מנדלבליט לבג"ץ: אין מניעה משפטית להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה

היועץ המשפטי לממשלה: "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים" ■ מנדלבליט הציב "תמרורי אזהרה" בעניין ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול לבן - אך הודיע שאין עילה לפסילתו ■ התנועה לאיכות השלטון: "בטוחים כי ביהמ"ש יוציא כרטיס אדום להרכבת הממשלה"

ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו בישיבת הממשלה, בפברואר
נתניהו בישיבת הממשלה, בפברוארצילום: אמיל סלמן

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש בצהריים את עמדתו לבג"ץ והודיע כי הוא סבור שאין מניעה משפטית מלהטיל על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה על אף שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים.

עד כה נמנע היועץ מלחוות את דעתו בנושא הרכבת הממשלה על ידי נאשם בפלילים. אך היום בעמדה שהגיש, כתב היועץ כי "על אף הקשיים המשמעותיים הקיימים שמתעוררים בעניין, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה.

בעמדה מציין היועמ"ש, כי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים. ואולם, במצב הדברים הנתון, עמדת היועמ"ש היא כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות, אינו מבסס עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".

ביחס לטענות השונות שהועלו בנוגע להסכם הקואליציוני, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי "על פני הדברים, הסדרים מסוימים שנקבעו בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים משמעותיים. עם זאת, לדעת היועמ"ש לא קמה בעת הנוכחית עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני גופו, בשלב בו אנו מצויים כעת; ובהינתן – וכאן העיקר – שאין בכוח הוראותיו לגבור על הוראות הדין החרות ועל הוראות המשפט הציבורי המהותי עת יבוא ההסכם לכלל מימוש. על כן, היועמ"ש סבור כי יש לדחות גם את הסעדים המבקשים להביא לביטול ההסכם, או לביטול חלק מסעיפיו". היועמ"ש מציין, כי "בחינת חוקיות הסדריו השונים של ההסכם הקואליציוני, נכון שתיעשה בשלב הוצאתו של ההסכם מן הכוח אל הפועל".

בעמדת מנדלבליט נאמר, כי "ההסכם הקואליציוני טומן בחובו הסכמה לקידום שינויים חוקתיים משמעותיים, ובכלל זה יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל. בתוך כך, ההסכם אף כולל, בין היתר, סעיפים שמבקשים לשנות מיחסי הכוחות שבין הממשלה לבין הכנסת, ובין סיעות האופוזיציה לבין סיעות הקואליציה, בתוך הכנסת פנימה. ההסכם הקואליציוני אף קובע כי בתקופת החירום שהוגדרה בו יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי, לרבות מינויים לתפקידים בכירים ביותר, הכוללים גם מינויים במערכת אכיפת החוק. על כך ביקש ההסכם להוסיף הוראות, הנוגעות לזהות חברי הכנסת שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים.

"ההסדרים הפרטניים יחייבו בתורם בחינה קפדנית, בין במעלה הליך החקיקה, בין ברמה מינהלית, כדי לוודא שהקשיים המשמעותיים הניכרים כבר על פני השטח, ואשר הוצגו לעיל, ואלה שעוד יתגלו במעלה הדרך, יקבלו מענה כנדרש. מכל מקום, ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו, ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם. מכל מקום, היועמ"ש מצא להציב 'תמרורי אזהרה"' ברורים ביחס לחלק מהוראות ההסכם וליישומו בהמשך הדרך, אף אם לעמדתו אין מקום לפסילת ההסכם כולו או פסילת חלק מהוראותיו".

עמדתו של היועץ התבקשה לאחר שלבג"ץ הוגשו מספר עתירות בנושא על ידי עותרים שונים ביניהם: התנועה לאיכות השלטון, סיעת יש עתיד-תלם, משמר הדמוקרטיה, עמותת חוזה חדש, התנועה לטוהר המידות, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת וד"ר ארנה ברי ועוד 122 אישי ציבור שמייצגת עו"ד דפנה הולץ-לכנר.

גם הנשיא לא מתערב

תגובתה של היועצת המשפטית לנשיא המדינה, אודית קורינלדי-סירקיס אשר צורפה כמשיבה לאחת העתירות, הוגשה גם היא היום לבית המשפט והיא מתמקדת בסוגייה הרלוונטית לנשיא המדינה בעתירות אלו בלבד.

בתשובה של מנדלבליט נמסר כי "הסוגיה המועלית על ידי העותרים היא סוגיה עקרונית, הראויה לדיון ונתונה להכרעתם של הכנסת ובית המשפט הגבוה לצדק, אך היא איננה עומדת לפתחו של נשיא המדינה ואין מקום לדון בה במסגרת סמכותו של נשיא המדינה לפי סעיף 10 (ב) לחוק יסוד: הממשלה.

"על פי סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, הליך הרכבת הממשלה עבר לכנסת ומוקד ההכרעה בשאלת מועמדותו של חבר כנסת לתפקיד הרכבת הממשלה מונח לפתחם של חברי הכנסת שהם נבחרי הציבור, ולא לפתחו של נשיא המדינה".

עמדתו של היועץ, לפיה אין מניעה משפטית להטיל את הרכבת הממשלה על ידי נתניהו מבוססת בעיקרה על כך שנשיא המדינה חסין מפני הליך משפטי. בעמדתו הסביר היועץ כי עקיפת החלטותיו של נשיא המדינה בבג"ץ אפשרית רק בדרך של "תקיפה עקיפה", כלומר עתירה נגד ההשלכות החלטות הנשיא ולא נגד הנשיא עצמו.

לפי היועץ, העתירות שהוגשו נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו "הגם שהוצגו כ"תקיפה עקיפה", מבטאים למעשה "תקיפה ישירה" של החלטת הנשיא"

בעמדתו לפני בג"ץ הדגיש מנדלבליט את העובדה הרבה שנעשתה בפרקליטות בטרם הוחלט להגיש את כתב האישום נגד נתניהו. "במדינת ישראל אין אדם מעל החוק, וחשדות למעשי שחיתות נבדקים ונחקרים בה, למען גילוי האמת ומיצוי הדין." כתב היועץ.

הוא הוסיף כי "כתב האישום הוגש לאחר שכלל הראיות נבחנו באופן מקצועי ומעמיק ביותר – כל אחת בפני עצמה, וכולן יחד כמכלול – תוך השקעת כל המאמצים להגיע לעומקם של דברים ולקבל את ההחלטה המדויקת ביותר והנכונה ביותר, בהתבסס על חומר הראיות ועל הדין. הכל, מתוך מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולערכי השוויון בפני החוק, ותוך אכיפת החוק באופן שוויוני כלפי כל אדם, ללא קשר לתפקיד אותו הוא ממלא או למעמדו

בהקשר לדברים אלה הוסיף היועץ את ההתקפות להן הוא ושאר חברי הפרקליטות היו חשופים מצידו של נתניהו: "עמידתו של נאשם בפלילים בראשות הממשלה, שבין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת, מעצימה קשיים אלו. זאת בפרט לנוכח התבטאויות חריפות של ראש הממשלה נתניהו נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, ובשים לב להשלכות האפשריות של התבטאויות שכאלה – מצדו של הגורם הבכיר ביותר בהירארכיה השלטונית – על אמון הציבור במערכות החוק והמשפט".

התנועה לאיכות השלטון: "מנדלבליט מכשיר את השחיתות"

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה כי "מנדלבליט מסתתר מאחורי מלים עמומות ומכשיר את השחיתות; צר לנו על תגובתו הרפה של מי שאמון על שמירת החוק. אנו בטוחים כי בית המשפט יתערב ויוציא כרטיס אדום להרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים".

עוד מסרו בתנועה כי "דומה כי היועץ המשפטי, שעשה כל שביכולתו כדי שלא להידרש לעניין זה, מוסיף לנסות ולהסתתר מאחורי מלים עמומות ותיאורי מצב תיאורטיים. המציאות היא כאן ועכשיו, והמציאות הכואבת הזו היא שבעוד כמה ימים בראשות ממשלת ישראל יעמוד אדם שבבוקר יישב על ספסל הנאשמים ובערב ינהל את ישיבות הקבינט מדיני-ביטחוני. לא ברור לנו על אילו נסיבות קונקרטיות עתידיות מדבר היועץ המשפטי לממשלה, ובוודאי לא ברור לנו מה יכול להיות חמור יותר ממצב עניינים מביש זה, בו נאשם בנטילת שוחד מבקש להרכיב ממשלה במדינת ישראל.

"אותם הדברים אמורים אף לגבי תגובתו הרפה של היועץ המשפטי לסוגיית ההסכמים הקואליציוניים. לצערנו, כמוהו כאותו אחד המבקש לסגור את השערים לאחר שכל הסוסים כבר ברחו. טענתו של היועץ המשפטי כי רק בעתיד יש לבחון את ההסדרים החמורים הקבועים באותם הסדרים, מלמדת על חששו הכבד להתמודד עם המציאות שבה משתלטת הממשלה על הכנסת ומשנה את שיטת המשטר הישראלית, בחסות 'מצב החירום' של ימי הקורונה אשר עושה שמות בדמוקרטיה הישראלית".

עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את העותרים בעתירת בכירי ההיי-טק, האקדמיה, החינוך והבטחון מסרה עם קבלת תגובת היועץ המשפטי לממשלה לעתירה: "צר לי על עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר סבר כי יש לבחון את ההסכם הקוליציוני רק לאחר הוצאתו מן הכוח אל הפועל, דהיינו לאחר שיהפוך לדבר חקיקה בישראל. חקיקה אשר תשנה מן היסוד את עקרונות חוק יסוד הממשלה, וזאת למטרת השגת אינטרסים אישיים של נאשם בפלילים והכל תוך ניגוד עניינים חמור.

"איני סבורה שנכון היה להכניס לגדר שיקוליו של היועמ"ש את שיקולי "התפשטות נגיף הקורונה" ואת העובדה שעברנו שלוש מערכות בחירות, בבואו לבחון את חוקתיותו של ההסכם הפוליטי. אנו סומכים ידינו על בית המשפט העליון שבקביעת ההרכב המורחב, ניכר כי מצא לנכון שלפנינו סוגיה משפטית עקרונית וחשובה ויפעל לשם עשיית הצדק.

"אני סבורה שהיסודות המשפטיים שהנחנו בעתירתנו, שהיא הראשונה והמרכזית שהוגשה בנושא, מצדיקים התערבות וקביעות שיפוטיות נורמטיביות גם בשאלה המרכזית הנוגעת לכשירות מועמדותו של נאשם בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית, שנעברו בעת שכיהן כראש הממשלה, לשמש בתפקיד ראש ממשלת ישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker