ההסתבכות של ביטוח ישיר: חידשה "אוטומטית" ביטוחים לרכב - בלי הסכמה

העליון קבע כי חברת ביטוח שמחדשת אוטומטית פוליסות ביטוח, בהיעדר הסכמת המבוטחים, פועלת בניגוד לחוק ■ הוא אישר בקשה לייצוגית של כ–300 מיליון שקל נגד חברת איי.די.אי - בעלת המותגים ביטוח ישיר ו–9 מיליון - וביקר את התנהלות הפיקוח על הביטוח בעבר: "פעל במחשכים"

אפרת נוימן
מנכ"ל ביטוח ישיר, קובי הבר
מנכ"ל ביטוח ישיר, קובי הברצילום: כפיר סיון

בית המשפט העליון נתן בשבוע שעבר הכרעה חשובה בעלת משמעות רוחבית עבור מבוטחים. נקבע כי אסור לחברת ביטוח לעשות "חידוש אוטומטי" של פוליסות ביטוח מוגבלות בזמן ללא הסכמת מבוטח, וכי יש אפשרות סבירה שחברת הביטוח איי.די.אי, בעלת המותגים ביטוח ישיר ו–9 מיליון, נהגה שלא כדין כשחידשה באופן אוטומטי פוליסות ביטוח רכב שהוגדרו מראש לתקופה של שנה — ללא הסכמה של המבוטחים. 

המקרה עסק בבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה ב–2011 לבית המשפט המחוזי לוד נגד איי.די.אי על ידי מבוטחים בביטוח מקיף או צד ג', באמצעות משרד עוה"ד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני. המבקשים טענו כי גילו בדיעבד שהפוליסות שהוגדרו לשנה הוארכו ללא אישורם. לפני תום שנת הביטוח הראשונה, שלחה להם חברת הביטוח הודעות דואר אלקטרוני המציעות להם לחדש את ביטוח הרכב על ידי לחיצה על קישור. הם לא התייחסו להודעה האמורה. לאחר מכן לא נשלחה להם הודעה על חידוש הביטוח או עותק מהפוליסה. התובעים מעריכים את היקף התביעה, בערכים נוכחיים, בכ–300 מיליון שקל.

בתיק היו שתי שאלות עיקריות: מהי הפרשנות של החוק בעניין והאם העמדה שנקט הרגולטור בשעתו — שעלתה מהתכתבויות בין חברת הביטוח ואיגוד חברות הביטוח לבין בעלי תפקידים הכפופים למפקח על הביטוח — מקנה לחברת הביטוח הגנה מפני התביעה? 

משה ברקת
משה ברקתצילום: דוברות משרד האוצר

השופטת דפנה ברק־ארז כתבה בשולי פסק דינה כי "דומה שנכון יהיה להפיק לקחים מן ההתרחשות המתוארת. טוב לו לרגולטור כדוגמת המפקח שאת עמדותיו המקצועיות ינסח בעצמו, ולא על דרך 'אישור' שהיקפו לא ברור לניסוחים מטעם הגורמים המפוקחים. כמו כן, ראוי שמעין משא ומתן ל'שיפור עמדות' מצד חברות הביטוח לא ייעשה במחשכים, ללא שיתוף מתאים של הציבור".

"התכתבות פנימית, לא מסמך מסודר"

 בסוף 2016 אישרה השופטת מיכל נד"ב מבית המשפט המחוזי באופן חלקי את הייצוגית. היא קבעה כי יש אפשרות סבירה שחברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב כשלא שלחה ללקוחות את הפוליסה החדשה לאחר החידוש האוטומטי או לא הודיעה להם על החידוש. 

שנה רעה

עם זאת, היא לא קיבלה את הטענה העיקרית שלפיה החידוש האוטומטי אינו חוקי, וקבעה כי הוכח לכאורה שקיים נוהג בתחום הביטוח שלפיו בתום תקופת הפוליסה המוסכמת מוארך הביטוח מאליו. לדבריה, הנוהג נתמך גם בעמדת המפקח על הביטוח — כפי שהובעה במסמך הנחיות מ–1999 שהוציאה נציגה מטעם המפקח. לפי השופטת נד"ב, ניתן ללמוד על העמדה הזאת גם מהתכתבות בשנת 2000, שהיה לה תוקף מחייב, בין נציגה מטעם המפקח לבין איגוד חברות הביטוח. 

התובעים עירערו לעליון על החלק שלא אושר. הערעור לגבי טענת "החידוש האוטומטי" התקבל בעליון, ונקבע כי הונחה תשתית לביסוס הטענה שחוק חוזה ביטוח אינו מאפשר חידוש אוטומטי של הביטוח בלי הסכמת המבוטח — מראש או בדיעבד. 

לדברי ברק־ארז, חוק חוזה ביטוח קובע מנגנון מובנה של הצעה לחידוש חוזה הביטוח מטעם המבוטח, לרבות האפשרות לראות בשתיקתו של המבטח הסכמה להצעה. עם זאת, החוק אינו כולל מנגנון דומה בנוגע להצעה בדבר הארכה או חידוש של חוזה הביטוח מטעמו של המבטח. החוק מאפשר מנגנון של הארכה "אוטומטית" של חוזה הביטוח רק בנסיבות שבהן הדבר הוסכם על הצדדים. לכן, היא קבעה, פרקטיקה שלפיה מבוטחים לא הביעו הסכמה לחידוש בעקבות הודעה שקיבלו, וגילו בדיעבד כי חברת הביטוח בכל זאת חידשה את חוזה הביטוח — אינה מותרת על פי החוק.

השופטת דפנה ברק ארז
השופטת דפנה ברק ארזצילום: אתר בתי המשפט

בעניין הוראות הרגולטור, היא קבעה כי במישור העקרוני, גם אם העמדה הפרשנית של הרגולטור את החוק היא נתון רלוונטי שבית המשפט בוחן — אין לה משקל מכריע. היא מצאה כי גם במישור המהותי אין להתחשב בהוראות אלה. בהתכתבות שהיתה בשנת 2000 עולה לכאורה כי נציג של המפקח הביע תמיכה בעמדת איגוד חברות הביטוח, שלפיה ניתן יהיה לראות בנסיבות מסוימות בשתיקת המבוטח הסכמה לחידוש אוטומטי של הביטוח. "ההסתמכות על 'התכתבות' מסוג זה מעוררת קושי רב", כתבה ברק־ארז. "לא מדובר במסמך מסודר שהופץ לכלל חברות הביטוח, אלא בהתכתבות 'פנימית', שלא ברור מה היתה תפוצתה, ושבה למעשה נתן נציג מטעם המפקח על הביטוח מעין אישור לעמדה משפטית המנוסחת על ידי איגוד מקצועי". 

"ציון דרך חשוב בהגנה על צרכנים"

השופטים יוסף אלרון ועופר גרוסקופף הסכימו עם התוצאה. אלרון היה בדעת מיעוט בשאלה אם היה מקום לדון בשאלות המשפטיות לגופן, כבר בשלב מקדמי של בקשת האישור (בתביעה ייצוגית יש שני שלבים ורק לאחר שעוברים את הרף של אישור הבקשה ניתן לדון בתביעה לגופה). לגישת אלרון, הכרעה בסוגיה המשפטית העיקרית כבר בשלב האישור חורגת מהאיזון שקבע המחוקק, ויכולה לתמרץ פשרות לא יעילות בשל חשש של נתבעים מדיון בערעור שיהיו בו קביעות מחייבות חדשות בסוגיה העיקרית. "די בקביעה כי קיימת אפשרות סבירה לקבלת הפרשנות שהוצעה על ידי המערערים על מנת לקבוע כי דין הערעור להתקבל", כתב.

גרוסקופף סבר כי מתן הכרעה בשאלה מהותית שבמחלוקת על ידי ערכאת הערעור כבר בשלב הדיון בבקשת האישור עשוי להפחית את האי־ודאות שבה מצויים הצדדים, ולהגדיל את יעילות והוגנות המשא ומתן לפשרה. הכרעה כזו מתאימה כשהיא מבוססת על מידע המצוי במלואו וכשהצדדים טענו את מלוא טיעוניהם לגביה. לגישתו, המקרה הנוכחי עומד בתנאים — גם לעניין השאלה המשפטית הנוגעת לפרשנות של חוק חוזה ביטוח וגם לעניין עמדת הרגולטור שלגביה הובאו הראיות והטיעונים הנדרשים. 

בכל מקרה, הוא הדגיש כי בית המשפט המחוזי רשאי לעיין בהחלטה מחדש, אם השתכנע שיש תשתית ראייתית שמצדיקה זאת (למשל ראיות חדשות בדבר עמדת הרגולטור בעבר). כעת יחזור התיק לבית המשפט המחוזי להכרעה בתביעה עצמה. לאור המסקנות בערעור, במובהק לטובת התובעים, אפשר להניח כי הצדדים ינסו בשלב זה להגיע לפשרה.

עו"ד שאול ציוני ממשרד ציוני, פילרסדורף פיליפ, שלא היה מעורב בתיק, אומר כי מדובר בפסק דין שמהווה ציון דרך חשוב מאוד בהגנה על צרכנים בכלל ובשוק הביטוח בפרט. "בית המשפט העליון לא היסס לבקר באופן חריף את המפקח על הביטוח, שלמעשה ויתר על זכויות של מבוטחים בהליך שאינו פומבי ותוך שהוא נכנע לנוסחים שנשלחו על ידי המפוקחים. לכך יש שתי מסקנות משמעותיות: האחת, רגולטורים נדרשים לפעול באופן שקוף ופומבי ולא לנהל משא ומתן חסוי הרחק מעיני הציבור. השנייה, גופים מפוקחים לא יוכלו להסתמך עוד על עמדות רגולטור אם אלו חורגות מהדין או כאלו שניתנו במסגרת התכתבויות פנימיות ביניהם. זו התפתחות חשובה מאוד בדין הישראלי".

מביטוח ישיר נמסר: "פעלנו בהליך החידוש בהתאם לדין שחל באותה עת בסוגיה זו, ובהתאם להנחיות הפיקוח, וגם ביהמ"ש המחוזי היה סבור כך, עת לא אישר את התביעה הייצוגית. בית המשפט העליון סבור היה כי ראוי שיבוצע בירור מעמיק של העובדות הקשורות בהנחיות רשות הפיקוח, ועל כן החזיר את הסוגיה לדיון במחוזי. אנו בטוחים שבתום בירור זה יגיע שוב ביהמ"ש המחוזי למסקנה הברורה שאכן נהגנו כדין ולטובת קהל הלקוחות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום