"הקנס משקף את עוצמת ההתחמקות": המספרים מאחורי פרשת המס של הפועלים

7 שנים של כישלונות ו–4.5 מיליארד שקל: הפועלים סגר את פרשת העלמות המס בארה"ב בקנס עתק ■ "הפועלים סייע באופן אקטיבי ללקוחות אמריקאים להחזיק חשבונות סודיים, להחביא נכסים והכנסות, ולהתחמק מתשלומי מסים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנק הפועלים ציון קינן
ציון קינןצילום: מוטי מילרוד

לאחר יותר משבע שנים של טיפול כושל, הודיע בנק הפועלים, ביום חמישי בשבוע שעבר כי הגיע להסכמות על סיום החקירה שהתנהלה נגדו בגין סיוע ללקוחות אמריקאים להעלים מסים, בעיקר ב–2002–2014.

מדובר בהסדרים סופיים שהפועלים, המנוהל בידי דב קוטלר, חתם מול משרד המשפטים האמריקאי, מחלקת השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק והבנק המרכזי האמריקאי. הבנק ישלם סכום עצום של 874 מיליון דולר.

יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנרצילום: אורן נחשון

"ההחלטה שהתקבלה והתשלום של 874 מיליון דולר מבהירים היטב כי התחמקות מתשלום המס לא יכולה לעבור בקלות", ציין סגן התובע הכללי במשרד המשפטים האמריקאי, ג'פרי רוזן, והוסיף: "מערכת מיסוי הוגנת דורשת ציות גבוה והתנהלות ישרה בידי כל המשתתפים במערכת".

"משרד המשפטים ממשיך להעמיד לדין בצורה אגרסיבית מוסדות פיננסיים שמסייעים למשלמי מס אמריקאיים להחביא את ההכנסות והנכסים שלהם במקלטי מס", אמר ריצ'רד צוקרמן, סגן בכיר לתובע הכללי. "הבנק הודה בעבירות שביצע, וישיב את העמלות שהרוויח. בנוסף, ישלם קנס כבד".

מניית פועלים

"הפועלים והפועלים שווייץ הודו בכך שלא רק שלא מנעו, אלא אף סייעו באופן אקטיבי ללקוחות אמריקאים להחזיק חשבונות סודיים, להחביא נכסים והכנסות, ולהתחמק מתשלומי מסים", ציין ג'פרי ברמן, התובע הכללי של הסניף הדרומי של ניו יורק. "הקנס משקף את העוצמה של ההתחמקות מתשלום המס בידי לקוחות אמריקאים של הבנק, את גודל העמלות שהבנק הרוויח כשהעניק את השירותים הלא חוקיים הללו ואת חומרת המעשים הפליליים".

"אין כל חמלה ורחמים למוסדות פיננסיים זרים, שבניגוד לחוק מסייעים לאזרחים אמריקאים אמידים בהתחמקות מחובות תשלום המסים שלהם", אמר דון פורט, ראש מחלקת חקירות פליליות ברשות המסים האמריקאית.

דב קוטלרצילום: גדי דגון

במסגרת ההסכמות עם הרגולטורים בארה"ב, הפועלים חתם עם משרד המשפטים האמריקאי על הסדר מסוג Agreement Prosecution Deferred) DPA), כלומר כתב אישום נדחה — האישומים נגד הבנק יעוכבו למשך שלוש שנים, כך שאם הבנק יעמוד בתנאי ההסדר במשך התקופה הזו, הם יבוטלו ללא הרשעה פלילית. במקרה שהבנק יפר את ההסדר, יהיה רשאי DOJ (מחלקת המשפטים האמריקאית), בין השאר, להאריך את תקופת ההסדר הנדחה לתקופה של שנה אחת נוספת, וכן לנקוט צעדים אחרים נגד הבנק, ובכלל זה לבטל את ההסדר ולהעמיד לדין את הבנק.

בכל הקשור לפועלים שווייץ, נחתם הסדר טיעון מסוג Agreement Plea (הודאה באשמה פלילית), המתייחס לפעילות הפועלים שווייץ ועסקיו מול לקוחותיו האמריקאים. הפועלים שווייץ ישלם לממשל ארה"ב 402.5 מיליון דולר. הבנק הודה באשמה, והורשע בעבירה על חוקי ארה"ב בכך שסייע ללקוחות אמריקאים לחמוק מהתחייבויותיהם לפי חוקי המס.

עם המחלקה לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק נחתם הסדר סטנדרטי, שעליו חותמים גם שאר הבנקים המצויים בתהליך דומה — ובגינו הבנק שילם 220 מיליון דולר. בנוסף, הפועלים ישלם לבנק הפדרלי 37.3 מיליון דולר.

בנק הפועלים בז'נבה, שוויץצילום: Bloomberg

קנס בגין השוחד לבכירי פיפ"א

נוסף על כך, משרד המשפטים האמריקאי והמחלקה הפיננסית של מדינת ניו יורק חקרו חשד למעורבות של הפועלים ובנקים נוספים בפרשת השוחד ששולם לבכירי ארגון הכדורגל פיפ"א — תמורת הענקת זכויות שידור. בהקשר הזה עידכן הפועלים כי הבנק והפועלים שווייץ חתמו עם משרד המשפטים האמריקאי על הסכם לגבי אי־העמדה לדין או הרשעה פלילית (Non Prosecution Agreement). בעקבות ההסכם, הפועלים ישלם לממשל ארה"ב 30 מיליון דולר נוספים (103 מיליון שקל).

העלות הישירה של חקירת המס בארה"ב להפועלים מסתכמת ב–900 מיליון דולר (3.1 מיליארד שקל) — סכום הגבוה ב–500 מיליון דולר מזה ששילם מתחרהו הגדול לאומי (393 מיליון דולר), שסיים את ההסדר עוד בסוף 2014; וכן סכום הגבוה ב–700 מיליון דולר מזה ששילם לפני שנה מזרחי טפחות (195 מיליון דולר).

אם מוסיפים לקנסות את סכומי העתק של 1.2 מיליארד שקל שהפועלים שילם ומשלם לשורה של יועצים, רואי חשבון ועורכי דין. ביניהם משרד עורכי דין גורניצקי ושות' בראשות פיני רובין, שלו שילם כ–200–250 מיליון שקל; לעורכי הדין האמריקאים; ולבודקים השונים של מהימנות הנתונים והמתודולגיה; וכן לגופים הקשורים לסגירת הפעילות הבינלאומית בשווייץ — העלות הכוללת לבנק היא 4.5 מיליארד שקל (1.3 מיליארד דולר). מדובר ב–12% מהונו העצמי הנוכחי של הפועלים. כמעט כל הסכומים הללו כבר נמחקו בדו"חות הבנק.

פיני רוביןצילום: אייל טואג

הסכום אף גבוה מההפסד הענק של כמיליארד דולר שספג הפועלים בעת המשבר של 2008, בעקבות ההשקעה הכושלת באג"ח משכנתאות (MBS) — והכל בשל החלטות עסקיות גרועות שהתקבלו בעיקר בידי המנכ"ל אז, ציון קינן.

ההסדרים עם הרגולטורים האמריקאיים כוללים התחייבויות של הבנק והפועלים שווייץ להמשיך ולשתף פעולה באופן מלא עם הרשויות האמריקאיות לגבי נושאים הנוגעים לחקירות. כך, יצטרך הפועלים להמשיך ולספק סיוע וסוגים שונים של מידע למשרד המשפטים האמריקאי, כמו בהכנת דו"ח הנוגע להלוואות שהועמדו בידי סניפי הבנק בארה"ב, שהן מובטחות באמצעות חשבונות המנוהלים בסניפי הבנק מחוץ לארה"ב; וכן על הבקרות הפנימיות הקשורות לכך.

בנוסף, ההסדרים הללו מחייבים את הפועלים ליטול על עצמו כמה התחייבויות הנוגעות להליכים משמעתיים נגד עובדים, בקרות פנימיות, דיווח ושיתוף פעולה. ההסדרים אינם חלים על יחידים, ובכלל זה עובדים או בעלי תפקידים אחרים בקבוצת הבנק, בהווה ובעבר, למעט עניינים הנוגעים להתחייבויות של קבוצת הבנק לשיתוף פעולה בהתאם להסדרים ולאי־הפרה של הוראות ההסדרים.

בהתאם לדרישת המפקחת על הבנקים היוצאת, חדוה בר, וכפי שנעשה בלאומי ומזרחי טפחות, הקים הבנק ועדה בלתי תלויה לבדיקת הפרשה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס ד"ר יורם דנציגר. בעניין זה, הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת ובקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת נגד הבנק בגין טיפול בחקירת המס. הוועדה אמורה לבדוק את ההליכים הניהוליים ותהליכי הבקרה, שאיפשרו את המעשים הקשורים לפרשה האמריקאית תוך התייחסות להיבטי ממשל תאגידי והתנהלות ההנהלה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker