"כמו לרשום פטנט על השמש": מי יוכל להשתמש בחיסון לקורונה?

המרוץ המואץ לפיתוח החיסון או התרופה נגד נגיף הקורונה, בישראל וברחבי העולם, נוטע בלבנו תקווה כי עם השלמת הפיתוח, תגיע לקצה המגפה העולמית המתמשכת ■ אבל מי יוכל להשתמש בה - והאם חברות יוכלו לשפל את התרופה?

אסתי בן נון לוי
אסתי בן נון לוי
ניסיונות פיתוח וירוס לקורונה במעבדה בארה"ב
ניסיונות פיתוח וירוס לקורונה במעבדה בארה"בצילום: AFP

כשנשאל ד"ר יונה אדוארד סאלק, הרופא שפיתח את החיסון המוצלח הראשון נגד שיתוק ילדים (פוליו), בבעלות מי הפטנט לחיסון, השיב: "אין פטנט. אפשר לרשום פטנט על השמש?". סאלק סבר שבריאות הציבור היא עניין של מחויבות מוסרית, ולכן לא רשם פטנט על החיסון - וגם לא הרוויח פרוטה על הגילוי, אלא העדיף לראות את החיסון מופץ במהירות האפשרית.

המרוץ המואץ לפיתוח החיסון או התרופה נגד נגיף הקורונה, בישראל וברחבי העולם, נוטע בלבנו תקווה כי עם השלמת הפיתוח, תגיע לקצה המגפה העולמית המתמשכת.

במציאות המוכרת לנו, אין ביכולתנו לצפות כי הממציאים יפעלו כפי שפעל מפתח החיסון לפוליו. הגילוי והפיתוח של תרופות חדשות הוא ממושך ויקר, והוא כרוך בסיכון כלכלי גבוה מאוד. הרציונל שבבסיס דיני הפטנטים הוא ההכרה שיש הכרח להעניק לממציאים תמריץ להשקיע במחקר ובפיתוח על ידי מתן בלעדיות בהמצאה לפרק זמן מוגבל (20 שנה), שבמסגרתו זכאי בעל הפטנט למנוע מאחרים מלהשתמש בו ללא רשותו. בתמורה לבלעדיות מגלה הממציא את המצאתו לציבור וכן את דרכי הוצאתה לפועל, כך שבינתיים יוכל לפתח חיסונים נוספים על בסיס הגילוי של הממציא, ובתום תקופת הבלעדיות יוכל הציבור להשתמש בהמצאתו באופן חופשי.

עם זאת, מרבית שיטות המשפט המכירות בזכויות הקניין הרוחני מכירות גם בצורך לתחום את גבולותיו. זכויות בעל הפטנט אינן אבסולוטיות, וחוק הפטנטים מעגן את כוחה של המדינה בהגבלת זכויות אלה או אף בביטולן, בשל טובת הציבור. מדינת ישראל, כחברה בארגון הסחר העולמי, מחויבת להסכם TRIPS בתחום הקניין הרוחני. בהצהרה שאומצה על ידי הארגון ב–2001 לשם התמודדות עם מצב חירום לאומי ובהילות קיצונית, נקבע כי למדינה חברה קיימת הזכות להעניק רישיונות כפייה ואת החופש לקבוע כללים מנחים להענקת רישיונות כאלה.

בפני המדינה עומדות כמה אפשרויות לקבוע את הכללים שבהם ייעשה השימוש בפטנטים. אפשרות אחת היא רישיונות בכפייה — הסדר המעוגן בחוק הפטנטים שמאפשר למדינה למנוע ניצול לרעה של זכותו של בעל הפטנט על ידי התארגנות מונופוליסטית וקרטלים, וכן לנוכח השפעות שליליות נוספות. בעל הפטנט חייב לספק בתנאים סבירים את הביקוש למוצר, ועליו להתחשב בטובת הכלל. אם לא יעשה כך, המדינה עשויה להעניק רישיונות בכפייה.

אפשרות נוספת שמעוגנת בחוק הפטנטים מתירה למדינה לנצל המצאה על ידי משרדי הממשלה או על ידי מפעל או מוסד של המדינה, אם ראה שר הביטחון, כי הדבר "דרוש להגנת המדינה או לקיום הספקה או שירותים חיוניים" — כל זאת תוך תשלום פיצויים ותמלוגים לבעלים. הסדר זה מאפשר למדינה להתיר באופן מיידי ייצור מסיבי של תרכיבים חיסוניים מוגנים או שעתידים להיות מוגנים בפטנט.

דוגמה לכוחות שהפעילה המדינה אפשר לראות באישור של היועץ המשפטי לממשלה להפעיל את הסמכות הקבועה בחוק הפטנטים ולהשתמש בתחליף גנרי לתרופה המוגנת בישראל בכמה פטנטים. התרופה, קלטרה שמה, המיוצרת על ידי חברת תרופות אמריקאית, שימשה במקור לטיפול באיידס, והפטנט האחרון שמוגן בקשר לתרופה זו יפקע ב–2024.

במצב הדברים הקיים, אפשר להעריך באופן גס שהכרה בינלאומית במקרה של הצלחה, הבטחה לפיצוי ותגמול במקרה שבו המדינה תנצל את ההמצאה, הוצאות מחקר ופיתוח פחותות, הורדת חסמים רגולטוריים לצורך זירוז התהליך הרצוי — כל אלה יעלו לכלל תמורה שתהיה תמריץ ראוי לממציאים פוטנציאליים בתחום זה להשקיע מאמצים במחקר ובפיתוח של פתרונות להתמודדות עם מגפת הקורונה.

הכותבת היא עורכת דין במחלקת קניין רוחני במשרד איתן מהולל שדות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker