נדבקתם בקורונה? כדאי שתבדקו מה יש לכם בוואטסאפ

השב"כ עוקב אחר חשודים בעבירות ביטחון כדבר שבשגרה, לפי חוק, כך שגם בימים רגילים השירות לא תמיד מקבל צו מבתי משפט וכך הוצדק מעקב אחר חולים או מפירי בידוד ■ המשנה ליועמ"ש: "רצינו שזה יעבור דרך הכנסת כדי שהיה פיקוח פרלמנטרי, אבל לא הספקנו"

אפליקציית וואטסאפ
אפליקציית וואטסאפצילום: בלומברג

"כשרצינו לעקוב אחר חולי קורונה, לא רצינו להפעיל את השב"כ בגלל ההיבט של 'אח גדול' מול האזרח ואז לאט לאט חודד בשיחות עם אנשי המקצוע שאת היכולות הספציפיות האלה של מעקב אחר אזרחים באמצעיים טכנולוגיים רק השב"כ יכול להשיג". כך הסביר בשיחת ועידה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, את הסיבות להתקנת תקנות למעקב אחר חולי קורונה.

נזרי הדגיש: "בכל מקרה מדובר רק על מעקב אחר מיקום ולא בילוש אחר התוכן שיש בטלפונים של החולים".

היוזמה לבצע מעקב אחר חולי קורונה או מי שבא במגע עם חולי קורונה הגיעה מצד משרד הבריאות, כאשר מספר החולים החל לעלות. נזרי התייחס לסוגיית הפגיעה בפרטיות: "מצד אחד, הזכות לפרטיות היא זכות אדם חוקתית. מהצד שני גם הזכות לחיים היא זכות אדם בסיסית. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, חידד את הצורך החיוני בהצלת חיים מפני נגיף הקורונה.

רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלהצילום: תומר אפלבאום

"בשפה חוקתית יש כאן קשר בין האמצעי לבין המטרה", מסביר ניזרי. "האמצעי הוא הכלים הטכנולוגיים שיש בידי השב"כ לבצע מעקב אחר חולים, והתכלית שעליה מדברים אנשי המקצוע של משרד הבריאות היא למנוע את התפרצות הנגיף", הוא אומר.

נזרי התייחס לסוגיית האכיפה והבהיר כי השב"כ לא יאכוף את החוק כלפי מי שיפר את הוראות הבידוד, ומדבריו עולה כי השב"כ רצה שנוסח התקנות לא יהיה גלוי בפני הציבור: "השב"כ צריך לדווח לממשלה ולמשרד המשפטים לאורך כל הדרך, וחשוב לציין שהשב"כ לא יעסוק באכיפה. עמדנו על זה שנוסח של התקנות יהיה גלוי לציבור למרות שבשב"כ לא רצו.

"עם זאת, חלק מהמגבלות שהטלנו עליהם נמצאות בנוהל פנימי שלא ייחשף לציבור, משום שהוא עוסק באמצעים טכנולוגיים של השב"כ, ואסור לחשוף אותם".

נזרי התייחס לביקורת שנמתחה על הממשלה שלא העבירה את התקנות באמצעות ועדה בכנסת, הביקורת נמתחה מצד גורמים פוליטיים ומצד מומחים להגנת הפרטיות ומשפט: "כל אמירות על מחטף שהתבצע באישון ליל מופרכות בעיניי. לא העברנו את התקנות לכנסת כי לא מעבירים משהו חלקי, אלא רק החלטה סופית".

הוא הוסיף: "רצינו שזה יעבור דרך הכנסת כדי שהיה פיקוח פרלמנטרי, אבל לא הספקנו. אז הלכנו לכיוון של התקנות לשעת חירום. הןם יחולו במשך 14 יום וזאת בניגוד לדעתו של רה"מ, הוא רצה שהן יחולו למשך 30 יום. זה ירד ל-14 יום כדי שהכנסת ברגע שתתכנס ויהיו ועדות תוכל לפקח על התקנות". 

השב"כ מאחוריך

בשעת לילה אישר ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו את השימוש באמצעים דיגיטליים כדי לעקוב אחרי תושבי ישראל, במסלול עוקף של צינורות האישור המקובלים. האישור התבצע באמצעות התקנת תקנות לשעת חירום שפורסמו לציבור הבוקר באתר משרד המשפטים.

התקנות קובעות כי לאחר בקשה של שב"כ, המשטרה מוסמכת לקבל לידיה "מאגר מידע" מהטלפונים הסלולריים של חולי קורונה או של מי שנמצא בבידוד, וזאת ללא קבלת צו מבית משפט. לפי התקנות, המידע אמור להגיע למשרד הבריאות. משמעות ההחלטה היא כי השב"כ, גוף חשאי שכפוף באופן ישיר לראש הממשלה, יכול לעקוב אחר כל אדם שחשוד במחלה - כמעט ללא מגבלות.

בימים רגילים, על מנת לבצע מעקב אחר טלפונים של חשודים בעבירה, יש צורך לקבל צו מבית משפט. עם זאת, עו"ד המתמחה במשפט הפלילי ובמיוחד בהופעות בבתי המשפט מול השב"כ וגורמי הביטחון, מסר ל-TheMarker כי השב"כ עוקב אחר חשודים בעבירות ביטחון כדבר שבשגרה, לפי חוק שירות הביטחון הכללי, כך שגם בימים רגילים השירות לא תמיד מקבל צו מבתי משפט.

אחת מהסוגיות המרכזיות שלא קיבלו בתקנות או בהודעות לתקשורת מענה מספק - היא מי ישמור על המידע ובאיזה כלים המידע יישמר. לכך יש להוסיף כי נכון לעכשיו, הרשות להגנת הפרטיות, שאמונה על התחום, ממודרת מהנושא ואינה צד לדיונים.

כך למשל, ביחס לשמירה על המידע, התקנות קובעות כי: "המידע המזוהה או הניתן לזיהוי באמצעים סבירים שיתקבל יימחק בתום תקופת תוקפן של תקנות שעת חירום, ואולם משרד הבריאות רשאי לשמור את המידע למשך 60 ימים נוספים מסיום תקופת תוקפן של תקנות שעת חירום האמורות, לצורך תחקיר פנימי של הפעולות שביצע משרד הבריאות".

התקנת התקנות על-ידי הממשלה היא בגדר מהלך בזק שעקף את הכנסת, וזו אינה יכולה לפקח על התקנות. הדבר מעלה סימני שאלה ותהיות רבות במיוחד במצב הפוליטי הרגיש שבו מדינת ישראל שרויה, עקב כך שאין ממשלה נבחרת במשך כשנה.

נתניהו הצהיר על הכוונה להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי לעקוב אחרי חולי קורונה, או כאלו שצריכים להישאר בבידוד בבית, רק יומיים לפני שאושרו התקנות. כבר בערב שבת ביקש וקיבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה להשתמש, ככל הנראה, באיכון מכשירי סלולר, אולם לא סיפק הסברים נוספים.

ההצעה הובאה לדיון ועדת המשנה הזמנית למודיעין ושירותים חשאיים,ועדת משנה לוועדת חוץ וביטחון שבראשה יושב ח"כ גבי אשכנזי (כחול לבן), שהתכנסה כדי לקיים דיון מקצועי בסוגיית המעקב הדיגיטלי וכיצד המהלך יתבצע בפועל. אולם הוועדה פוזרה ללא החלטה ולא התקיימה הצבעה על אישור המהלך בגלל השבעת הכנסת החדשה.

נכון לעכשיו, התקנות נכנסו לתוקף והם תקפות למשך שלושה חודשים. עם זאת, בלשכת ראש הממשלה מיהרו להוציא הודעה לתקשורת שלפיה תוקפן של התקנות יפוג בעוד שבועיים, וכי הכנסת תוכל להעיר עליהן הערות.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר צילום: נורית יהלומי

"תקדים דרקוני שהועבר באישון לילה"

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה: "השימוש באמצעים טכנולוגיים לגיטימי וחיוני במצב החירום הנוכחי, אבל לפנינו השתוללות רבתי, ובדרך נדרסו האיזונים והבלמים שעליהם מושתתת מדינת ישראל. מדובר בתקדים דרקוני שהועבר באישון לילה תוך עקיפה בוטה של הכנסת, ותוך ניצול העובדה שהיא אינה מתפקדת. אמנם בתקנות נקבעו הגבלות על השב"כ, אבל הניסיון מלמד שיכולת הפיקוח השיפוטית והפרלמנטרית עליו מועטה, אם בכלל. מה גם שלא נקבע מנגנון כלשהו לפיקוח מתמשך או בדיעבד על ההסדרים הדרסטיים.

"תקנות החירום קובעות מציאות חדשה: משטרת ישראל קיבלה סמכויות נרחבות לאתר נתוני מיקום סלולריים של החולים או הנמצאים בבידוד, תוך קיום מעקב אחריהם, ללא פיקוח של בתי המשפט המושבתים. השב"כ, גוף חשאי הכפוף ישירות לראש הממשלה, שחוק חופש המידע ועקרונות של שקיפות אינם חלים עליו, שסמכויותיו מיועדות לשמור על ביטחון המדינה ולהגן עליה מפני טרור, קיבל עכשיו סמכויות נרחבות לאתר נתוני מיקום – וייתכן גם של היסטוריית שיחות בטלפון - של כל אחד ואחת מאתנו. מדובר בנתונים של רוב אזרחי המדינה, אם המגפה תתפשט".

"הצורך באמון הציבור ובערבות הדדית הם אלה שיסייעו לציבור לציית להוראות, ולא הפיכתנו לחברת מעקב שפועלת מכוח פחד וחשדנות. גם זה חלק מהחוסן הלאומי בהתמודדות עם המשבר".

עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, ציין בתגובה: "ממשלת מעבר שזה שנה אינה מצליחה לקבל את אמון העם, נקטה הלילה את הצעד הכי מרחיק לכת שננקט אי פעם כלפי אזרחי המדינה. הממשלה עשתה זאת תוך עקיפת הכנסת שנמנעה מאישור הצעדים הללו, בברכת הייעוץ המשפטי לממשלה אך בלא לערב את הרשות שהיא עצמה הקימה להגנה על פרטיות האזרחים. 'המדרון החלקלק' שעוסקים בו רבות כבר אינו רק בבחינת ביטויים גבוהי מצח של משפטנים. הממשלה נקטה צעדים אלה בחסות החרדה שמעוררת הקורונה, בלא קיום תהליך ציבורי סדור (שיכול היה להתקיים בזריזות), בלא פרסום טיוטת תקנות להתייחסות ובלא בחינה שיטתית של חלופות שפגיעתן בפרטיות נמוכה בהרבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker