אליקים רובינשטיין: "אין מצב שרה"מ לא יידע את שר הביטחון ואת הרמטכ"ל"

פרופ' ברק מדינה: "יש תפישה שראש הממשלה לא צריך להיות נתון לחקירה, או שאסור להעמיד אותו לדין בכהונתו. זו אמירה שמנוגדת לחוק" ■ פרופ' דניאל פרידמן: "אני לא חושב שצריך להציג את הפרקליטות כמי שפעולת באופן זדוני, אך אזכיר שמנדלביט אמר שתפרו לו תיק"

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אליקים רובינשטיין
אליקים רובינשטיין. לדבריו, היועץ המשפטי לממשלה הוא תפקיד שצריך אדם שפוי מאוד כדי למלא אותו, אבל רק משוגע ייקח אותוצילום: אמיל סלמן
ביני אשכנזי
ביני אשכנזי

"הייתי בכל הפורומים, הייתי בקבינט. אין מצב שיש נושא ביטחוני שבו ראש הממשלה לא יידע את שר הביטחון ואת הרמטכ"ל. כשאמרתי את זה, פנה אלי גורם מוסמך מהמערכת המשפטית, ואמר שבמישור הפלילי לא מצאו דברים. אבל עדיין צריך בדיקה במישור שאינו פלילי" - כך אמר היום אליקים רובינשטיין, סגן נשיאת בית המשפט העליון בדימוס. רובינשטיין דיבר בדיון חירום הכנסת, בנושא "שומרים על שלטון החוק: האם הנזק שנגרם לאמון הציבור במערכת המשפט הפיך?"

את הדיון יזמו פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה למשפט חוקתי, וח"כ רויטל סוויד (העבודה-גשר). בין המשתתפים בכנס - שרת המשפטים לשעבר איילת שקד; שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן; ופרקליט המדינה הקודם, משה לדור.

פרופ' מדינה פתח את הדיון ואמר: "באמצעות התקשורת אנו חשופים לחשש למעמדם של פרקליט המדינה, היועץ המשפטי, ופרקליטת מחוז. אבל הם מוגנים ואף אחד לא יעז, אני מקווה, להעביר אותם מתפקידם. מנגד, הפרקליטים הזוטרים חשופים בשטח. הכינוס שנערך היום בא להדגיש את העובדה שהביקורת שנאמרה היא חמורה ואי-אפשר לעבור עליה לסדר היום. מוטלת עלינו חובה אזרחית לא להפקיר את האנשים האלה, שעושים פעולה שהרבה פעמים לא זוכה להכרה או להערכה - אלא זוכים לאיומים מצד אנשים שהם חשופים אליהם".

מדינה הוסיף: "העיקרון של שלטון החוק לא נאכף על ידי עצמו, מישהו צריך ליישם אותו. התקפה נגד מי שאמור ליישם אותו - היא התקפה נגד העיקרון. יש תפישה שראש הממשלה לא צריך להיות נתון לחקירה, או שאסור להעמיד אותו לדין במהלך כהונתו. זו אמירה שמנוגדת לחוק ולנורמה בחברה הישראלית".

דניאל פרידמן בכנסת, ב-2012
דניאל פרידמן בכנסת, ב-2012צילום: אוליבייה פיטוסי

ח"כ סוויד שאלה את רובינשטיין אם לדעתו יש פרקליטות בתוך הפרקליטות. "אין פרקליטות בתוך פרקליטות. אין מדינה בתוך מדינה", השיב רובינשטיין. "לומר שהפרקליטים והיועמ"ש חושבים להפוך ממשלה - לא ייתכן שייאמרו דברים כאלה".

סוויד שאלה את רובינשטיין: "היועמ"ש צריך להידרש לשאלה האם אדם שהוגשו נגדו שלושה כתבי אישום יכול להרכיב ממשלה?"

רובינשטיין: "היועץ במצוקה בשאלה הזאת. אני לא אתן לו עצות. אומרים כל הזמן הפרקליטות לא בסדר. מי שאומר את זה היום לא רוצה לתקן - אלא רוצה לפגוע. איך אני יודע את זה? מפני שהם לא אומרים מה הם רוצים לתקן".

"נתניהו מנהל קרב נגד מערכת אכיפת החוק"

מי שהשמיע קול שונה הוא פרופ' דניאל פרידמן, שכיהן בתפקיד שר המשפטים בממשלת אולמרט.

סוויד שאלה אותו האם הפרקליטות מסמנת פוליטיקאים?

משה לדור
משה לדור צילום: אוליבייה פיטוסי

פרידמן השיב: "אני לא חושב שצריך להציג את הפרקליטות כמי שפעולת באופן זדוני, אבל אני אזכיר שמנדלבליט אמר שתפרו לו תיק. אם היועמ"ש אומר שתפרו לו תיק - אז צריך לשאול אותו. אולי הוא חושב ככה".

פרידמן הוסיף: "יום אחד מחליטים שניגוד עניינים זה פלילי. אני חושב שהיועמ"ש לא יכול לדון בענייניו של ראש הממשלה - ואמרתי את זה מהיום הראשון. קודם כל היועץ לא יכול להיות תובע ואצל מנדלבליט זה חמור עוד יותר, מכיוון שהוא היה מזכיר הממשלה של נתניהו. מעמידים אנשים לדין בגלל ניגוד עניינים, אבל אצל מנדלבליט זה שונה פתאום?"

סוויד שאלה את פרידמן - האם מנדלבליט מושפע?

פרידמן: "הכלל אומר שאסור להיות במצב של ניגוד עניינים. זה הכלל".

פרידמן המשיך להתייחס ליחסים בין בג"ץ לכנסת: "אנחנו נמצאים בבעיה. אצטט את נשיא המדינה. לפני שהתמנה לנשיא, הוא אמר כי המערכת המשפטית שברה את הכלים מול המערכת הפוליטית. כרגע אנו עדים לכך שהמערכת הפוליטית שוברת את הכלים. מה זה אומר ששוברים את הכלים? יום אחד אנו רואים שרה"מ אמר שאדם עם כתב אישום לא יכול לכהן כראש ממשלה, פתאום הוא אומר להיפך. יש מוסכמה שאנחנו מקבלים - כאילו ברגע שהאינטרס מתחלף אז גם המוסכמה מתחלפת".

פרידמן הוסיף: "בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוחלט כי בית המשפט יכול לבטל חוקים רגילים, זו היתה המוסכמה. לא חולף זמן רב פתאום אומרים לנו - יש מוסכמה אחרת שבית המשפט העליון שואב את כוחו מכוחות דמוקרטיים עליונים ולכן הוא יכול לבטל גם חוקי יסוד - זהו שינוי המוסכמה".

שר המשפטים לשעבר התייחס לשאלת החסינות: "יש במדינת ישראל חסינות שלא קבועה בחוק - והיא חסינות של מערכת המשפט. למערכת המשפט יש חסינות מפני שהיא מפעילה את החוק. בפועל, אם מתרחשת תקלה בתוך המערכת - אז יש התנגדות טוטאלית לחקירה ולבדיקה, ועובדה שבעקבות האזנות הסתר שנעשו לחיים רמון, אף אחד לא שילם על זה שום דבר. גם הדרך שבה הודחה השופטת הילה גרסטל ממערך הביקורת - שמראש אמרו שאסור לה לבקר את היועמ"ש - היתה אירוע לא בריא. צריך שתהיה ביקורת וצריך שיהיה שינוי, אבל לא בתקופת נתניהו, משום שהוא מעורב בנושא. צריך שיהיה מערך ביקורת אפקטיבי".

איילת שקד
איילת שקדצילום: מארק ישראל סלם

סויד שאלה את פרקליט המדינה הקודם, משה לדור, אם הוא חושב שהיועמ"ש צריך לתת חוות דעת לגבי האפשרות של ראש ממשלה להרכיב ממשלה, בזמן שהגישו נגדו שלושה כתבי אישום.

לדור לא השיב באופן ישיר על השאלה, אך אמר: "הדיון בעיני הוא שמערכת אכיפת החוק נמצאת בהתקפה בגלל שרה"מ מנהל קרב נגד מערכת אכיפת החוק. הוא פועל בניגוד לתפקידו כראש הרשות המבצעת. מפוזרת בציבור הסיסמא שלפי הדמוקרטיה הציבור הוא זה שיחליט כדי לשדר שהאישומים נגד רה"מ אינם מוצדקים - למרות שהיועמ"ש החליט לאחר בדיקה וחקירה שיש מקום להעמיד לדין את רה"מ".

"היועמ"ש עסק בפתולוגיה של אירועים שהיו בעבר, בעניינים שרה"מ נמצא בהם אחד מהם עד לגבי שוחד ואחרים הם בגדר ניגוד עניינים. הפתולוגיה של האירועים בעבר היא כאין וכאפס לעומת חומרת ניגוד העניינים שהוא מצוי בהם כרגע, כשהוא מתפקד כרה"מ. מצד אחד רה"מ אחראי על תפקוד משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים, ומנגד הוא פועל כדי לפגוע באמון הציבור. הוא לא רק נמצא בניגוד עניינים, הוא בפועל מעדיף את האינטרס האישי שלו. את זה צריך להפסיק".

שקד: "לא ייתכן שמערכת המשפט תקבע מי יהיה ראש הממשלה"   

שרת השפטים איילת שקד אמרה: "כמי שעמדה בראש המערכת ושעבדה צמוד עם הפרקליטים ועם היועמ"ש אני רוצה להגיד שהם בוודאי רוצים את טובת המדינה - אבל מערכת חייבת לדעת לקבל ביקורת. גם כשאני העברתי ביקורת עניינית - התנפלו עליי. כשהיתה הסתה חמורה נגד היועץ מצד מחנה השמאל קראו לו קולסנריי, הפריעו לו ללכת לבית כנסת. ואז לא אירגנו כנסי חירום".

שקד הוסיפה: "כשנכנסתי למשרד היתה סוג של שביתת פרקליטים בגלל שהפרקליטים לא הסכימו שתהיה ביקורת פרטנית עליהם. הבאתי את השופט בדימוס גולדברג שחיבר דו"ח בנושא והיום יש ביקורת פרטנית על הפרקליטות.

שי ניצן ואביחי מנדלבליט
שי ניצן ואביחי מנדלבליט. הראשון סוםג, באחוזים, איומים רבים יותרצילום: מוטי מילרוד

לא יכול להיות שמערכת המשפט תקבע מי יהיה רה"מ בישראל. המחוקק לא חשב כך. הוא קבע במפורש שרה"מ יכול לכהן תחת כתב אישום. זו לא החלטה של מערכת המשפט אלא של הציבור בישראל. אם נגזר עלינו נלך לבחירות - והיום אני מתביישת פעם ראשונה במקצוע שלי בגלל הבחירות המיותרות - אבל כל עוד החוק מאפשר אני מבקשת משופטי העליון ומערכת המשפט - אל תתערבו. תנו לציבור להכריע הציבור לא פחות חכם משופטי בג"ץ"

בשלב הזה האווירה בקהל התחממה כאשר שקד אמרה: "תפסיקו להזכיר את גרמניה כל פעם שמשהו לא נוח לכם".

שקד הוסיפה: "חצי עם בחר בנתניהו וצריך לכבד את הבחירה שלו ולא לאפשר למערכת המשפט להתערב בנושא".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker