הפסד לאל על: אושרה ייצוגית על חלקה בקרטל לתיאום מחירי שילוח מטענים

הבקשה לתביעה ייצוגית אושרה גם נגד חברות התעופה בריטיש, לופטהנזה וסוויס ■ עמותת הצלחה טענה כי ההשתתפות בקרטל הפרה את דיני התחרות הכלכלית הישראליים - ומקימה עילת תביעה בשל הנזקים שנגרמו ללקוחות ששלחו סחורה לישראל וממנה

אפרת נוימן
מטוס אל על
מטוס אל עלצילום: סיון פרג'

יש ראיות לכך שחברות התעופה אל על, בריטיש איירווייז, לופטהנזה וסוויס היו צד לתיאום מחירים אסור לפי חוק התחרות הכלכלית הישראלי, במשלוחי סחורות מישראל ואליה - כך קבע אתמול (ראשון) השופט עופר גרוסקופף, ואישר בקשה לתביעה ייצוגית בעניין.

לדבריו, עמותת הצלחה, שהגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד ארבע החברות, הצליחה להוכיח ברמה הנדרשת בשלב זה כי החברות היו צד להסדר כובל גלובלי - וכי יש אפשרות סבירה כי הקרטל גרם לנזק לחברי הקבוצה.

גרוסקופף, כיום שופט בבית המשפט העליון, החל לדון בבקשה כשהיה שופט בבית המשפט המחוזי מרכז. כעת התיק ינותב לשופט אחר שידון בתביעה עצמה. במקרים רבים בשלב זה, ולאור הקביעה של בית המשפט כי ניכר בסיס רציני לתביעה, מנסים הצדדים להגיע לפשרה.

בבקשה שהוגשה בתחילת 2013 נטען כי ארבע חברות התעופה היו חלק מקרטל עולמי שפעל בין השנים 2006-2000 - במסגרתו הן תיאמו מחירים של כמה רכיבים בתעריף שינוע מטענים, סיכמו כי יימנעו ממתן הנחות והחליפו ביניהן מידע על רווחים ומחירים.

הקרטל נחשף בתחילת 2006, בעקבות פנייה של לופטהנזה למשרד המשפטים האמריקאי בבקשה ליטול חלק בתוכנית חסינות על פי חוק ההגבלים העסקיים של ארה"ב. בעקבות זאת, נפתחה חקירה על ידי כמה רשויות אכיפת חוק ברחבי העולם; נוהלו הליכים פליליים במדינות שונות, שחלקם הסתיימו בהרשעות בעסקות טיעון; ונוהלו הליכים אזרחיים, בעיקר במסגרת תביעות ייצוגיות, שחלקן הסתיימו בפשרות.

אל על שילמה במסגרת ההליכים הפליליים בארה"ב קנס של 15.7 מיליון דולר ובריטיש שילמה 300 מיליון דולר (לופטהנזה וסוויס זכו לחסינות). בנוסף, אל על שילמה בהליכים אזרחיים 15.8 מיליון דולר, בריטיש 89 מיליון דולר ולופטהנזה וסוויס 85 מיליון דולר.

"אי העמדה לדין היא לא תעודת הכשר"

עמותת הצלחה טענה כי ההשתתפות בקרטל מהווה גם הפרה של דיני התחרות הכלכלית הישראליים, ומקימה עילת תביעה בשל הנזקים שנגרמו ללקוחות ששלחו סחורה לישראל וממנה.

הנתבעות טענו כי התובעת לא הוכיחה כי הקרטל פעל בישראל או שיש לו זיקה לישראל; וכי אי נקיטת הליכים על ידי רשות התחרות הישראלית מעידה על כך שאין קשר לשוק הישראלי. לעומת זאת, הצלחה טענה כי כאשר מדובר בקרטל עולמי, שפעל על פי מדיניות אחידה, די בכך שיש ראיות כי הקרטל פעל במקום מסוים - וההודאה של המשיבות עצמן בקרטל ובכך שהחברות בו פעלו גם בישראל, כדי להסיק שהקרטל השפיע גם על ישראל.

גרוסקופף העדיף את עמדת הצלחה. לדבריו, אי העמדה לדין על ידי רשות התחרות הישראלית לא מלמדת על היעדר אחריות, ובוודאי שאינה מעניקה "תעודת הכשר" לפעולת הנתבעות.

חברי הקבוצה שבשמה תנוהל כעת התביעה, בעילה של צד להסדר כובל, הם נפגעים ישירים ועקיפים. הישירים הם כל הלקוחות בישראל או מחוצה לה ששילחו מטענים לישראל ומישראל (למעט מארה"ב ולארה"ב) בתקופות הרלוונטיות לקרטל. הנפגעים העקיפים הם הלקוחות של הנפגעים הישירים, שרכשו מהנפגעים הישירים שירותי שילוח מטענים לישראל באותה תקופה.

לאור אישור הבקשה, פסק השופט להצלחה ועורכי הדין שמייצגים אותה, עמית מנור ויוקי שמש, שכר טרחה של 400 אלף שקל - 55% תשלם אל על, 15% בריטיש ו-30% לופטהנזה וסוויס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker