודשיים ומוסיף בטון מונוטוני "אנחנו יודעים שזה יוצר קושי".

מה הקושי בהכשרת נתניהו? כאשר נאשם בשחיתות חמורה עומד בראש הממשלה, איך אפשר לדבר על טוהר מידות בשירות הציבורי? מה יישאר מאמון הציבור?

חיות הביעה שביעות רצון מכך שהיועץ המשפטי לממשלה יחתים את נתניהו על הסדר ניגוד עניינים, ונתניהו הודיע שהוא מסכים לכך. שוב התעלמות מנסיבות חריגות, נדירות וקיצוניות.

שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן
שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמןצילום: אוליבייה פיטוסי

ראשית כל, נתניהו מואשם שהסתיר מידע על ניגוד עניינים, והוא מכחיש שהיה בניגוד עניינים. שנית, ייקח הרבה זמן עד שיצליחו בכלל לגבש לנתניהו הסכם ניגוד עניינים. נתניהו יטרלל את משרד המשפטים עד ייאוש לפני שיספק את המידע הנדרש לכך ויתווכח על כל הגבלה. כך עשה בעבר. כך יהיה בעתיד.

שלישית, נתניהו שולט במינויים. "מי ששולט במינויים שולט בארגון כולו", כתב השר לשעבר, פרופ' פרידמן, במאמרו האחרון ב"הארץ". אמנם משרד המשפטים יוחזק על ידי אבי ניסנקורן (כחול לבן) אבל מי שעומד בראש הממשלה, שולט בכל.

למשל, נתניהו ממנה את השר לביטחון פנים ששולט בחקירות שחיתות; הוא משפיע על המינויים הבכירים במשטרה, על הקידום של החוקרים שטיפלו בתיקי נתניהו ושיעידו במשפטו, וכן על זהות המפכ"ל הבא. השאלה כרגע היא מי משכירי החרב משולחי הרסן של נתניהו יקבל את התפקיד. האם תהיה זו מירי רגב, שהוקלטה מכנה את היועץ המשפטי לממשלה הקודם יהודה וינשטיין "זבל" ואת בכירי לשכתו "חארות" אחרי שמנעו ממנה להקפיא באופן לא חוקי תקציבים למי שלא נשא חן בעיניה? או שמא יהיה זה אמיר־סיכסכתי־בין־בכירי־הפרקליטות־אוחנה? פתאום הרעיון של הקיסר קליגולה למנות סוס לשר — שעורר הלצות בדיוני בג"ץ — לא נשמע רע כל כך.

ועוד: נתניהו גם ממנה את שר האוצר, שהוא הגורם האחראי על תקצוב מערכת המשפט.

ולקינוח: איך מסתדרת לנשיאה חיות העובדה שנתניהו מבטיח שלא יתערב במינויים, אבל לא מוכן לתת לאופוזיציה נציגות בוועדה למינוי שופטים? האין הדבר נובע מרצונו להבטיח ייצוג קבוע בוועדה לליכוד כדי לשלוט בקידום השופטים? סימן מבשר רעות.

העתירות הבאות

מה מחכה לבג"ץ? עתירות נגד תיקון חוק יסוד הממשלה שיאפשר ממשלה דו־ראשית כבר הוגשו. האם החקיקה הזו אינה מימוש רצון הבוחר? רק כאשר יפורסמו נימוקי כל השופטים במלואם נדע מהם הקריטריונים שבהם יהיה בג"ץ מוכן להתערב בחקיקה מהסוג הזה.

אם תחזיק הממשלה מעמד שנה וחצי — ואם משפט נתניהו עוד יתנהל — יהיה מי שיעתור נגד כהונת נתניהו ל"ראש ממשלה חלופי". האם אז יהיו הנסיבות קיצוניות דיין? אל תעצרו את נשימתכם.

בחודש אחד נחלש בג"ץ מול שתי רשויות. מעמדו מול הכנסת רוסק כשיו"ר הכנסת הקודם, יולי אדלשטיין, הפר צו לעיני כל. אדלשטיין ממשיך להיות חבר כנסת. אולי כדי להשלים את ההשפלה, נתניהו יבחר דווקא בו לוועדה למינוי שופטים.

אחרי בג"ץ אדלשטיין, פסק הדין בעניין נתניהו מחליש גם את התוקף של עמידת בג"ץ על טוהר המידות ברשות המבצעת. אם נחזור לדימוי "מבצר שלטון החוק", בלב לונדון נמצא המבצר ששימש את מלכי אנגליה, וכיום הוא מוזיאון. בקצב הזה בית המשפט העליון יוכרז בקרוב אתר מורשת והשופטים יוכלו להציע סיורים היסטוריים מודרכים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker