מדד הדמוקרטיה הישראלית: הציבור מאמין במערכת המשפט הרבה יותר מבפוליטיקאים

סקר נרחב שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה: בית המשפט העליון זוכה לאמון של כ-55% מהציבור הישראלי - בעוד שהממשלה והכנסת זוכות לאמון של 30% בלבד מהנשאלים ■ הנשיא ריבלין: "הקיפאון הפוליטי, החידלון הזה, שוחק את אמונו של העם בישראל ביכולת שלנו לעבוד ביחד, לחיות ביחד"

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מפגינים אמש בתל אביב
מפגינים נגד שחיתות שלטונית, תל אביב 2017צילום: תומר אפלבאום
סיון קלינגבייל

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2019: למרות המתקפה הקשה על מערכת המשפט, היא זוכה לאמון גבוה הרבה יותר מזה שחש הציבור כלפי המפלגות והכנסת. על פי המדד, שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, האמון בבית המשפט העליון התחזק – 55% מהציבור הישראלי מאמינים בבית המשפט העליון לעומת 52% ב-2018. זאת, בעוד שהממשלה והכנסת זוכות לאמון של 30% בלבד מהנשאלים, והמפלגות מעוררות אמון ציבורי של 14% בלבד.

עוד עולה מהמדד כי 50% מהציבור סבורים שמצבה של ישראל טוב עד טוב מאוד; 58% מהישראלים סבורים שהשלטון בישראל מושחת; ו-55% חושבים שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה. בנוסף, המתח בין ימין לשמאל המדיני-פוליטי התחזק בשנים האחרונות, וכיום הוא המתח החברתי החמור ביותר.

במי מאמין הציבור הישראלי

מדד הדמוקרטיה הישראלית ל-2019 הוגש לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-17 ברציפות. בסקר לקחו חלק 1,014 מרואיינים בגילים 18 ומעלה: 852 מרואיינים ומרואיינות שהם מדגם מייצג של יהודים ואחרים ו-162 מרואיינים ומרואיינות שהם מדגם מייצג של ערבים אזרחי ישראל. טעות הדגימה המרבית למדגם בגודל זה היא 3.1% לכלל המדגם (3.4% ליהודים ו-7.9% לערבים). איסוף הנתונים התבצע על ידי מכון שילוב ומכון סטאטנט. ניתוח המדד נעשה על ידי פרופ' הרמן.

אמון במוסדות המדינה: צה"ל היה ונשאר בראש רשימת המוסדות שהציבור נותן בו אמון, והוא זוכה ל-82% אמון מהציבור לעומת כ-78% ב-2018. אחריו ממוקם נשיא המדינה (כ-66%, לעומת כ-61% ב-2018). פחות ממחצית מהציבור סומך על המשטרה (כ-43%) – ירידה מ-2018 (כ-47%). התקשורת, שנמצאת כבר כמה שנים תחת מתקפה, זוכה לאמון רק מ-36% מהציבור הישראלי, אבל מדובר בעלייה במדד האמון – ב-2018 זכתה התקשורת לאמון רק מ-31% מהציבור. סוגרות את הרשימה הממשלה והכנסת עם 30%, והמפלגות עם 14% אמון ציבורי בלבד. בהמשך לכך, לא מפתיע ש-58% מהציבור הישראלי מאשימים את הנהגת המדינה בשחיתות - 59% מהיהודים ו-52% מהערבים.

מה מעורר

מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה בדק בחודש נובמבר האחרון גם את אמון הציבור כלפי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, כחלק ממדד הקול הישראלי. 46.5% מהציבור מאמין באביחי מנדלבליט, ושיעור דומה (42%) בפרקליטות.

מה מצבנו באופן כללי? הרוב המוחלט של הציבור הישראלי אומר כי הוא רוצה להישאר בה, בדומה למה שנמדד בשנים קודמות. מחצית מהישראלים חושבים שמצבה הכללי של ישראל טוב או טוב מאוד (ירידה של 4% מהשנה שעברה); 31% סבורים שמצבה ככה-ככה; ו-17.5% סבורים שמצבה רע או רע מאוד. עם זאת, כשני שלישים (64%) מהישראלים חושבים שהמדינה לא מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה, אולם כשזה נוגע לביטחון, התמונה הרבה יותר חיובית – שיעור דומה (63%) חושב שהמדינה דווקא מצליחה לשמור על ביטחון אזרחיה. 37% אחוזים מהנשאלים אומרים כי מה שגורם להם לשקול הגירה מישראל הוא המצב הכלכלי.

המצב הכלכלי

הציבור חצוי בשאלת מצבה של הדמוקרטיה הישראלית: 34% מאזרחי ישראל סבורים כי מצב הדמוקרטיה הישראלית טוב ואף מצוין, לעומת 35% מהציבור שמרגישים כי מצבה אינו טוב. פילוח לפי מחנה פוליטי מעלה כי הימין מעריך יותר בחיוב את מצב הדמוקרטיה הישראלית, לעומת השמאל: בעוד 50% מהמשתייכים למחנה הימין סבורים שהדמוקרטיה הישראלית מתפקדת כשורה, רק 27% מהמרכז ו-13% מהשמאל חושבים כך. בהתאמה, 84% ממחנה השמאל ו-68% מאלה המגדירים את עצמם "מרכז" סבורים שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה חמורה. רק 29% ממי שממקמים עצמם בימין חשים כך.

מתחים פנימיים בחברה הישראלית: המתח בין ימין לשמאל המדיני-פוליטי התחזק בשנים האחרונות, וכיום הוא המתח החברתי החמור ביותר לתפיסת 37.5% מכלל הציבור הישראלי (עלייה של 5.5% בהשוואה למדד 2018). שיעור הרואים זאת כך עקף את שיעור האזרחים שחושבים כי המתח בין יהודים לערבים הוא החזק ביותר.

המתח החזק ביותר בחברה הישראלית

הציבור הישראלי מודאג ממצבן של מערכות השירות הציבורי בישראל - במיוחד מערכות הבריאות והחינוך, מטיל ספק בתהליך קבלת ההחלטות בקרב בכירי משרדי הממשלה, ואינו בטוח שצעדים שננקטים נעשים משיקולים מקצועיים בלבד.

50% מהציבור הישראלי סבורים כי מצבה של מערכת המשפט הישראלית טוב. זאת, אף שרבים (49.5% מהיהודים ו-42% מהערבים) סבורים כי בתי המשפט אינם נותנים יחס שווה לכל מי שנשפט לפניהם.

59% מכלל הציבור חושבים שההחלטות המקצועיות של שופטי בית המשפט העליון מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות. בקרב היהודים, הדעה לגבי ההשפעה הפוליטית על החלטות שופטי בית המשפט העליון רווחת בעיקר במחנה הימין (78% חושבים כך לעומת 36.5% בשמאל) ובמגזר החרדי (85% לעומת 465 בקרב החילונים).

עד כמה ההחלטות של שופטי העליון

56% מכלל הציבור סבורים שמצבה של מערכת הבריאות רע או רע מאוד. כשבוחנים את תפישת הציבור לגבי מידת השוויוניות בה, רואים כי בעוד 41% בלבד מהציבור היהודי מאמינים כי היא מעניקה טיפול שווה לכלל המטופלים, מכל רקע ומכל מגזר, דווקא בקרב הציבור הערבי יש רוב (68%) הסבור שכל הנזקקים לשירותי מערכת הבריאות מקבלים יחס שווה.

גם באשר למערכת החינוך, 54% מהציבור הישראלי סבורים שהמצב בה אינו טוב וראוי לשיפור. כמו כן, 69% מהיהודים ו-64% מהערבים מסכימים שלא כל ילדי ישראל מקבלים יחס שווה, וכי הם לא מקבלים שוויון הזדמנויות אמיתי, ללא הבדלי דת או מגזר.

רוב הישראלים היו רוצים להגדיל את התקציב כמעט לכל משרדי הממשלה, לפי הסדר הבא: בריאות (85%), חינוך (77%), רווחה (76%), דיור (68%) ותחבורה (67%). 45.5% מהציבור גם סברו שיש להגדיל את תקציב המשטרה, אך רק 31% המליצו על הגדלת תקציב הצבא, בעוד 41.5% מעדיפים להשאירו כפי שהוא.

מצבן של מערכות השירות הציבורי

הנשאלים נחלקו לשלוש קבוצות בשאלה אם רמת המעורבות של הממשלה במשק מתאימה, גבוהה מידי או נמוכה מידי. 30% חושבים שהיא מתאימה, 27% חושבים שמעורבות הממשלה במשק גבוהה מידי, ו-32% חושבים שהיא נמוכה מדי.

הערכת הציבור בנוגע לתפקוד מערכות השירות הציבורי נמוכה. מבין המערכות שנבדקו, 51% מהציבור הישראלי סבור שהגופים המטפלים באיכות הסביבה מבצעים את תפקידם בצורה טובה; 50% חשבים כך לגבי מערכת המשפט; 45% לגבי מערכת חינוך; 43% לגבי תחומי התחבורה והבריאות; ו-18% לגבי תכנון שוק הדיור. 

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר: "כבר שנה שבישראל מכהנת ממשלת מעבר. כבר שנה שהאתגרים הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים והדיפלומטיים שעומדים לפתחנו, לא זוכים לטיפולה הנאמן של ממשלה יציבה. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהסחרור הזה שנקלענו אליו הוא בעייתי, ואולי אף מסוכן. מסוכן מכיוון שאמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים - בבחירות, במפלגות ובכנסת - נשחק.

לחיות בחו"ל

"אבל יותר מכך - הקיפאון הפוליטי, החידלון הזה, שוחק את אמונו של העם בישראל ביכולת שלנו לעבוד ביחד, לחיות ביחד. כשהעם חוזה במנהיגיו מטילים רפש זה בזה, מטילים חרמות על ציבורים שלמים ומבקשים לקושש מנדטים באמצעות אסטרטגיה פלגנית, במה נותר לו להאמין?"

יוחנן פלסנר ציין היום כי "למרות שנה שהתאפיינה במתקפות על גורמי המקצוע ומוסדות אכיפת החוק על האמינות והמקצועיות שלהם, מתברר שמתקפות אלה כמעט ולא השפיעו על עמדות הציבור. כפי שניתן לראות מהמדד - אמון הציבור בבית המשפט העליון הוא עדיין פי ארבעה מהאמון במפלגות. לפוליטיקאים שממהרים לתקוף את מערכות אכיפת החוק המקצועיות מומלץ לנהוג בצניעות לפני שהם טוענים שהם מדברים בשם העם".

פרופ' תמר הרמן אמרה כי "השנה, המדד מצביע על המשך ואף החמרה של אי-שביעות הרצון של אזרחי ישראל מתפקודה - הלקוי לדעתם - של המערכת הפוליטית, עד כדי פגיעה בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. בכל הנושאים כמעט מצאנו כי ההשתייכות למחנה פוליטי זה או אחר היא העדשה שדרכה מסתכלים הישראלים על כל בעיות השעה. לפיכך במקום שהימין מרוצה – השמאל מדוכדך, ולהיפך.

עד כמה המדינה דואגת לרווחה

"עם זאת, אין מדובר בניכור מהמקום עד כדי העדפה לחיות במקום אחר, זאת ככל הנראה בגלל תחושת שייכות חזקה לקולקטיב הישראלי ואכפתיות עמוקה לגבי המתרחש במדינה". פרופ' הרמן מוסיפה כי "בסופו של דבר הציבור יודע להבחין בין המערכות השונות של שירות הציבורי ולא זורק את כולם לאותו סל. הוא מבחין שמערכת תכנון הדיור נמצאת במצב הכי גרוע – זה הפצע המדמם ביותר בתפישת הציבור את המערכות של השירות הציבורי. במקום השני מערכת הבריאות, קרוב אליה תחבורה וחינוך. בסופו של דבר הערכה שהן לא מתפקדות כמו צריך".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker