מומחית למשפט חוקתי: מטרת ההסכם הקואליציוני - לבצר את המשך כהונת רה"מ

בהתייחס לעתירות המבקשות לתקוף את ההסכם בין הליכוד לכחול לבן, בית המשפט נרתע מלהתערב בהסכמים פוליטיים, אך מומחית למשפט חוקתי מסבירה: "כשחלק נכבד בהסכם נועד לתת לנאשם זכות וטו על מינוי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה - הדבר מנוגד לתקנת הציבור"

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גנץ לצד נתניהו בכרזת בחירות של כחול לבן, ערב הבחירות האחרונות
גנץ לצד נתניהו בכרזת בחירות של כחול לבן, ערב הבחירות האחרונותצילום: Oded Balilty/אי־פי

עוד בטרם יבשה הדיו מחתימת ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לכחול לבן –  חודשו העתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הרכבת הממשלה על ידי בנימין נתניהו, וזאת בשל כתבי האישום שהוגשו נגדו.

את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ומשמר הדמוקרטיה. לאחר פרסום תוכן ההסכם הקואליציוני, אחת העותרות - עו"ד דפנה הולץ-לכנר - הגישה בקשה נוספת לבית המשפט: שיורה על בטלותם של סעיפים ספציפיים בהסכם. בית המשפט העליון קיבלת את בקשתה ולפיכך אמורים רה"מ, היועמ"ש והיועץ המשפטי לכנסת להשיב לעתירה.

עו”ד דפנה הולץ-לכנר
עו”ד דפנה הולץ-לכנרצילום: עמי ארליך

בדרך כלל בג"ץ נמנע מהתערבות בהסכמים פוליטיים, אלא אם מדובר בהסכם שתוכנו סותר באופן מהותי את החוק או את תקנות הציבור. משמע בית המשפט יכול לבטל הסכם שאינו ראוי מבחינה ציבורית.

עיון בבקשה שהגישה הולץ-לכנר מעלה שאלה אם ההסכם סותר את החוק או את תקנות הציבור. כך למשל לפי הבקשה, בהסכם בין הליכוד לכחול לבן ישנו סעיף שמבטל את הלכת דרעי פנחסי שקבעה כי על ראש ממשלה לפטר שר שהוגש נגד וכתב אישום.

הוראות ההסכם בין היריבים הפוליטיים לשעבר והשותפים הפוליטיים לעתיד, קובעות כי הלכה זו לא תחול על ראש הממשלה החלופי, וזאת באמצעות תיקון חוק יסוד: הממשלה, שלמעשה יחריג את ראש הממשלה החלופי מקיומה של הלכה זו.

טענה נוספת בבקשתה של הולץ-לכנר היא כי ההסכם הפוליטי מבטל לחלוטין את נציגות  חברי הכנסת מהאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, ובכך הוא מהווה שינוי של הנוהג הקיים לפיו אחד משני נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים הינו נציג האופוזיציה.

סכנה לפגיעה בטוהר המידות

בבג"ץ ז'רז'בסקי שניתן בשנת 1991 נקבעה ההלכה המרכזית בנושא התערבות בג"ץ בהסכמים פוליטיים, ולפיה הוא יעשה כן רק במקרים קיצוניים. בעתירה שהגיש יוסף ז'רז'בסקי, חבר מרכז הליכוד, הוא תקף את הסכם האיחוד שבין מפלגת הליכוד לבין הסיעה לקידום ציוני. ההסכם עצמו לא נפסל בבג"ץ, מלבד הוראה אחת בו, שקבעה כי לליכוד לא יהיו תביעות כספיות מאת הסיעה לקידום ציוני. שופטי העליון קבעו כי מדובר בהענקת טובת הנאה כספית אסורה.

מחאה מול ביתו של גנץ בעקבות הצטרפותו לממשלת נתניהו
מחאה מול ביתו של גנץ בעקבות הצטרפותו לממשלת נתניהוצילום: מוטי מילרוד

בשנת 1995 חזר בג"ץ על ההלכה שלפיה התערבות בהסכמים פוליטיים תעשה במשורה. הפעם מדובר היה בעתירה נגד ההסכם בין מפלגת העבודה לש"ס. העותרים תקפו את אחד הסעיפים שקבע כי אם בית המשפט העליון יפסוק הלכה שמפרה את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה, הממשלה כתגובה תחוקק חוק עוקף בג"ץ שיחזיר את המצב לקדמותו.

העתירה נדחתה, ונשיא בית המשפט העליון דאז מאיר שמגר חזר על ההלכה לפיה התערבות בג"ץ בהסכמים פוליטיים תהיה במקרים קיצוניים ביותר. אך למרות האמור כדאי לשים לב לדבריו של שמגר: "איננו מתערבים בטיבו ובמהותו של מצע מפלגתי פוליטי אלא במקרים קיצוניים ביותר, מקום שעלתה סכנה של פגיעה בטוהר המידות וטוהר השיקול השלטוני".

"ההסכם נגוע באי חוקיות"

פרופ' גילה שטופלר, דקאנית הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ומומחית למשפט חוקתי, התייחסה לשאלה אם קיים סיכוי אמיתי להתערבות בהסכם הנוכחי עקב הרצון לעקוף את הלכת דרעי פנחסי.

פרופ' גילה שטופלר
פרופ' גילה שטופלרצילום: לימור אהרון

"בית המשפט נרתע מלהתערב בהסכמים פוליטיים וקשה לצפות מראש את תגובתו במצב הנוכחי, אבל כעניין של מהות, לדעתי ההסכם אכן פוגע בתקנת הציבור ונגוע באי חוקיות, לא כיוון שמטרתו לשנות פסיקה של בג"ץ, שכן מטרה כזו בהחלט יכולה להיות לגיטימית בנסיבות מסוימות. הבעיה כאן היא שמטרת ההסכם היא לבצר את המשך כהונתו של ראש ממשלה שהוגשו נגדו כתבי אישום חמורים".

לדבריה, "כאשר נאשם בפלילים עומד בראשות הממשלה הדבר פוגע קשות באמון הציבור בשלטון, ומעלה חשש כבד לשימוש לרעה בסמכויות שלטוניות. כאשר חלק נכבד בהסכם נועד למעשה לתת לאותו נאשם זכות וטו על מינוי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה - יש כאן טענה חזקה מאוד שחלקים אלה בהסכם נוגדים את תקנת הציבור".

ההסכם הקואליציוני מבטל את הנוהג של ח"כ מטעם האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים - האם המנהג הבלתי מחייב יכול לגרור את בגץ להתערב בנושא הקשור אליו - מינוי שופטים?

"צריך לראות גם את הסעיף הזה, שמחייב למעשה ששני חברי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים יהיו מהקואליציה, ואף קובע בדיוק מי הם יהיו, בהקשר של רצונו של ראש ממשלה הנאשם בכתבי אישום חמורים להבטיח את שליטתו בהליך מינוי השופטים. במקום שההסכם הקואליציוני יקים חומה המונעת מהנאשם בפלילים כל מעורבות במערכת המשפט, חלק מרכזי בהסכם מוקדש להבטחת מעורבותו במינויים במערכת שדנה באישומים נגדו".

שטופלר הוסיפה כי גם אם בנסיבות אחרות אולי לא היה מקום להתערב, "הרי שבנסיבות הנוכחיות סעיף כזה מעלה חשש כבד לשימוש לרעה בסמכויות שלטוניות ונוגד את תקנת הציבור".

בהלכת ולנר כתב הנשיא שמגר ז"ל כי אחת מהעילות להתערבות בג"ץ היא פגיעה בטוהר המידות. עד כמה דברים אלה נכונים להסכם?

"לצערי, נראה כי הדברים הללו אכן נכונים להסכם. ראש הממשלה נתניהו מואשם בשלושה כתבי אישום חמורים מתחום טוהר המידות. חלקים מהותיים בהסכם מעניקים לו שליטה על מינויים במערכת המשפט, תוך העמדתו בניגוד עניינים חמור. זה  מהווה כשלעצמו בהקשר זה פגיעה בטוהר המידות. אם הסעיפים הרלוונטיים בהסכם אכן ייצאו לפועל, הרי שגם אם נתניהו יזוכה בהמשך מכל האישומים נגדו, עצם המעורבות שלו ושליטתו על המינויים במערכת המשפט תוך כדי משפט, תעמיד בסימן שאלה את זיכויו ותיצור פגיעה בלתי ניתנת לתיקון בטוהר המידות ובאמון הציבור בשלטון".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker