אדלשטיין הפר את פסיקת בג"ץ, והתחיל את הדרך לאנרכיה

אדלשטיין הפר ביודעין ובכוונת מכוון את פסיקתו של בג"ץ, בתקופת משבר שבה הדבר הנחוץ ביותר הוא ודאות ויציבות שלטונית

עידו באום
יולי אדלשטיין
יולי אדלשטייןצילום: אוליבייה פיטוסי

התפטרות המחאה של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין היא צעד לגיטימי, אבל לא כאשר מדובר ביו"ר הכנסת ולא כאשר היא מפרה הלכה למעשה את הצו המוחלט של בג"ץ שהורה לאדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יו"ר חדש עד סוף היום. אדלשטיין הפר ביודעין ובכוונת מכוון את פסיקתו של בג"ץ, בתקופת משבר שבה הדבר הנחוץ ביותר הוא ודאות ויציבות שלטונית.

אם היו לאדלשטיין שאיפות להיבחר ביום מן הימים לכהונת נשיא המדינה, זה צריך להיות סופו של החלום הזה. לא יכול להיות בישראל נשיא שבג"ץ אמר עליו כי פעולותיו חותרות תחת יסודות הדמוקרטיה, ובמקום לקבל את הדין הוא הפר את צו בית המשפט.

הודעתו של אדלשטיין כי הוא אינו מכבד את פסיקת בג"ץ היא צעד הרה גורל. היא מדרדרת את ישראל במצב חירום במדרון תלול לאבדן שליטה. אם יו"ר הכנסת מפר צו של בג"ץ, הערכאה השיפוטית הבכירה ביותר במערכת האיזונים והבלמים של המדינה, זה מסר לכך שכל דכפין יכול להתעלם מבית המשפט. אדלשטיין אמנם נוטל אחריות למעשיו בהתפטרותו, אבל לא משאיר ספק לכך שהוא סבור שמותר גם במדינה שיש בה שלטון חוק, להפר את החוק, אם מישהו לא מסכים איתו.

על  התנהגות זו חייב אדלשטיין לשלם את המחיר בדחיפות. אחרת, אדלשטיין מציב את ישראל על מסלול שמוביל לאנרכיה. אדלשטיין נמנע מלכנס את מליאת הכנסת לבחירת יו"ר חדש, והודיע כי הכנסת תכונס רק ביום שני בשבוע הבא. התפטרותו של אדלשטיין תיכנס לתוקף רק עוד 48 שעות. עד אז הוא יו"ר הכנסת, גם אם התפטר. לכן, כל עוד אדלשטיין מחזיק בתפקיד הוא מפר את הוראת בג"ץ המחייבת לכנס את הכנסת היום לבחירת היו"ר.

נראה כי תקנון הכנסת אינו מסמיך במצב הנוכחי אף אחד חוץ מיו"ר הכנסת לכנס את המליאה. אמנם סגן היו"ר מוסמך לפי התקנון לכנס את המליאה אך כרגע אין סגן כזה ונדרש כינוס של המליאה לבחירת הסגן. 

ייתכן שניתן יהיה למצוא פתרון שיחלץ את מליאת הכנסת מהקפאה שכפה עליה אדלשטיין, אבל זה יצריך פרשנות יצירתית של היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון.

הוראתו של אדלשטיין כי המליאה תכונס רק ביום שני הבא מכניסה איפוא את מליאת הכנסת (להבדיל מוועדות הכנסת שהוקמו והחלו לפעול) להקפאה עד יום שני. ביום שני תכונס המליאה ולפי התקנון אמור יהיה לשבת בראשה חבר הכנסת הוותיק ביותר, ח"כ עמיר פרץ (עבודה-מרצ).

אם יתממש התסריט הזה, ישראל תיכנס למצב חסר תקדים של ניהול משבר קיומי רב-מימדי (בריאותי, כלכלי, חברתי ופוליטי) על ידי ממשלת מעבר שמתנהלת עם כנסת אופוזיציונית. האמת היא, שאולי מאזן כוחות כזה אינו גרוע כל כך בהתחשב באלטרנטיבות.

מהן האפשרויות של בג"ץ?

בג"ץ ידון כנראה עוד היום בבקשות לנקוט כלפי יו"ר הכנסת הליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט. אדלשטיין עצמו הוא חבר כנסת ולכן לא ניתן לעצור אותו. עם זאת, יש לבג"ץ סמכות טבועה לפעול לאכוף את קיומו של צו מוחלט. למשל, בג"ץ יכול לקבוע כי אם יו"ר הכנסת פועל באופן שניתן לראותו כהפרה בוטה של החוק, אזי יש לראותו כמי שנבצר ממנו למלא את תפקידו. במצב כזה יכול בג"ץ לקבוע כי תקנון הכנסת מאפשר לוועדה המסדרת למנות יו"ר זמני או לקבוע כי "ותיק חברי הכנסת" יהיה מוסמך למלא את מקומו של יו"ר הכנסת והוא יהיה רשאי לכנס את המליאה.

בג"ץ גם יכול להרגיע את הרוחות על ידי הקביעה כי למרות התנהלותו של יו"ר הכנסת, אין פגיעה ברציפות עבודתה של הכנסת וכי היא תכונס ביום שני כפי שקבע אדלשטיין בעת התפטרותו. כל זאת בהנחה שרציפות עבודת הכנסת לא תיפגע באופן קריטי, גם אם יחלפו חמישה ימים נוספים עד שייבחר יו"ר חדש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker