בית המשפט הכריע נגד רשות המסים - בפסיקה שרלוונטית לעסקות אקזיט רבות

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את הטענות של ברודקום במחלוקת על מס של כ-150 מיליון שקל ■ רשות המסים טענה כי יש להתעלם מהסכם של החברה הישראלית, לפיו היא העניקה לחברות בקבוצה העולמית את הזכות להשתמש בקניין הרוחני בתמורה לתמלוגים - ויש למסות אותה כאילו מכרה את כל עסקיה

מטה ברודקום בקליפורניה
מטה ברודקום בקליפורניהצילום: בלומברג
אפרת נוימן

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעור המס שהגישה חברת ברודקום על שומה שרשות המסים הוציאה לה בגובה של 100 מיליון שקל - ואחרי כעשור, בתוספת ריבית, מגיעה לכ-150 מיליון שקל. מדובר בפסק דין חדשני שרלוונטי לעסקות רבות שנעשות בעולם האקזיטים הישראלי. ייתכן שבשל השלכות הרוחב לא מדובר בסוף פסוק, וברשות המסים יערערו עליו לבית המשפט העליון. 

רשות המסים טענה כי בעקבות שינוי המודל העסקי בפעילות של ברודקום ישראל יש להתעלם מכך שהחברה הישראלית העניקה בהסכם מ-2010 לחברות בקבוצה העולמית את הזכות להשתמש בקניין הרוחני בתמורה לתמלוגים, ויש למסות אותה כאילו מכרה את כל עסקיה. 

השופט שמואל בורנשטין הבחין בין המקרה הזה לבין המקרה של ג'יטקו, שבו הוא דחה לפני כשנתיים את ערעור המס שהגישה החברה. במקרה זה, היה מדובר בכך שמיקרוסופט רכשה את ג'יטקו תמורת 90 מיליון דולר, ולאחר מכן נערך הסכם בין החברות למכירת הטכנולוגיה תמורת 26 מיליון דולר. בורנשטין קבע שעל השווי של עסקת הטכנולוגיה להיות בשווי עסקת המניות, מכיוון שלאחר המכירה בחברה הנרכשת כמעט ולא נותר דבר. 

הוא ציין כי בעניין ג'יטקו, שינוי המודל העסקי הביא לכך שהמערערת שם נהפכה לקליפה תאגידית חסרת תוכן, כשהחברה האם שלה רכשה אותה, ובסמוך ביקשה לחסל אותה תוך שהיא שואבת ממנה את מרבית ערכיה הכלכליים, עד כדי כך שעסקיה של ג'יטקו קרסו זמן קצר לאחר עסקת רכישת המניות וכל לקוחותיה נטשו אותה. "סבורני כי תיאור זה רחוק מאוד ממה שאירע במקרה דנן", כתב. 

הוא קבע כי ברודקום - שיוצגה על ידי עורכי הדין דניאל פסרמן ושלומי זידר ממשרד גורניצקי ושות' - הוכיחה כי בעקבות מכלול ההסכמים שנערכו בקבוצה, פעילותה התרחבה, הכנסותיה ורווחיה גדלו, מצבת כוח האדם שלה גדלה והיא שכרה שטחים נוספים.

בנוסף, כמה שנים לאחר מכן היא מכרה את הקניין הרוחני שנותר בבעלותה בסכום ניכר. לכן, הוא קבע כי שינוי המודל העסקי שהיא ערכה – מהמשך פיתוח הקניין הרוחני והפקת הכנסה ממכירתו למודל עסקי אחר שבו היא מפתחת את הקניין הרוחני עבור החברה הקשורה, מקבלת החזר הוצאות ותמלוגים ולבסוף מוכרת את אותו קניין רוחני – מלמד על כך שבמועד העסקה המאוחרת (שבו היא לבסוף מכרה את הקניין הרוחני) היא אכן מכרה "נכס" לקבוצת ברודקום. כלומר, המסקנה שלו היתה שלאורך השנים שבהן היא הפיקה הכנסות מתמלוגים אכן הקניין הרוחני היה עדיין בבעלותה. 

לכן, הוא קבע כי יש לתת תוקף לצורכי מס להסכמים שנעשו בין החברות, לקבל את הדיווחים של ברודקום ולבטל את השומה שהוציאה רשות המסים. הוא חייב את הרשות בהוצאות של 75 אלף שקל. 

בנוסף, על אף שהוא לא נדרש לכך במקרה הזה, השופט התייחס לסוגיות עקרוניות נוספות שנמצאות בערעורי מס אחרים, ובעיקר השאלה כיצד יש להעריך את השווי של עסקות שבהן ייקבע שהועברו נכסים מהסטארט-אפ הישראלי לקבוצה הבינלאומית.   

ברודקום רכשה בישראל חברות נוספות והיו לה מחלוקות נוספות עם רשות המסים, חלקן נסגרו בפשרה. תיק נוסף מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב אצל השופטת ירדנה סרוסי, והוא נוגע למכירת ברודלייט לברודקום ב-2012 תמורת 200 מיליון דולר. כמה חודשים לאחר מכן מכרה החברה הישראלית את הזכויות בקניין הרוחני לחברה מהקבוצה שרשומה באיי קיימן בתמורה לכ-60 מיליון דולר. במקביל, נחתמו הסכמים נוספים, שלפיהם החברה הישראלית תספק שירותי מחקר ופיתוח שיווק ותמורה טכנית לפי מודל של קוסט פלוס (כיסוי עלויות בתוספת מרווח רווח מוסכם). 

גם במקרה זה רשות המסים טענה כי לא רק הקניין הרוחני נמכר באותה עסקה - אלא גם מלוא הפונקציות והנכסים המוחשיים והבלתי מוחשיים שהיו בידי החברה הישראלית ערב המכירה והסיכונים שבהם נשאה - (Functions Assets and Risks (FAR, ולכן יש לראותם כאילו גם הם נמכרו במסגרת העסקה.

בעוד המערערת טוענת כי מכרה קניין רוחני בלבד בסכום של 59.5 מיליון דולר (כ-230 מיליון שקל), הרשות טוענת כי היא מכרה FAR (שעליהם יש לשלם רווח הון) בשווי של כ-900 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker