לבייש את יולי אדלשטיין: מעשה הנבלה הבלתי נסלח של יו"ר הכנסת

מי שמשתמש בסמכויותיו כיו"ר כנסת יוצאת כדי לאסור על הכנסת החדשה לבחור יו"ר אחר באופן דמוקרטי, ומונע את כינוס ועדות הכנסת בתירוצים הקשורים למשבר הקורונה - אינו ראוי לתפקידו

גור מגידו
גור מגידו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אדלשטיין בפגישה עם צוותי המו"מ של הליכוד וכחול לבן בכנסת, ביום שלישי
יולי אדלשטייןצילום: אמיל סלמן
גור מגידו
גור מגידו

החישוב שעושים משרתי הניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לסדוק ולרסק את שיטת המשטר הישראלית, כמו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, הוא כזה: אם יצליח הניסיון ובית נתניהו ימשיך למשול כאן לכמה שנים, לפחות גילינו נאמנות לשלטון שייטיב עמנו. אם לא יצליח, יש תקווה שהציבור לא ישים לב, כי יש נגיף מאיים באוויר. אם הציבור ישים לב בכל זאת, אדלשטיין יכול להכות על חטא בעוד כמה חודשים או שנים, לספר לנו שזו הפוליטיקה ולא נותרה לנו ברירה אלא למלא אחר צו המנהיג והמפלגה.

את הכתם בתדמיתו יכבס בעזרת כתבות יח"צ נוסח עיתונות השמאלץ של ערב יום העצמאות. את המשוואה הזו חייבים לשנות. אדלשטיין עושה בימים אלו מעשה נבלה בלתי נסלח, פשע של ממש נגד שיטת המשטר הישראלית. מעשיו צריכים לדבוק בו, כאות קלון שלא יימחה מעל מצחו. כשם שהאמצעי הפרמיטיבי של בידוד הוא המוצא האחרון בפני התפשטות נגיף הקורונה, האמצעי המיושן של החזרת הבושה הוא המוצא האחרון בפני הניסיון להפוך את ישראל לדיקטטורה רכה, בנוסח ויקטור אורבן או רג'פ טאיפ ארדואן.

מי שמשתמש בסמכויותיו כיו"ר כנסת יוצאת כדי לאסור על הכנסת החדשה לבחור יושב ראש אחר באופן דמוקרטי, לא ראוי לתפקידו. הניסיון השקוף והנקלה למנוע את כינוס ועדות הכנסת בתירוצים הקשורים כבכיכול למשבר הקורונה, ולהגביל  התכנסות של יותר מעשרה חברי כנסת - הוא פגיעה חסרת תקדים במעמד הכנסת, בטח כשהוא בא מכיוונו של יו"ר הכנסת עצמו, ועוד בתקופה שבה ראש הממשלה המסובך בפלילים מחזיק בסמכויות אינסופיות, המופעלות באמצעות תקנות לשעת חירום. אדלשטיין, לבלר השחיתות של נתניהו, הוא שמאפשר את המהלך.

אין כמעט שאלה שמעשיו של אדלשטיין מנוגדים לחוק. השימוש של אדלשטיין בסמכותו לקבוע את סדרי הדיון בכנסת כדי לדחות את הדיון בהחלפתו, נגוע בניגוד עניינים מובהק. אדלשטיין ככל הנראה פועל כך מתוך מחשבה שגם אם בג"ץ יורה לו לאפשר את ההצבעה על החלפתו, זה עשוי לקחת כמה ימים או שבועות, ובינתיים הוא מבזבז ליו"ר כחול לבן בני גנץ, את המנדט בן 28 הימים להרכבת הממשלה ומפורר לו את הגוש הפוליטי שמבקש למנות כעת יו"ר כנסת שאינו אדלשטיין עצמו.

גם ההיתלות בהוראות משרד הבריאות שלא לכנס מעל עשרה אנשים במקום אחד כדי למנוע את הקמת ועדות הכנסת - היא הפרה ביודעין של החוק. הסמכות לכנס את הוועדות ולהתחיל את פעולתן (סמכות שעל פי פסיקת בג"ץ מתפרשת כחובה לפעול), מעוגנת בחוק יסוד הכנסת הקובע כי "אין בכוחן של תקנות-שעת-חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים". גם הסעיף בתקנות הזמניות האוסר על כינוס של מעל 10 אנשים קובע במפורש כי האיסור לא חל על הכנסת. אדלשטיין בוודאי יודע שהמהלך שלו נפסד מבחינה משפטית, אבל כאמור הוא משחק על זמן. במקביל, הוא מנחיל לראשונה נורמה מסוכנת של שימוש בסמכויות השלטון כדי להמשיך ולהיאחז בשלטון, בניגוד לתוצאות הבחירות.

ייתכן שהיועץ המשפטי לכנסת אייל ינון, עוד יבהיר לאדלשטיין כי חלה עליו חובה לכנס את הוועדות, למרות הקורונה - אך גם ינון לא ממהר לשום מקום. ינון נמצא בימים האחרונים לכהונתו, והוא הותש רק לפני כמה חודשים בקמפיין מכוער שמרח אותו בזפת ובנוצות לאחר כשכפה על אדלשטיין לקיים את החוק ולאפשר את הדיון בבקשת החסינות של נתניהו ערב הבחירות האחרונות. בינתיים ינון יושב על הגדר. הצפצוף על החוק משתלם, כל עוד אין לכך מחיר ציבורי ואין בושה.

בנימין נתניהו
בנימין נתניהוצילום: אוהד צויגנברג

וירוס אינסטרומנטלי

משבר הקורונה הוא משבר אמיתי. אין על כך חולק. לפי המודלים של משרד הבריאות, אם לא יצליחו האמצעים הקיצוניים שנקטה הממשלה, כולל הסגר החלקי על אזרחי ישראל והריגול הדיגיטלי אחרי חולים שהפרו את הוראות ההסגר - ההערכות הן שיהיה כאן מספר אסטרונומי של חולי קורונה - מאות אלפים. המשמעות היא, על פי הערכות, סכנה שיהיו כאן אלפי מתים. הליכוד לא יזם את המשבר, אבל בנימין נתניהו גילה לנו שוב את חוסר הגבולות שלו, ואת יכולתו המרשימה להפוך כל כל סיטואציה להזדמנות וכל סנטימנט לאינסטרומנט.

זה מתחיל במיומנות ההפרדה של הקרדיט על ניהול הסיטואציה - מהאחריות לתוצאותיה השליליות האפשריות. כמו שף מיומן שמפריד את החלמון מהחלבון, נתניהו מיטיב לבודד את הקרדיט לצעדים שנעשים, ולקחת את כולו לעצמו; שעה שהאחריות לחוסר המוכנות, להיעדר הבדיקות המספיקות ולתוצאות הפוטנציאליות של אלו - תמתין לפקידי משרד הבריאות עם תום המשבר. חלק מהחצוצרות של נתניהו בתקשורת כבר החלו להחדיר לשיח את הנרטיב המטיל את האחריות לפתחם של הפקידים. גם בזה הוא עסוק כשסכנת חיים מרחפת מעל ראשם של אלפי אזרחים.

משפטו של נתניהו נדחה בחודשיים בדחיפתו הפעילה של שר המשפטים הנאמן לו, אמיר אוחנה, שהכריז על הגבלת פעילות בתי המשפט ב-01:20 בלילה, יומיים לפני המשפט. כעת נתניהו משתמש בהוראות משרד הבריאות כדי לנסות להשבית את הכנסת ולמנוע מיריבו את מימוש המנדט שניתן לו להרכיב ממשלה, באמצעות שליחו אדלשטיין.

התקנות לשעת חירום שאישרה הממשלה, גם כן באמצע הלילה, כדי לאפשר ריגול דיגיטלי אחרי אזרחים על מנת לאכוף את הוראות משרד הבריאות למבודדים, עוררו אף הן חשדנות רבה. זאת, אף שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נתן להן גיבוי ולמרות שהדרישה למהלך באה גם מהדרג המקצועי במשרד הבריאות. הסירוב של נתניהו באמצעות אדלשטיין, לאפשר לוועדת החוץ והביטחון בכנסת לפקח על יישום התקנות לא מסייע להפחתת החשד.

יותר מכל, התנהלותו של נתניהו במשבר הקורונה מאשרת כמה צדק כשאמר על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שלא ניתן לשים את הגה המדינה בידי חשוד או נאשם. אפילו במשבר עצום כמו משבר הקורונה אי אפשר לסמוך על מי שמסובך בפלילים, שמהלכיו נועדו לשרת את המדינה, ולא את האינטרס שלו לשרוד פוליטית כדי לחמוק מהדין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום