7 ימים בשבוע, 13.5 שעות ביום - התנאים המחפירים של מומחי הסושי מסין, והפיצוי הענק

תביעתם של שני עובדים זרים מסין שהועסקו בסניף רשת אצה בחדרה מתארת עבודה בתנאי ניצול וללא זכויות סוציאליות ■ החברה המעסיקה חויבה לשלם 3.6 מיליון שקל לשני עובדים ■ מרשת אצה נמסר: "הזכיין פשט את הרגל, לא הגיע לדיונים ולכן התקבלו טענות מגוחכות של התביעה"

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סושי במסעדה ביפן
(ארכיון)צילום: בלומברג

פסק דין שניתן לפני שבועיים מספק הצצה לתנאים המחפירים שבהם הועסקו לכאורה שני עובדים זרים מסין בסניף של רשת הסושי בר אצה בחדרה. מדובר בתביעה שהגישו שני עובדים שהועסקו כ"שפים מומחים", בנוגע לשכר הנמוך שקיבלו בניגוד לדין ובהעדר זכויות סוציאליות. השופטת איריס רש מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהסכמת נציגי הציבור, חייבה את החברה המפעילה את הסניף (אליבש השקעות) לשלם לכל אחד משני התובעים כ-1.8 מיליון שקל. נתבע נוסף היה הבעלים והמנהל פרד אליזרוב.

מרשת אצה נמסר כי הסיבה לסכום הגבוה של התשלום בפסק הדין היא שמדובר בזכיין שפשט את הרגל עוד לפני שניתן פסק הדין. "מכיוון שמראש לא היה ביכולתו לשלם גם סכום זניח שהיה נפסק בתביעה, הוא החליט לא להגיע לדיונים ולפיכך התקבלו כל טענות התביעה - הגם שרובן מגוחכות ומופרכות". 

התובעים הועסקו במסעדה במשך חמש שנים (2016-2012) עד שהתפטרו בטענה שלא קיבלו שכר כדין וזכויות סוציאליות. הם הועסקו על בסיס אשרה של מומחה זר בענף המסעדנות, וזו התחדשה בכל שנה. לפי כתב התביעה שהגישו, כל אחד מהם שילם 27 אלף דולר על מנת שיוכלו לעבוד בישראל.

לפי פסק הדין, הם עבדו שבעה ימים בשבוע בהיקף של כ-13.5 שעות ביום. טענתם, שלא נסתרה, הייתה שהם קיבלו הפסקות קצרות של 15 דקות ובמהלכן לא ניתנה להם אפשרות לצאת מהמסעדה. שכרם עמד על 30-23 שקל לשעה (בהתאם לתקופה). 

בהתאם להחלטת ממשלה, שכרו של מומחה זר – ובכלל זה מי שיש לו מומחיות ייחודית בתחום המסעדות האתניות - לא יפחת מפעמיים השכר הממוצע במשק. התובעים התקבלו לעבודה כשפים מומחים בתחום המסעדות האתניות ועל בסיס זה גם התקבל היתר העבודה שלהם שבו התחייב המעסיק כלפי משרד הפנים לשלם לעובדים פעמיים השכר הממוצע. בפועל הם קיבלו שכר נמוך בהרבה.

השופטת מצאה כי כל אחד מהתובעים זכאי עבור כל התקופה להשלמת שכר וגמול שעות נוספות שמביא את התשלום לכ-1.6 מיליון שקל - לכל אחד. מעבר לכך, הם זכאים לדמי חופשה (הם לא יצאו לחופשה בתשלום בכל תקופת העבודה), דמי הבראה, פיצויי פיטורים, הפרשות פנסיוניות ופיצוי בגין אי מתן תלושי שכר בהיקף של כ-190 אלף שקל. לבסוף, היא חייבה את הנתבעים בהוצאות התובעים בהיקף של 100 אלף שקל.

השופטת לא השתכנעה כי המקרה מצדיק "הרמת מסך" וחיוב פרד אליזרוב, בעלי החברה שמפעילה את המקום והמנהל בפועל של המסעדה - באופן אישי.

עוד נמסר מרשת אצה כי "אי אפשר לעבוד 13.5 שעות ביום במסעדה כשרה כאשר ביום שישי היא פתוחה 4 שעות ובמוצ"ש 5 שעות. וזו רק דוגמה. העובדים הזרים במסעדה קיבלו שכר מדויק לפי שכר עובדים מומחים. ההפרשים שהיו זכאים להם בגין שעות נוספות הסתכמו בעשרות אלפי שקלים בודדים לשניהם יחד על פני תקופה של 5 שנים. מדובר בתביעה מנופחת ולא הגיוניות של מיליוני שקלים". 

עורכת הדין לימור ציטאיט שייצגה את התובעים, אמרה כי מקומם לגלות שבתיקים מסוג זה, המדינה לא נותנת לעובדים תמיכה משפטית. כיוון שאין חיוב אישי של המעסיק, אלא רק של החברה שבאמצעותה הועסקו העובדים, יהיה קשה לקבל את הכסף. "בשורה התחתונה אין הרתעה למעסיקים שממשיכים להפר את הזכויות של העובדים בשיטתיות, ולנפק תלושים פיקטיביים. משרד הפנים מבקש ערבויות מהמעסיקים אבל הן מינוריות. המסקנות שלי מתיקים כאלה הן שהמדינה מאפשרת למעסיקים להמשיך להתנהל כעבריינים והעובדים ניצבים לבד מול שוקת שבורה. אלה סיפורים עצובים ומקוממים. אלה לא מסתננים, אלא אנשים שבאו בהסכמת המדינה, עבדו ולא קיבלו זכויות".

היא מוסיפה כי מדובר במהגרי עבודה מומחים, שעזבו את משפחותיהם על מנת לאפשר לילדיהם עתיד טוב יותר ופה רמסו את זכויותיהם. "כולי תקווה כי במקרה הזה יוגש כתב אישום נגד המעסיק על מנת יראו ויראו".

לדברי עו"ד יפתח חנן, מומחה לתחום דיני הגירה מסחרית (שלא ייצג בתיק),  החברה יכולה להיתקל כעת בקשיים לקבל היתרים נוספים, בביקורת יזומה מצד גורמי האכיפה ובקנסות מנהליים בסך עשרות אלפי שקלים בעקבות הפרת ההיתר והצהרות שגויות. עם זאת הוא סבור כי לא צפוי שיוגש נגד הזכיין כתב אישום פלילי מאחר ולא מדובר בהעסקה ללא היתר אלא בהפרת תנאי ההיתר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker