שופטי בג"ץ כתבו פסק דין מנותק, שלא מתאים לשלטון נטול בושה

נשיאת העליון אסתר חיות צדקה כאשר העירה במהלך הדיונים בבג"ץ כי גם אם העתירה תידחה, "שום מבצר לא ייפול". מבצר שלטון החוק אכן לא נפל, אבל מתברר שהוא גם לא מבצר

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים573
ראש הממשלה, בנימין נתניהו בישיבת ממשלה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו בישיבת ממשלהצילום: אמיל סלמן

לשופטי בג"ץ חשוב מאוד להקפיד על הניסוח. כדאי אפוא לקרוא את המלים שהם בחרו בקפידה. "כאשר נמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת - שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין", כתבה בשורות הסיכום נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כאשר היא וכל חבריה להרכב בן 11 שופטים קבעו פה אחד שאין מניעה משפטית למנות נאשם בעבירות שחיתות שלטונית חמורות לראשות הממשלה.

כן, שופטי בג"ץ מבינים כי פרשנות זו של החוק מעוררת "קשיים". מהם הקשיים האלה? בית המשפט אינו מפרט את הקשיים הללו, אבל השופטים יודעים היטב. כאשר נאשם בשחיתות חמורה עומד בראש הממשלה, איך אפשר לדבר על טוהר מידות בשירות הציבורי? איך אפשר לדבר על אמון הציבור? איך אפשר להפריד באמת בין משפטו המתנהל לבין האינטרס הציבורי שהוא צריך להקפיד עליו בניהול המדינה? אלה רק מקצת השאלות שילוו את מדינת ישראל לאורך הקדנציה של נתניהו כראש ממשלה וכראש ממשלה חלופי, יהא אורכה אשר יהא.

====

הנשיאה חיות צדקה כאשר העירה לעורכת הדין דפנה הולץ לכנר במהלך הדיונים בבג"ץ כי גם אם העתירה תידחה, "שום מבצר לא ייפול". מבצר שלטון החוק אכן לא נפל, אבל מתברר שהוא גם לא מבצר.

נשיאת העליון, אסתר חיות
נשיאת העליון, אסתר חיותצילום: אורן בן חקון

====

פסק הדין אינו משכנע לפחות בשתי נקודות. האחת, אם זה אינו מקרה קיצוני המצדיק התערבות בשיקול דעתם של חברי הכנסת, אז מהו המקרה הזה?

====

פסק הדין נכתב על ידי הנשיאה. השופטים האחרים ינמקו את עמדתם בעתיד. מסלול הניתוח של הנשיאה בנוי על כמה שלבים. תחילה בחנה חיות את השאלה אם יש בחוק הוראה הקובעת כי נאשם בפלילים אינו כשיר לכהן כראש ממשלה. נחשו מה? אין כזו.

"ככל שהדבר נוגע לתנאי הכשירות הקבועים בחוק, כתב אישום התלוי ועומד נגד חבר כנסת אינו מונע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה עליו וכפועל היוצא מכך את מינויו לעמוד בראשה", כותבת חיות.

שופטי בג"ץ סבורים אפוא שלא מדובר בחסר (לקונה). נאשמים ברצח, ריגול או אונס יכולים להיבחר לראשות הממשלה. לא פלא ששופטי בג"ץ כותבים שיש בהחלטה "קשיים".

בג"ץ
בג"ץצילום: הדס פרוש

השלב הבא בניתוח המשפטי של הנשיאה בוחן מיהו הגורם שאת שיקול הדעת שלו אפשר לבחון בביקורת שיפוטית, בבואו למנות את הנאשם נתניהו. לראש הממשלה יש מעמד ייחודי, מציינת חיות, אבל מדגישה כי "מעמד ייחודי זה של ראש הממשלה אין בו כדי לגרוע מן העובדה כי הוא ממלא תפקיד ציבורי. משכך, עקרונות היסוד של המשפט הציבורי חלים גם עליו ובכללם העקרון בדבר "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד, ככל שהדבר נוגע למינויו".

שופטי בג"ץ מצאו ארבע אפשרויות להתערב באופן שיגביל את המינוי של נתניהו: בחינת שיקול הדעת של הנשיא, של יו"ר הכנסת, של נתניהו עצמו כמי שמקבל את התפקיד ושל חברי הכנסת שבחרו בו.

בשורה תחתונה קובעת הנשיאה כי רק את שיקול הדעת של חברי הכנסת יש לבחון. לדעת בג"ץ, הנשיא ויו"ר הכנסת אינם הגורמים הממנים המתאימים במקרה הזה. באשר לבחינת שיקול דעתו של נתניהו עצמו, הניסוח של חיות מגלגל את האחריות לעותרים, שלדעתה לא הצליחו להביא בסיס משכנע להתערבות.

"העותרים לא ביססו בטיעוניהם עילה משפטית הנובעת מן הדין הנוגעת לבחינת שיקול דעתו של מקבל התפקיד הציבורי או לסעד המשפטי אשר לטענתם יש לגזור ממנה", כותבת הנשיאה.

זו נקודת חולשה משמעותית בהחלטת בג"ץ. גלגול האחריות לפתחם של העותרים הופך את בית המשפט העליון למוסד ביורוקרטי עם "ראש קטן". העותרים לא סיפקו את המקור החוקי אז לא יכולנו לעשות כלום, מתלוננים השופטים. האומנם? השופטים היו יכולים למצוא את הנימוק. אם השופטים סבורים שאין נימוק - יואילו וייקחו אחריות.

הנשיאה חיות מעירה בכל זאת כי "קביעתנו זו אין בה כדי לגרוע מכך שבמישור הציבורי, בהחלט ראוי שיעמדו לנגד עיניו של כל נושא משרה שלטונית שיקולים הנוגעים לטוהר המידות ולהשלכות שיש לכהונתו בתפקיד על אמון הציבור בנבחריו ובמוסדות השלטון". זה ניסוח שמתאים אולי לבית משפט היושב בבית הלורדים בלונדון, שבו שולט האנדרסטייטמנט הבריטי. שופטי בג"ץ כנראה התבלבלו ולא שמו לב איפה הם חיים.

בית הלורדים, החודש. רבים הועלו לדרגת לורדים משום שהרוויחו כסף או תרמו אותו
בית הלורדיםצילום: POOL/רויטרס

אנחנו במדינת "אין בושה", ו"הכל מותר", שבה ראש הממשלה יוצא בגלוי נגד מערכת המשפט ואכיפת החוק. המלים המנומסות של בג"ץ מנותקות מהמציאות.

כאמור, הנשיאה חיות מתמקדת בשאלת הביקורת השיפוטית על חברי הכנסת שתומכים בנתניהו. הנשיאה מסבירה כי לא מדובר בביקורת הדומה לביקורת שמפעיל בית המשפט בבואו לבחון רשויות מנהליות רגילות. כאן מגיע משפט המפתח.

"ההחלטה לבקש מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת פלוני היא החלטה הכרוכה בהפעלת שיקול דעת פוליטי רחב. היא נועדה לתרגם את דין הבוחר לכדי תמיכה באחד מחברי הכנסת לתפקיד ראש הממשלה וזאת באמצעות רוב מתוך חברי הכנסת התומכים בבקשה. עניין זה מצוי בלב ליבו של ההליך הדמוקרטי", מסבירה הנשיאה וחותכת: "התערבות חיצונית בהליך זה יש בה משום פגיעה מהותית בעיקרון הכרעת הרוב העומד בבסיס שיטת המשטר שלנו". טיעוני נתניהו התקבלו.

אלא שאז מגיע עוד משפט, שקשה להבין כיצד יכול היה להיכתב בבג"ץ. "התערבות בשיקול דעת זה מוגבלת למצבים חריגים ונדירים ביותר ולנסיבות קיצוניות בלבד. המקרה שלפנינו אינו נמנה עמם". ובתרגום למציאות: רוב של חברי כנסת שנוצר באמצעות פירוק מפלגה, הצבעה של חברי כנסת בניגוד קיצוני להבטחות הבחירות, תוך הישענות על הסכם קואליציוני שבג"ץ עצמו מציין שהוא חריג שבחריגים, תוך שינויים חוקתיים מרחיקי לכת, להמלכת חבר כנסת הנאשם בעבירות שחיתות חמורות - אלה לא נסיבות קיצוניות ונדירות? מה עוד צריך לקרות כדי שבג"ץ יתערב?

בהמשך, בג"ץ מחליט שלא לפסול את ההסכם אבל גם מציין כי לגבי שלל חלקים מתוכו "טרם בשלה העת" להכריע ויש לראות כיצד ייצאו אל הפועל. בג"ץ רומז כי אם יתקבל החוק הנורבגי המדלג שנועד למנוע מצב שבו רשימת חברי כנסת של כחול לבן תכניס לכנסת ח"כים של יש עתיד – הוא עלול להיפסל. בג"ץ גם מסתייג מהכוונה לשלול מהאופוזיציה ראשות של ועדות בכנסת ומקום בוועדה למינוי שופטים. אם ממשלת האחדות לא תישמע לאיתות, תהיה לבג"ץ עוד עבודה רבה.

בקצה פסק הדין יש נחמה חמצמצה. הנשיאה חיות קובעת כי אם מי שסבר כי שינויים שבוצעו לאורך השנים בחוק יסוד: הממשלה ביטלו את "הלכת דרעי ופנחסי" – היא שרירה וקיימת. כלומר, ראש הממשלה עדיין חייב לפטר שר הנאשם בעבירות פליליות חמורות. למרבה האירוניה, אם יוחלט להעמיד לדין שר משרי ממשלת האחדות, נתניהו הנאשם בעצמו עלול להיות זה שיהיה חייב לפטרו.

הגיוני? ממש לא. פסק הדין שיכול היה להיות אחד החשובים ביותר שנכתבו בתולדות בג"ץ מותיר אחריו שורה של תמיהות ובעיות הגיון ששופטי בג"ץ מכנים אותן "קשיים".

תגובות