הדרך הפשוטה של חברות לחסוך בתשלומי מס

חברות שיעבירו פיקדונות מבנק ישראלי לבנק זר – יכולות להימנע מתקלת מס

שחר שטראוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דולריםצילום: Jason Lee/רויטרס
שחר שטראוס

חברות רבות בודקות בסוף השנה כיצד ניתן להטיב את תשלומי המס שלהן. אלא שרבות מהן אינן מודעות לכך כי לעיתים פעולה פשוטה של העברת פיקדון מבנק בישראל לבנק מחוץ לישראל יכולה לייצר יתרונות מס משמעותיים. נכתב רבות במאמרים ובפסיקה על חוסר הכלכליות והעיוותים הקיימים בפקודת מס הכנסה בנוגע ליכולת של חברות ויחידים לקזז הפסדים, באופן הגורם להם פעמים רבות לשלם מס על הכנסה גבוהה משמעותית מההתעשרות שלהם בפועל.

ככלל, פקודת מס הכנסה מאפשרת להעביר לשנים הבאות רק הפסדים שנוצרו מעסק, הפסדי הון והפסדים מהשכרת בניין. כך שחברה שיש לה הפסד מימוני, כגון חברה שנוצר לה הפסד כתוצאה מבעלות על פיקדון במטבע חוץ ושער החליפין ירד במהלך השנה, ככל שהפסד החברה מהפיקדון אינו חלק מפעילות עסקית של החברה - הוראות הפקודה אינן מאפשרות להעביר את ההפסד לשנים הבאות וההפסד הולך "לאיבוד".

כך לדוגמה, במצב בו חברה השקיעה מיליון דולר בפיקדון דולרי, ובשנה הראשונה שער החליפים של הדולר ירד מ-4 ל-3.5 שקלים, החברה הפסידה 500,000 שקל באותה השנה. בשנה העוקבת, שע"ח של הדולר עלה בחזרה מ-3.5 ל-4, כך שהחברה הרוויחה באותה שנה 500,000 שקל, אבל במצטבר היא מאוזנת. מבחינה מיסוית, מדובר בתקלה נוראית עבור החברות, היות שלא ניתן להעביר את ההפסד המימוני מהשנה הראשונה לשנים הבאות, והחברה נדרשת לשלם מס על "רווחי" השנה השנייה. זאת, על אף שבפועל החברה לא הרוויחה דבר. בשנים האחרונות סוגיה זו נאכפת יותר על ידי פקידי השומה.

אם לא די בכך, במאי 2018 ניתן פסק דין בעליון (אור שרה) אשר החמיר את הבעיה. בפסק הדין נקבע כי אם הפיקדון במט"ח צבר הכנסות ריבית, גם אם בגין אותו פיקדון החברה הפסידה כסף בגלל ירידת שע"ח - לא ניתן לקזז את ההפסד מירידת שע"ח כנגד הכנסות ריבית מאותו פיקדון באותה השנה. זאת, על אף שניתן היה בקלות לנמק תוצאה משפטית הפוכה שהייתה מאפשר את קיזוז ההפסדים.

בהתאם לפסק דין אור שרה, חברה שהפקידה, לדוגמה, מיליון דולר בפיקדון נושא ריבית של 3% לשנה, ושע"ח של הדולר באותה השנה ירד מ-4 ל-3.5: מצד אחד, נצברה לה ריבית של 105,000 שקל, ומצד שני הפסידה 500,000 שקל בגלל ירידת שע"ח (הפיקדון שווה 3.5 מיליון ש"ח במקום 4 מיליון שקל במועד ההפקדה). בנטו, החברה הפסידה 395,000 שקל. התוצאה העגומה היא שהרווח לצרכי מס גבוה משמעותית מהרווח הכלכלי של החברה, היות שהחברה לא יכולה לקזז את ההפסד משע"ח כנגד הכנסות ריבית, וגם לא להעביר אותו לשנים הבאות, ובאותה השנה החברה תצטרך לשלם מס על כל הכנסות הריבית (105,000 שקל) למרות שהפסידה.

לעומת זאת, אם הפיקדון היה מוחזק בבנק בחו"ל, ההפסד היה מסווג כהפסד מחוץ לישראל, ומתוקף כך חלים עליו כללי קיזוז הפסדים שונים לחלוטין. ראשית, ניתן לקזז את ההפסד מהפרשי שער כנגד הכנסות הריבית, וגם סוגי הכנסות שונות נוספות מחוץ לישראל, כגון דיבידנד, תמלוגים שכירות, וכדומה. שנית, ניתן להעביר את ההפסדים שלא נוצלו בשנת המס לשנים הבאות, ללא מגבלת זמן. במקרה זה החברה שומרת על ההפסדים שלה לשנים הבאות, ואף מרחיבה את אפשרויות השימוש באותם הפסדים. יתרונות המס הללו שנקבעו בפקודה, יוצרים תמריץ גבוה לחברות ישראליות להפקיד את כספם בבנקים מחוץ לישראל, ואולם למרבה הפלא, לא מספיק חברות מכירות את ההבדלים ונשארות חשופות לעיוותי מס.

הכותב הינו עו"ד (רו"ח), שותף במשרד המס בנימיני ושות'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker