היועמ"ש: "מעשיו של ח"כ כץ חריגים וכוללים ניגוד עניינים חריף ולקיחת כסף לעצמו"

ועדת הכנסת דנה הבוקר בבקשת החסינות של ח"כ חיים כץ ■ אביחי מנדלבליט: "המעשים של ח"כ כץ כללו פגיעה בכל אחד מערכי המרמה והפרת האמונים" ■ היועמ"ש הוסיף: "הפעולות של כץ כללו הסתרה ומצג שווא שנעשו בתשומת לב"

חגי עמית
חגי עמית
אביחי מנדלבליט וחיים כץ, היום
אביחי מנדלבליט וחיים כץ, היוםצילום: אמיל סלמן

ועדת הכנסת מתכנסת משעות הבוקר היום (חמישי) ודנה בבקשת החסינות של ח"כ חיים כץ (הליכוד), מהעמדתו לדין בגין עבירות מרמה והפרת אמונים. היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), אביחי מנדלבליט, נימק בוועדה את הסיבות בגינן לטעמו חיוני להעמיד את כץ לדין, למרות טענת חבר הכנסת, שלפיה העבירות בהן הוא מואשם נעשו כחלק מעבודתו הפרלמנטרית.

מנדלבליט אמר בוועדה: "אני מכיר את כץ הרבה שנים ומכבד אותו מאוד. עם זאת, המעשים המתוארים בכתב האישום חריגים מאוד בנסיבותיהם, ואינם תואמים את דרכי הפעולה הנהוגים בכנסת. זו פעולה ממושכת שאותה ביצע בתור יו"ר ועדה בכנסת, תוך ניגוד עניינים חריף ולקיחת כסף לעצמו".

עוד הוסיף היועמ"ש כי "ההנחה בבסיס גיבוש כתב האישום היא שהזירה בה פועל חבר כנסת אפורה יותר מכל זירה ציבורית אחרת. מגיעות אלי לא מעט תלונות בנוגע לחברי כנסת, וכמעט כולן נסגרות בלי שיודעים או שומעים עליהן. המקרה שלפנינו הוא חריג. הפעולות של כץ כללו הסתרה ומצג שווא שנעשו בתשומת לב. המעשים כללו פגיעה בכל אחד מערכי המרמה והפרת האמונים. ערכים שנועדו להגן על האופן שבו חברי כנסת מפעילים את הכוח שבידיהם.

"חובת הח"כים היא לשמור על טוהר המידות, למען תקינות עבודתם ושימור אמון הציבור במוסדות הציבור. אני לא סבור שכץ ביקש לפגוע בציבור בחקיקה שהוא קידם. אני מניח שהוא לא ראה בחקיקה רק את טובתו האישית. למרות זאת, חשבתי שהמעשים מצדיקים הגשת כתב אישום. כתב האישום עוסק בשאלה אם יכול יו"ר ועדה בכנסת לנהוג כך – במטרה אישית לעזור לחבר שלו תוך הטעיית חבריו והסתרת נתונים מהותיים".

כץ מואשם בעבירות מרמה והפרת אמונים. בבסיס החשדות נגדו, עומדת מערכת היחסים בינו לבין מוטי בן ארי, מי ששימש יועצו הפיננסי של טייקון הגז קובי מימון. על פי החשד בין 2010 ל-2015 בן ארי סיפק לכץ הנחיות לניהול תיק ההשקעות שלו, שנגעו גם לסחר במניות החברות שבשליטת מימון. ה"טיפים" הללו הניבו לכץ רווח של מיליוני שקלים – ובתמורה הוא פעל להעביר הצעת חוק שבן ארי ביקש לקדם.

על פי האישומים, ב–2010 הניח כץ על שולחן הכנסת, ביוזמת בן ארי, הצעת חוק פרטית מטעמו שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, התיקון עשוי היה להביא יתרון כלכלי משמעותי לאקויטל, לבן ארי ולכץ.

היועמ"ש הוסיף על יחסיו של כץ עם בן ארי: "בן ארי היה חברו הקרוב של כץ. הקרבה בין השניים היתה ברמה של בן משפחה קרוב. הוא איש שוק ההון מיומן, השולט בניהול תיק השקעות שלו ושל קבוצת אקויטל, בסכומים של מאות מיליוני שקלים. ההיכרות בין כץ לבן ארי נעשתה בעקבות המלצתו של קובי מימון, שהציג אותו בפני כץ כאיש שוק הון מיומן. בן ארי יזם את התיקון שקידם כץ, שיכול היה להניב לו רווח עצום.

"כץ הציג מצגים כוזבים לוועדת האתיקה. הכנסת אינה עיר מקלט שניתן לעשות בה מה שרוצים. לא מדובר על מקרה גבולי ולא מעשה שנעשה בתחום אפור. לא מדובר על התנהגות רגילה ומקובלת של חבר כנסת שביחס אליה אין תפקיד לדין הפלילי. אני משוכנע שהעמדה לדין של ח"כ כץ לא תפגע בעבודה השגרתית של ועדות הכנסת, חברי הכנסת ומליאות הכנסת, אלא רק תחזק את הכנסת ואת ועדותיה".

סימן משמעותי לכך שחברי הרשימה המשותפת עשויים שלא לתמוך בהסרת חסינותו של כץ ניתן היה למצוא בדבריו של חבר הכנסת עופר כסיף, שהקריא במהלך הישיבה שורות מתוך עדותה של היועצת המשפטית בוועדת הרווחה - נועה שבתאי. לדבריו, "אני קורא את עדות היועמ"שית ורואה שהיא אומרת - שאדם המופיע בפני הוועדה יכול להיות בעל קשר כספי לנושא הוועדה ויכול להיות לו אינטרס אישי".

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי הוסיפה: "אני רוצה להיות רגועה שלא אמצא עצמי בסיטואציה דומה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker