סירוב להענקת שירות ובירור משפיל: 37% מהתלונות ליחידה למאבק בגזענות - על אפליית אתיופים

מספר התלונות הכללי על גזענות ואפליה הוכפל ב-2019 לעומת 2018 ■ כמעט מחצית מהתלונות הוגשו נגד גופים ממשלתיים ■ 26% מהמתלוננים, מהחברה הערבית; 5% מהחברה החרדית; 5% דוברי רוסית; 3% מזרחים ו–3% להט"ב

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
מחאת האמהות בעקבות הרג סלומון טקה, ביולי 2019
מחאת האמהות בעקבות הרג סלומון טקה, ביולי האחרוןצילום: מוטי מילרוד

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות פירסמה באחרונה את הדו"ח השנתי שלה, השלישי במספר מאז הקמתה. לפי הדו"ח, במהלך 2019 התקבלו ביחידה 497 תלונות הנוגעות לגזענות ואפליה — יותר מפי 2 בהשוואה למספר התלונות ב–2018.

33% מהתלונות שהתקבלו ביחידה היו בגין התבטאות גזענית; 30% בגין אפליה במתן שירות; 13% בגין אפליה בתעסוקה; 8% בנושאי משטרה וגורמי אכיפה; 7% בנושא פרסום גזעני או סטריאוטיפי; ו–3% בתחום החינוך.

פילוח המתלוננים מעלה כי 37% מהם היו בני הקהילה האתיופית; 26% מהחברה הערבית; 5% מהחברה החרדית; 5% דוברי רוסית; 3% מזרחים ו–3% להט"ב. 45 תלונות שנגעו לאפליה במתן שירות ציבורי הועברו לטיפול של גופי הסיוע המשפטי, וכשליש מהן (14) הבשילו לכדי הליכים משפטיים בשם המתלוננים נגד הגורם המפלה לכאורה. 49% מהתלונות שעסקו באפליה בתעסוקה הוגשו נגד גופים פרטיים או אדם פרטי, ו–47%, הוגשו נגד גופים ממשלתיים.

דוגמה לטענה לאפליה בתעסוקה שנמצאת בדו"ח קשורה לדרישות של רב העיר קרית גת מעובדים בקייטרינג לי־בר בעיר. לפי הדו"ח, התקבלו כמה תלונות על כך שעובדים ממוצא אתיופי נדרשו לעבור בירור יהדות משפיל כתנאי להעסקתם בקייטרינג בעל כשרות מהדרין. היחידה למאבק בגזענות פנתה למועצת הרבנות הראשית בדרישה לכנס את המועצה ולפעול לשינוי המצב. בד בבד, הוגשה עתירה לבג"ץ, שבה דרשו בית העסק ועובדים להפסיק את הפרקטיקה של בירור יהדות על בסיס מוצא או צבע עור. בעקבות פניית היחידה, הרבנות הראשית הפיצה הנחיה חדשה האוסרת לבצע בירור יהדות לאדם רק בשל מוצאו או צבע עורו, במקומות הדורשים כשרות מהדרין.

בדו"ח אפשר למצוא כמה דוגמאות לאפליה במתן שירותים. אחת מהן עוסקת בתלונה של אזרח מהקהילה האתיופית שביקש להזמין באוגוסט 2019 חופשה משפחתית לו ולאחיו בצימר בצפון. לטענת המתלונן, לאחר שסיכם עם בעל הצימר על המחיר ומועד החופשה, בשלב רישום פרטי ההזמנה שאל בעלי הצימר את המתלונן מה מוצאו וכשזה ענה כי מוצאו אתיופי, סירב בעל הצימר להעניק לו ולאחיו שירות.

לאחר בחינת התלונה, היא הועברה לידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שהגיש תביעה אזרחית נגד בעלי הצימר — תביעה שעדיין מתנהלת בימים אלה.

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, אמרה בעקבות פרסום הדו"ח כי "האתגר המשמעותי ביותר בהקמת היחידה היה להגיע למצב של יחידה אפקטיבית, פעילה ומשמעותית — למיגור הגזענות הממסדית. העלייה המתמדת בהיקף התלונות ליחידה מראה כי הציבור רואה חשיבות וצורך לפנות אלינו כדי לקבל מענה באירועי גזענות ואפליה ממסדית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker