העליון הפך את החלטתו: אין צורך בפנייה מוקדמת לרשות לפני שמגישים נגדה תביעה ייצוגית

הרכב מורחב של שבעה שופטי עליון עשה סדר בשאלה אם תובע ייצוגי נדרש לפנות לרשות לפני הגשת תביעה ייצוגית נגדה ■ המקרה עסק בהליך ייצוגי נגד תאגיד הביוב מי הגליל בטענה כי גבה ריבית יתר מבלי שהתובע פנה לרשות לפני הגשת התביעה

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איור: תביעה ייצוגית
תביעה ייצוגיתצילום: ליאו אטלמן

הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון הפך היום (ג') החלטה קודמת של העליון, וקבע כי לא נדרשת פנייה מוקדמת לרשות כלשהי, לפני הגשת תביעה ייצוגית נגדה. פסק הדין ניתן בדעת רוב של שישה שופטים על פני דעתו החולקת של השופט ניל הנדל. 

בנוסף נקבע כי ככל שמוגשת נגד תאגיד מים וביוב בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשל גביית יתר של תעריפי מים וביוב, התאגיד לא מוגדר בהקשר זה כ"רשות" ועל כן אין הוא זכאי להסדרים המיטיבים הניתנים לרשויות על פי חוק תובענות ייצוגיות. בהקשר זה השופט חנן מלצר היה בדעת מיעוט.

רשות נהנית מהקלות בהקשר של תביעות ייצוגיות. תביעה ייצוגית נגד רשות יכולה להיות מוגשת רק בעילות מצומצמות יחסית וניתן לדרוש במסגרתה רק השבה של סכומים שנגבו שלא כדין כמס, אגרה או תשלום חובה אחר. רשות שנדרשת להשיב מסים או גביית יתר - מקבלת חסינות מהשבת הסכומים, ואינה חייבת לפצות את הקבוצה התובעת, אם הודיעה לבית המשפט בתוך 90 יום כי תחדל לגבות את הכספים שבגינם הוגשה התביעה. תקופת ההשבה שיכולה להיקבע בתביעה נגד רשות היא עד שנתיים בלבד, במקום שבע שנים במקרה הרגיל.

המקרה עסק בהליך ייצוגי נגד תאגיד הביוב מי הגליל בטענה כי גבה ריבית יתר מבלי שהתובע פנה לרשות לפני הגשת התביעה. בית המשפט המחוזי פסק לתובע 10,000 שקל ולעורך דינו 80 אלף שקל. תאגיד הביוב ערער וטען כי יש להפחית את הסכומים משום שלא בוצעה פנייה מוקדמת אליו לפני שהוגשה התביעה הייצוגית.

ביולי 2015 קבע בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים כי יש צורך בפנייה מוקדמת לרשות לפני הגשת תביעה ייצוגית נגדה. באותם מקרים שבהם לא נערכה פנייה מוקדמת, יש להפחית את הגמול ואת שכר הטרחה, ובמקרים מסוימים אף לשלול אותם לחלוטין.

חשבון מיםצילום: ניר שמול

שנתיים לאחר מכן החליטה הנשיאה לשעבר מרים נאור לערוך דיון נוסף בסוגיה. כעת, בפסק הדין שניתן בדיון הנוסף, נקבע כי אין להטיל על המבקש חובת פנייה מוקדמת לרשות שכן החוק אינו קובע זאת, וכן נקבע כי המנגנון שמאשר לרשות "פתח מילוט" מההליך הייצוגי, באמצעות חדילה מהגביה, הוא ההסדר החלופי שראה המחוקק לקבוע בהקשר הזה ואין ליצור מנגנון כפול.

בית המשפט הצביע על קשיים בלתי מבוטלים המתעוררים בעקבות הטלת חובת פנייה מוקדמת, ובהם היעדר תמריץ כלכלי לפנייה מוקדמת במקרים שבהם לא יוגש לבסוף הליך ייצוגי וכן היעדר מנגנוני פיקוח מצד בית המשפט במצבים שבהם הפונה והרשות מגיעים להסכמות ביניהם.

פסק הדין ניתן בהסכמת השופטים אסתר חיות, חנן מלצר, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. השופט הנדל סבר בדעת מיעוט כי יש לפנות בפנייה מוקדמת לרשות טרם הגשת בקשה לייצוגית, לאור עקרונות היסוד של המשפט המינהלי המחלחלים לגישתו לעולמן של התובענות הייצוגיות המינהליות, ובהם חובת מיצוי ההליכים וגם נוכח שיקולי יעילות והאינטרס הציבורי. השופט מלצר שינה את עמדתו הקודמת והצטרף לעמדה שלפיה אין להטיל חובת פנייה מוקדמת.

עורכי הדין גרגורי פאוסט קורצ'מני וסאבר נאסר, שייצגו את המבקש באותו הליך, מסרו כי התוצאה חדשנית בכך שפסק הדין סוטה מהלכה ותיקה ומבוססת של העליון, בדבר הפניה המוקדמת לרשויות מנהליות לפני הגשת התביעה. "בית המשפט העליון בחר לקבוע שהיא לא תחול על תביעות ייצוגיות. זו החלטה מהפכנית, היא נותנת קדימות לאינטרס הכספי של עורכי הדין המייצגים כמנוע לקידום טובת הציבור, על פני הפנייה המוקדמת".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום