סלקום תפצה את לקוחותיה בכ-20 מיליון שקל בשל הפרת הפרטיות

הסדר פשרה שהושג בתביעה ייצוגית מעלה כי סלקום העבירה את נתוני המיקום של לקוחותיה לחברת טרדניט, שעסקה בניתוח דאטה ■ פסק הדין מעורר תהיות על תשובותיה של המדינה בבג"ץ, שלפיהן רק השב"כ יכול לעקוב אחר חולי קורונה

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סלקום
סלקוםצילום: רונן זבולון / REUTERS
ביני אשכנזי
ביני אשכנזי

סלקום פגעה בפרטיות של לקוחותיה ותפצה אותם בהטבה ששווייה מוערך בכ-20 מיליון שקל - כך עולה מפסק דין שניתן לפני כשבוע על ידי שופטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, מיכל נד"ב.

פסק הדין אישר הסדר פשרה שהושג במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד סלקום בשמם של כל לקוחות החברה מ-2009 ועד סוף 2014, על ידי פנחס גרינברג, באמצעות עו"ד ראובן מושקין.

התובעים טענו כי סלקום הפרה את הפרטיות של לקוחותיה בכך שהיא התקשרה בהסכם עם חברת טנדאיט, שלפיו סלקום העבירה לחברה שהתמחתה בניתוח דאטה באופן שוטף ורציף כל כמה דקות איכון מדויק של כלל לקוחותיה - מה שאיפשר לטנדאיט לבצע מעקב שוטף ורציף אחר לקוחות סלקום.

עוד טענו התובעים כי באמצעות מעקב אחר האות הדיגיטלי, טנדאיט יכלה לאפיין את הלקוחות גם ללא שמותיהם וללא מספרי המנוי שלהם, וכי הנתונים שהעבירה סלקום לטנדאיט חשפו פרטים אישיים, פרטי מכשיר ואת מספר הטלפון של לקוחותיה.

עוד נטען כי יכולת האפיון והניתוח של טנדאיט ביחס לקבוצה היא אינסופית, ומאפשרת ביחס לכל קבוצה לקבל פרטים, כמו היכן גרים האנשים, דעתם הפוליטית, מעמדתם הסוציו-אקונומי, דתם ועוד.

באי כוחה של סלקום, עו"ד ברק טל ושגיא שיף, טענו מנגד כי טנדאיט מעולם לא ידעה את זהותם ואת פרטיהם האישיים של לקוחות סלקום, וכי חומרי הגלם ששימשו את טנדאיט במתן שירותיה בישראל היו נתוני מיקום שהופקו מאותות  סלולריים של אוכלוסיית משתמשים אנונימיים משירותיה של סלקום, וכן מנתונים פומביים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיותצילום: מארק ישראל סלם

היועמ"ש מתנגד - והשופטת מסכימה

לאחר מסכת דיונים ארוכה בבית המשפט, הגיעו הצדדים הגיעו ביניהם להבנות ונחתם הסכם פשרה לפיו סלקום מתחייבת לנהוג לפי חוק הגנת הפרטיות. עוד נקבע כי סלקום תעניק הטבה ללקוחותיה שנפגעו מהעברת הנתונים לטנדאיט בדמות שירותי הגנה ברשת האינטרנט ללא תשלום במשך תשעה חודשים - הטבה שלפי הצדדים מוערכת בסכום של כ-20 מיליון שקל.

היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר הפשרה בטענה כי על סלקום להתחייב באופן מפורש לפעול מהאופן שהיווה עילה להגשת התביעה הייצוגית, ולקבל באופן מפורש את הסכמתם של לקוחותיה להעברת הנתונים שלהם לצד ג', ולכן לעמדתו אין להסתפק בהצהרה כללית לפי החברה תנהג לפי חוק הגנת הפרטיות.

השופטת נד"ב כאמור אישרה את הסכם הפשרה ודחתה את עמדת היועמ"ש, בטענה כי הצהרה של סלקום לפיה היא תפעל לפי חוק הגנת הפרטיות מספיקה. נד"ב אף העבירה ביקורת על היועמ"ש בטענה כי מ-2015, השנה שבה הוגשה התביעה ועד כה, לא פעלו הרשויות המתאימות להסדרת הסוגיה הספציפית אם נדרשת הסכמה מפורשת של לקוחות חברת הסלולר להעברת נתוני הסלולר שלהם, הגם שאלה נמסרים ללא מידע מזהה.

"נתוני מיקום נאספים גם בשגרה"

פסק הדין מעלה שאלות חשובות בנושא הגנת הפרטיות, במיוחד בימים אלה, שנושא המעקב אחר מכשירי הסלולר של חולי הקורונה על ידי השב"כ נמצא על שולחנם של שופטי בג"ץ ומחכה להכרעתם.

כך, בדיון שנערך בבג"ץ ביום חמישי האחרון בנושא, שאלה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את באת כוח המדינה, עו"ד שוש שמואלי, כמה זמן השב"כ יהיה הארגון שיבצע את המעקב אחר חולי הקורונה. "זו לא העבודה העיקרית של השב"כ - יש לו עוד עבודות. אם לוקחים אותו כעזרה ראשונה או כיבוי שריפות בסדר, אך ככל שאנו נכנסים לתהליך שלא רואים את הסוף ולא מוצאים פתרון נוסף יש בעיה. האם פנו לגורם מקצועי כפי שהמליצה הועדה כדי שיעשה בחינה של חלופות?", שאלה נשיאת העליון.

לשאלה זו השיבה שמואלי כי "מה שקרה עם החברות הפרטיות היה מפורט מאוד, אלה כלים לא טובים שלא עשו את העבודה".

ואולם פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בעניין סלקום מעלה תהיות לגבי תשובותיה של המדינה בדיון בבג"ץ. "נתוני מיקום נאספים כדבר שבשגרה על ידי חברות הסלולר. למעשה, אספקת שירותי סלולר תלויה בנתונים מסוג זה, מכיוון שמפעיל הסלולר נדרש לדעת בכל שלב באיזה 'תא סלולרי' ממוקם מכשיר הטלפון כדי לספק את השירות. לכן, מבחינה טכנולוגית אין כל מניעה להעביר את הנתונים לחברה מסחרית כדי שתעשה בהם שימוש", מסביר עו"ד רונן ריינגולד שותף מייסד בריינגולד בסט עורכי דין .

"במקרה של השב"כ, אף אחד לא שואל אותנו - מנויי הסלולר - אם אנחנו מסכימים או לא להעברת הנתונים. העברת הנתונים היא נקודת המוצא. השאלה עתה עוסקת בעיקר בשאלות היקף ההסמכה של השב"כ ובמידתיות של היקף הצעדים הפולשניים שיינקטו על ידי השב"כ לבצע חקירות אפידמיולוגית או לשימושים אחרים בעתיד." מוסיף ריינגולד.

לדבריו, "נתוני מיקום נאספים כדבר שבשגרה על ידי חברות הסלולר. המניעה להעברת נתוני מיקום לחברות מסחריות נובעת מהוראות החוק ולא מהיבטים טכנולוגיים. השאלה בפסק הדין עסקה בדיוק בהיבט זה - מה נדרש כדי  להעביר מידע מסוג זה לחברה מסחרית. עמדת היועמ"ש ועמדתו של פרופ' בירנהק, הייתה כי נדרשת הסכמה ספציפית ומודעת של המנוי. יותר מכך - ניתן ללמוד מפסק הדין כי לגישתו של פרופ' בירנהק, אפילו לעצם הפיכת המידע לאנונימי, באופן שאינו מאפשר לזהות האת המנוי, נדרשת להסכמת המנויים."

לפי הסכם הפשרה חברי הקבוצה, הלקוחות של סלקום לא מקבלים פיצוי כספי אלא פיצוי בדמות שירות הגנה רשתי. האם למעשה זהו פיצוי שאינו מרתיע את חברות הסלולר?

עו"ד ריינגולד: "קבלת פיצוי של הטבה בדמות שירות חינמי היא דבר מקובל במסגרת הסכמי פשרה בתובענה ייצוגית. על פי פסק הדין, עלות ההטבות אינה רחוקה מעלות ההטבה שנקבעה בפשרה, כך שנראה שבהיבט זה מדובר בפיצוי שיש בו הרתעה. מעבר לכך, הפרקטיקה מלמדת כי חברות הסלולר נזהרות יותר בשימוש בנתוני מיקום, ופועלות באופן נכון יותר לקבל הסכמות הנדרשות מהמנויים". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker