מומחי פרטיות מידע במכתב לראש הממשלה: "חשש מדריסת המשטר הדמוקרטי"

הודעת נתניהו על שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד עם משבר הקורונה העלתה חששות: מי יהיה אחראי על הפעלת האמצעים? איזה מידע ייאסף? למי תהיה גישה אליו? מה התוקף החוקי של המהלך?

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו ומנדלבליט
חשש לעתיד הדמוקרטיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, והיועמ"ש אביחי מנדלבליטצילום: מרק ישראל סלם

הודעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד עם משבר הקורונה, העלתה חששות רבים: מי יהיה אחראי על הפעלת אותם אמצעים - השב"כ? משרד הבריאות? איזה מידע ייאסף? למי תהיה גישה למידע? מה התוקף החוקי של המהלך?  

אנשי אקדמיה, מומחים בכירים בתחום אבטחת המידע והפרטיות, ונציגי ארגוני זכויות אדם פנו היום (א') במכתב לנתניהו, ליועמ"ש, אביחי מנדלבליט; לשר הבריאות, יעקב ליצמן; ולראש הרשות להגנת הפרטיות, ד"ר שלומית ווגמן; וביקשו לפרסם בדחיפות הבהרות ולפעול בשקיפות מלאה מול הציבור.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר
חתומה על המכתב, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

"דווקא בעיתות חירום, חשוב לשמור על תהליך קבלת החלטות תקין, ובראש שקיפות של המהלכים והאמצעים שבתקופות רגילות נחשבים בלתי מידתיים. בשלב זה, כיוון שרב הנסתר על הגלוי, אנו מבקשים שתפרסמו בכל הדחיפות מידע שיטתי, מלא וסדור בעניין שימוש באמצעים אלו", נכתב.  

ההבהרות הנחוצות לדבריהם של החתומים על המכתב כוללים מענה על שאלות דחופות שלא ניתן עליהם מענה עד לרגע זה: מהם האמצעים הטכנולוגיים שיופעלו? האם מדובר באיסוף נתוני תקשורת או מידע ביומטרי? על סמך איזה מידע שקיים בידי המדינה הוחלט ללכת על מהלך של מעקב טכנולוגי אחרי האזרחים? האם נשקלו חלופות?

שאלה גדולה שנותרה ללא מענה בנאום של נתניהו, היא איזה לשם מה נועד השימוש בטכנולוגיות מעקב: אכיפת בידוד, ליצור נתיב הדבקה של חולים מאומתים, יידוע הציבור על חשיפה לחולה מאומת או שיש מטרות נוספות? שאלה חשובה נוספת היא השאלה המשפטית - מתוקף איזה חוק מופעל מהלך זה? האם מתוקף תקנות ההגנה לשעת חירום שנחקקו עוד בטרם הוקמה מדינת ישראל או מכוח חוק שירות הביטחון הכללי? לצד שאלה זאת מדגישים המומחים כי כל עוד יש ליועמ"ש חוות דעת בנושא - יש לפרסמה בציבור.

פרופסור קרין נהון
חתמה על המכתב. פרופ' קרין נהון

המומחים מצביעים על כשלים נוספים בהודעת נתניהו, שלא הבהיר מה יקרה עם המידע שייאסף - האם יימחק או ישמר לתקופת זמן ואילו מנגנוני פיקוח יחולו עליו שלא יעשה שימוש לא ראוי במידע? לבסוף תוהים המומחים מדוע הרשות להגנת הפרטיות לא לקחה חלק בדיונים בתור הרגולטור שאחראי על אכיפת חוק הגנת הפרטיות?

"מובן לנו שמדובר בשעת חירום, אבל גם בתקופה כזו אין לבטל סייגים על אמצעים הנחשבים דורסניים בכל משטר דמוקרטי. למעשה, בתקופה כזו חשיבותם רק גוברת", ציינו בסוף המכתב.

על המכתב חתומים: פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' מיכאל בירנהק הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א; עו"ד חיים רביה ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ; עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט ולשעבר ראש הרשות להגנת הפרטיות; פרופ' ניבה אלקין-קורן, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; ד"ר דלית קן דרור פלדמן, הקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה והמרכז הבינתחומי; עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח; וד"ר ענת בן-דוד, המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker