חיות הבהירה: השמועות על מותה של הלכת אפרופים היו מוקדמות

רבע מאה לאחר שבאה אל העולם ההלכה החשובה בתחום דיני החוזים, היא עדיין מעוררת מחלוקת ■ היום דחתה נשיאת העליון אסתר חיות את הבקשה לדיון נוסף בפרשת ביבי כבישים, ופסקה שאין בפסק הדין שום שינוי של ההלכה הקיימת

גור מגידו
גור מגידו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות
שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיותצילום: אוליבייה פיטוסי
גור מגידו
גור מגידו

פסק הדין בעניין חברת ביבי כבישים עורר סערה תקשורתית בנובמבר האחרון, בעקבות הטענות שהוא מבטל למעשה את הלכת אפרופים, ההלכה החשובה בתחום דיני החוזים שניתנה לפני 25 שנה. חמישה חודשים מאוחר יותר, דחתה היום (א') נשיאת העליון בקשה לדיון נוסף בתיק, תוך שהרגה סופית את הטענות בדבר מותה של הלכת אפרופים.

הלכת אפרופים מ-1995, שאושררה בהמשך בפסק דין נוסף בהרכב מורחב (בג"ץ ארגון מגדלי הירקות), מאפשרת לבית המשפט לקבוע שהסכם בין שני צדדים כולל גם תנאים שלא מצויים בלשון החוזה המפורשת.

זאת, תוך לקיחה בחשבון של נסיבות כריתת החוזה דוגמת פרטי המו"מ שקדמו לחוזה, חוזים אחרים שעליהם חתמו הצדדים, דרך קיום החוזה בפועל על ידי הצדדים, קיומו של נוהג מסחרי בין הצדדים לחוזה ועוד. במקרים חריגים שבהם הנסיבות והחוזה לא מספקים מענה לשאלה מסוימת, קובעת ההלכה, גם עקרונות כלליים כמו הגינות, תום לב, ושכל ישר יכולים לשמש את בית המשפט בבואו לפסוק בעניינו של החוזה.

רבע מאה לאחר שבאה הלכת אפרופים אל העולם, היא עדיין מעוררת מחלוקת. הביקורת העיקרית על ההלכה נוגעת לפגיעה ביכולת לעשות עסקים על רקע האפשרות שבית המשפט יפרש את ההסכם שלא בהתאם ללשון החוזה.

בית המשפט אמנם קבע בפסק הדין בעניין אפרופים ובשורה של פסקי דין שניתנו מאוחר יותר, כי קריאת תנאים חדשים לתוך חוזה אף שאינם כתובים בו היא מוצא אחרון - אך המבקרים טוענים שבתי המשפט בערכאות הנמוכות מתערבים בפועל בהסכמות בין הצדדים לעתים קרובות מדי, עד אובדן של היכולת להשיג ודאות משפטית.

השופט אלכס שטיין
השופט אלכס שטייןצילום: אוליבייה פיטוסי

מי שאחראים לשמועות המוקדמות על מותה של הלכת אפרופים הם שרת המשפטים לשעבר איילת שקד וסביבתה הקרובה. שקד ואנשיה ניסו לגזור קופון פוליטי סביב פרסום פסק הדין וזאת, תוך הדגשת חוות הדעת של אחד משלושת שופטי ההרכב - השופט השמרן אלכס שטיין אותו ייבאה שקד ביבוא אישי מארצות הברית. זאת למרות ששטיין כתב בבירור שהוא נסמך על הלכת אפרופים, ושאין לו יומרה לבטל אותה.

שלוש חוות דעת שונות

גיבורת פסק הדין המדובר, חברת ביבי כבישים, אולי מוכרת לחלק מהקוראים בשל חלקה בפרשת שוחד עסיסית שבמרכזה יו"ר נת"ע לשעבר אלכס ויז'ניצר ומיליוני שקלים שהוא נאשם שקיבל בשקיות ניילון ובתיקים מבעלי החברה.

ברקע לפסק הדין, התקשרות בין ביבי כבישים לבין רכבת ישראל לבניית מסילת רכבת באזור באר שבע. החברה הגישה תביעה על סך 60 מיליון שקל בה טענה שהגדלת היקף העבודות ודחיות במועדן העמיסו עליה עלויות שלא ניצפו על ידי הצדדים במסגרת ההסכם, ולכן יש לפסוק לה את הסכום, בניגוד ללשון החוזה.

עורכי הדין יגאל קווה ושלומי מנחם, שייצגו את רכבת ישראל, הפנו ללשון החוזה, שצפה מראש שינויים גדולים בהיקף העבודות וקבע מנגנוני תשלום ופיצוי. על בסיסם ביקשה רכבת ישראל לדחות את התביעה.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היתה ידה של ביבי כבישים על העליונה. 42 מיליון שקל נפסקו לטובתה. שני הצדדים ערעור על חלקים שונים בפסק הדין של המחוזי לבית המשפט העליון - שם ישבו שלושה שופטים שהגיעו לאותה התוצאה, כל אחד מהם בדרך שונה - הפיכת עיקר פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

שטיין שטח בפסק הדין דוקטרינה המבדילה בין סוגי חוזים. "הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה, אבל לא כל החוזים נולדו שווים", פסק. בקצה אחד של הספקטרום, פסק שטיין, "חוזי יחס פתוחים... המנוסחים בקווים כלליים בלבד ולתוכם נדרש בית המשפט לקרוא לעיתים תכופות גם חיובים שלא הוסכמו מראש". בקצה השני, "חוזים סגורים עם התניה מלאה", קרי, חוזים מפורטים מאוד שבנוגע אליהם על בית המשפט להתמקד בניתוח לשון החוזה.

השופט עופר גרוסקופף
השופט עופר גרוסקופףצילום: אמיל סלמן

חוזי תשתיות, שהם באופן טיפוסי חוזים בני מאות עמודים, נופלים במובהק בקטגוריה של "התניה מלאה" ולכן יש לפרשם בהתאם ללשונם ובצורה דווקנית. על בסיס הגישה הזו, שטיין פסק שיש לבטל את עיקר פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

השופט עופר גרוסקופף הצטרף לאמירה ש"חוזים לא נולדו שווים" אך הציע לבחון את החוזים דווקא על פי זהות המתקשרים. ככל שמדובר בצדדים עסקיים מתוחכמים המיוצגים בידי עורכי דין ומבינים היטב על מה הם חותמים, קבע גרוסקופף, הנטיה היא לפרש את החוזה בצורה דווקנית. זאת, בשונה מחוזים צרכניים (בין צד עסקי מתוחכם לאדם פרטי) או לחוזה פרטי, בין שני אנשים פרטיים.

השופט עוזי פוגלמן, הגיע אף הוא לתוצאה דומה לחבריו, אך בהנמקה שלישית. לדעתו, בהתקשרות ממשלתית שעמדה במרכז מכרז ציבורי - יש לייחס ללשון החוזה משקל מכריע. הרציונל הוא שאם פותחים את תנאי ההתקשרות לאחר החתימה, מפרים את עקרון השוויון במכרז, משום שכך יצא שההצעה הזוכה במכרז לא קוימה בפועל.


"דיון נוסף בגלל ההד התקשורתי"

בעקבות הסערה שעורר פסק הדין, ביבי כבישים הגישה בקשה לדיון נוסף בפסק הדין. לטענת החברה, פסק הדין קבע הלכה למעשה כי בחוזים מסחריים "מפורטים" אין להחיל את הלכת אפרופים. טענה אחרת אמרה ש"ההד התקשורתי לו זכה פסק הדין ממחיש אף הוא את החשיבות הרבה הגלומה בו".

השופטת דפנה ברק-ארז באוניברסיטת בר אילן, בשנה שעברה
השופטת דפנה ברק-ארזצילום: ניר קידר

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דחתה את הטענות וכך גם את הבקשה לדיון נוסף ופסקה שאין בפס"ד ביבי כבישים משום שינוי של ההלכה הקיימת. "בניגוד לטענת המבקשת ניתן למצוא בפסיקה לאורך השנים התייחסויות לא מועטות לכך שהעקרונות הפרשניים שנקבעו בהלכת אפרופים עשויים להיות מיושמים באופן שונה בהינתן סוג החוזה ונסיבות כריתתו".

בין היתר ציטטה הנשיאה את דברי השופטת דפנה ברק ארז בפסק דין מ-2013 (פס"ד פארוואג'י) שבו נכתב כי "אין דומה חוזה שנוסח על-ידי בקיאים ויודעי דת ודין, אשר שקלו כל מילה ותג, לבין חוזה שנוסח על-ידי אנשי מעשה, שכוחם אינו דווקא בניסוחיהם, וזאת על רקע מערכת יחסים נמשכת ביניהם". הקביעות, ציינה חיות, שוללות את הטענה שיש בפסק הדין הלכה שסותרת הלכות קודמות.

חיות שבה והבהירה כי "הלכת אפרופים ושורת פסקי הדין שנפסקו בעקבותיה קובעים כי על בית המשפט לעשות כל שניתן על מנת להתחקות אחר אומד הדעת הסובייקטיבי של הצדדים לחוזה, ולהישמר ככל הניתן מלקרוא לתוך החוזה תניות חדשות, שמא ימצא עצמו בית המשפט כותב עבור הצדדים חוזה שהם מעולם לא התכוונו להתקשר בו".

על ביבי כבישים הוטלו הוצאות משפט של 45 אלף שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker