בג"ץ עשוי להגדיל את דמי הליווי לעיוורים: עוד 100 מיליון שקל בשנה

השופטים הביעו אי-נחת מהתמשכות הדיונים בצוות הבין-משרדי שהוקם בעקבות עתירת המרכז לעיוור ■ אם העתירה תתקבל, דמי הליווי לכ-8,500 עיוורים צפויים לגדול בכ-1,000 שקל בחודש ■ המדינה תציג לבית המשפט השלכות רוחב אפשריות על קבוצות אחרות של אנשים עם מוגבלויות

אבי וקסמן
אבי וקסמן
אנשים עם עיוורון בבית המשפט העליון, דצמבר 2018
אנשים עם עיוורון בבית המשפט העליון, דצמבר 2018צילום: אדם רובינשטיין

בג"ץ עשוי להורות בקרוב לממשלה להפסיק את האפליה בגובה דמי הליווי שמקבלים העיוורים מהמדינה, לסיוע בהתניידות מחוץ לבתיהם. בדיון שנערך היום (רביעי) בעתירה שהגיש המרכז לעיוור בישראל נגד שר האוצר, הביעו השופטים אי-נחת מהתמשכות הטיפול בנושא. "זה נמשך הרבה יותר מדי זמן", אמר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, והזהיר את באת כוח המדינה כי בית המשפט עשוי להוציא צו מוחלט בעתירה.

בסיום הדיון הודיע הרכב השופטים כי ידון בנושא ויפרסם את הכרעתו. אם לא יסכים לדחייה נוספת, בית המשפט עשוי להורות לממשלה להעלות בכ-1,000 שקל בחודש את סכום דמי הליווי לעיוורים. זאת, כדי להשוותם לגמלת הניידות הבסיסית, המוענקת לנכי גפיים תחתונות. העתירה של המרכז לעיוור תוקפת את העובדה שדמי הליווי לעיוורים נמוכים יותר, אף שגם הם מתקשים בהתניידות. ב-2018, הוציא בג"ץ צו על תנאי שהורה למדינה לנמק את האפליה בין שתי הקבוצות.

השופט חנן מלצר
השופט חנן מלצרצילום: אמיל סלמן

אם תתקבל העתירה, דמי הליווי המשולמים לכ-8,500 עיוורים ולקויי ראייה בישראל צפויים לגדול מ-1,353 שקל לכ-2,400 שקל בחודש. העלות של הגדלת דמי הליווי היא כ-100 מיליון שקל בשנה. המדינה עשויה להגיש לבג"ץ בימים הקרובים פרטים נוספים על השלכות הרוחב שיהיו, לטענתה, להגדלת דמי הליווי. בממשלה חוששים מפני דרישה לקצבאות דומות מצד קבוצות נוספות של אנשים עם מוגבלויות המתקשים בהתניידות בתחבורה הציבורית.

בדיון בבית המשפט העליון, השופטים לא הסכימו לקבל את טענת המדינה כי מוטב להמתין להשלמת עבודתו של הצוות הבין-משרדי שהוקם בעקבות העתירה, הבוחן רפורמה בגמלת הניידות – שבעת שהונהגה, אמורה היתה להיות משולמת בעיקר לנכים המרותקים לכיסאות גלגלים.

בצוות הבין-משרדי סבורים כי מן הראוי להנהיג מבחן תפקודי לשם קבלת הגמלה, באופן שירחיב את אוכלוסיית הזכאים לה. יש לבצע זאת, כך שייכללו בה למשל חלק מנפגעי הנפש או האנשים עם אוטיזם בישראל. מהלך זה, יביא ככל הנראה להנהגת מדרגות שונות בקצבה, לפי חומרת המוגבלות.

עו"ד ליאורה וייס-בנסקי מפרקליטות המדינה ציינה בבית המשפט כי המסקנות המסתמנות של הצוות שונות מהסעד שביקש המרכז לעיוור. בעקבות הערות השופטים, היא אף הציעה להתחייב כי מסקנות הצוות יפורסמו בתוך חודש להערות הציבור.

בית המשפט העליון בירושלים
בית המשפט העליון בירושליםצילום: מיכל פתאל

עם זאת, וייס-בנסקי הוסיפה כי המסקנות יהיו טעונות אישור של שרי הממשלה, וטענה כי קשה יהיה לזכות באישור כזה כל עוד מכהנת ממשלת מעבר. השופט מלצר סירב לקבל את הטענה הזאת, ואמר: "יש לנו כרגע שרים ויש ממשלה, והיא צריכה לתפקד. בכל יום אנחנו שומעים שהשרים הם שרים במלוא מובן המילה".

"סוגיה סבוכה? לי זה נראה פשוט"

וייס-בנסקי ציינה כי הצוות הבין-משרדי קיים 16 ישיבות פורמליות לדיון בנושא גמלת הניידות, וגם ערך שלושה ניסויים (פיילוטים) כדי לבנות את המבחן המתגבש למתן הגמלה. השופט אלכס שטיין אמר לה כי אפשר היה להציע פתרון זמני לאפליה שעליה הצביעה העתירה, גם בלי להמתין למסקנות הסופיות. עוד הוסיף: "אתם אומרים שיש כאן סוגיה סבוכה, אבל לי זה נראה פשוט". שטיין אמר כי גם אם יש קבוצות נוספות שראוי להעניק להן סיוע בהתניידות והן אינן מקבלות אותו כיום, אין סיבה לכרוך בהן את עניינם של העיוורים.

כשבאת כוח המדינה התריעה מפני העלות התקציבית של הגדלת דמי הליווי, בייחוד בהיעדר תקציב מאושר ל-2020, העיר השופט מלצר: "לפני שבוע העבירו בכנסת ביום אחד תוספת של יותר מ-60 מיליון שקל למפלגות". הוא הוסיף כי גם אם יוגדלו דמי הליווי כעת, אפשר יהיה להכפיף אותם בעתיד למבחן שתגבש הממשלה.

מנכ"ל המרכז לעיוור, נתי ביאליסטוק-כהן, פנה לשופטי ההרכב – מלצר, שטיין וג'ורג' קרא - ואמר כי בעקבות הבקשה של המדינה להציג לבג"ץ את השלכות הרוחב של השוואת הקצבאות: "אין לי ספק שתוגש לכם חשבונית בסך שלושה מיליארד שקל ויותר. אם יכניסו את כל מי שמבקשים – אלה סדרי הגודל. אנחנו התייחסנו רק לאוכלוסייה שהמדינה עצמה קבעה את זכאותה. נתלינו בסכום שהמדינה עצמה קבעה כי הוא מגיע לאנשים שמוגבלים בניידות ואין להם רכב". את המרכז לעיוור מייצג עו"ד רנאטו יאראק.

נתי ביאליסטוק כהן
מנכ"ל המרכז לעיוור, נתי ביאליסטוק כהן

גמלת הניידות משולמת באמצעות המוסד לביטוח לאומי לכ-43 אלף בעלי נכויות ברגליהם. היא נועדה לסיוע בהתניידות מחוץ לבית, בין אם באמצעות כלי רכב שבו נוהגים מקבל הקצבה או קרוביו, ובין אם באמצעים אחרים.

את דמי הליווי, שנועדו לסייע בהתניידות באמצעות מוניות ומלווה, מקבלים דרך משרד העבודה והרווחה כ-8,500 מבין כ-24 אלף האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה בישראל - רק אלה העומדים במבחן מחמיר של היעדר ראייה מוחלט או כמעט מוחלט.

בעתירה טוען המרכז לעיוור, שהשוני בגובה הקצבאות הוא בגדר אפליה אסורה. אנשים עם עיוורון, ממש כמו אנשים עם מוגבלות ברגליהם, מוגבלים בהליכה וגם בשימוש בתחבורה ציבורית - "אלה בשל מגבלה פיזית ברגליהם ואלה בשל חוסר האפשרות לראות", נכתב בעתירה. "הסיבות הפיזיולוגיות השונות הגורמות לפגם התפקודי הקשה, אינן מהוות שוני רלוונטי המצדיק את האפליה הפסולה".

בעת הגשת העתירה, הפער בין סכומי הקצבאות היה גדול אף יותר מכפי שהוא כיום - דמי הליווי הסתכמו עד דצמבר 2017 ב-988-494 שקל בחודש בלבד. בינואר 2018, ביטל משרד הרווחה את מדרגת התשלום הנמוכה ביותר. לאחר שר העבודה והרווחה לשעבר, חיים כץ, דרש לשריין לטובת אנשים עם עיוורון תקציב של כ-50 מיליון שקל במסגרת ההסכם להגדלת קצבאות הנכות, נקבע כי כל מקבלי דמי הליווי יקבלו סכום אחיד, וכי סכום זה יעלה ל-1,337 שקל בחודש. סכום זה עודכן במשך 2019 ל-1,353 שקל.

בממשלה סבורים כי עתירת המרכז לעיוור נוגעת בבעיה רחבה - ומבקשים למצוא לה פתרון שיחול לא רק על אנשים עם עיוורון, אלא גם על קבוצות נוספות של אנשים המתקשים בניידות אף שאינם נכי גפיים תחתונות. בעקבות עתירת המרכז לעיוור, הוקם ביולי 2018 צוות בין-משרדי לדיון בגמלת הניידות. בראש הצוות עומדת מירב קדם, סגנית החשב הכללי המופקדת על המשרדים החברתיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker