נדחתה העתירה של אפי נוה ובר כץ: "טענתם צריכה להתברר בהליך הפלילי"

ראש לשכת עורכי הדין לשעבר וזוגתו, בר כץ, ביקשו לקבל את כל כתבי האישום שהגישה הפרקליטות בשנים האחרונות בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל ■ השופטים: "אין להרכיב יצור כלאיים של הליך פלילי והליך מינהלי שיחרשו יחדיו בשדה הפלילי"

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אפי נוה ובר כץ בבית המשפט, הבוקר
טוענים לאכיפה בררנית. אפי נוה ובר כץצילום: עופר וקנין

בג"ץ דן היום (שני) בעתירה שהגישו ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, ובת זוגו בר כץ, שטענו לאכיפה בררנית. בדצמבר 2018 הוגש נגד נווה וכץ  כתב אישום לפני בית המשפט השלום בראשון לציון, המייחס לכל אחד מהם עבירות של כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק.

השניים טוענים כי זו אכיפה בררנית, וביקשו מבית משפט השלום לקבל את כל כתבי האישום שהגישה הפרקליטות בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל בשבע השנים האחרונות או לחילופין בשלוש השנים האחרונות. בנימוק לקבלת המידע טענו השניים כי הזכות לקבלת מידע עומדת לכל אזרח לפי חוק חופש המידע.

השופט יצחק עמית במשפט זדורוב, ב-2014
"מחרשת הדין הפלילי" .השופט יצחק עמיתצילום: אוליבייה פיטוסי

ביולי השנה דחה בית המשפט השלום את הבקשה של נוה וכץ, וקבע כי לא הצליחו לבסס תשתית ראייתית ראשונית לטענת האכיפה הבררנית. עוד לפי בית המשפט השלום, בפני השניים הוצגו כ-20 דוגמאות לתיקים שבהם הוגשו כתבי אישום בגין עבירות של כניסה ויציאה מישראל, כל תיק ותיק נבחן על פי נסיבותיו, וחזקה על המאשימה כי פעלה מתוך שיקולים ענייניים בלבד.

על החלטת בית המשפט השלום עתרו השניים לבג"ץ כדי שהאחרון יבטל את החלטת בית המשפט השלום ויורה למדינה להעביר לידיהם את המידע שהם ביקשו מלכתחילה.
היום ניתן פסק דין בנושא בבג"ץ על ידי השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.

שופטי בג"ץ קבעו כי יש הבדל בין קבלת מידע לפי חוק חופש המידע, לבין זכויות נאשם בפלילים לקבלת חומר. "אין להרכיב יצור כלאיים של הליך פלילי והליך מינהלי שיחרשו יחדיו בשדה הפלילי שבו חורשת אט-אט ומתוך זהירות ותבונה, מחרשת הדין הפלילי", כתב השופט עמית.

השופט עמית הסביר כי כדי לקבל מידע לפי חוק חופש המידע, מבקש המידע לא נדרש להניח תשתית ראייתית לבקשתו. ואולם בהליך פלילי כאשר נאשם מבקש לקבל מידע ולבסס טענה שקיימת אכיפה בררנית עליו להניח תשתית עובדתית. 

בעז בן צור
"הזכות שמורה לעותרים". עו"ד בעז בן-צורצילום: רון בורקין

הקביעה המשמעותית של השופטים היא כי הנטל שמוטל על נאשם לביסוס בקשתו לקבל מידע ומסמכים בנוגע למדיניות האכיפה, נמוך מהנטל הנדרש לצורך סתירת חזרת התקינות והוכחת טענת האכיפה הבררנית. העתירה נדחתה אך השופט עמית הבהיר כי עדיין עומדת לנוה ולכץ הזכות לקבלת מידע או מסמכים במסגרת ההליך הפלילי.

סנגוריו של נוה, עו"ד בעז בן-צור, כרמל בן-צור וגיא רווה מסרו: "העתירה נסובה על החלטתו של בית המשפט השלום, במסגרת ההליך הפלילי בפרשת נתב"ג, שקבע כי אין לעותרים זכאות לקבלת חומרים לטובת הוכחת טענה בדבר אכיפה בררנית. במסגרת פסק הדין התקדימי, הובהרה לראשונה המסגרת הדיונית לעניין בקשות לקבלת מידע להוכחת אכיפה בררנית. בית המשפט העליון קבע כי העותרים רשאים לפנות בעניין בשנית לבית המשפט השלום, ויהיו זכאים לקבל את החומרים, בכפוף לעמידה בנטל ראשוני בלבד, בשלב העלאת הטענה לאכיפה בררנית גופה. עוד הובהר בסוף פסק הדין כי הזכות להעלות את הטענה לאכיפה בררנית שמורה לעותרים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker