בג"ץ ליועמ"ש: עליך להתייחס תוך 9 ימים לעתירה נגד הטלת המנדט על נתניהו

67 בכירים עתרו אתמול בבקשה להורות כי הרכבת הממשלה לא תוטל על חבר כנסת - שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו בחודש שעבר
נתניהו בחודש שעברצילום: AFP

בית המשפט העליון הורה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להודיע בתוך 9 ימים (עד ל-18 בדצמבר) אם בכוונתו להתייחס לסוגיית האפשרות של ח"כ שהוגש נגדו כתב אישום - להרכיב ממשלה. עתירה בנושא הוגשה אתמול (א') על ידי 67 בכירים מקהילת ההייטק, האקדמיה והביטחון.

בנוסף מבקש בית המשפט מהמשיבים - מנדלבליט וראש הממשלה בנימין נתניהו - לקבוע את עמדתם בנוגע לשאלה אם על בית המשפט להכריע בשאלת האפשרות להטיל על נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה, לפני מועד הבחירות לכנסת ה-23.    

עו"ד דפנה הולץ-לכנר, שהגישה את העתירה בשם הקבוצה אמרה עם קבלת ההחלטה היום (ב'): "בית המשפט מצא לנכון לבחון את השאלה האם ניתן להטיל את מלאכת הרכבת ממשלת ישראל על אדם שהוגש נגדו כתב אישום חמור בעבירות עם קלון, לרבות עבירת השוחד. בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שסבור כי מדובר בנושא תיאורטי, אנו משוכנעים כי הנושא הזה אקוטי וקריטי למדינת ישראל שכן יש לו השלכות עצומות על מערכת הבחירות הבאות אם תתפזר הכנסת ביום רביעי".

קבוצת העותרים דרשה מבג"ץ להוציא צו המצהיר כי הרכבת הממשלה לא תוטל על חבר כנסת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון. הקבוצה פנתה לבג"ץ מוקדם יותר ליועמ"ש מנדלבליט, אך האחרון סירב לתת חוות דעת בעניין, בטענה שכרגע זו סוגיה תיאורטית.

בין העותרים נמנים: ד"ר ארנה ברי (יזמית ומדענית ראשית לשעבר), אייל גורה (זברה מדיקל), יוני אסיא (איטורו), שי וינינגר (למונייד), רותי אלון (מדסטרדה), המשקיעים אדן שוחט, טל ברנח, פנחס בוכריס, רועי סער, נוגה קפ, ערן וגנר, טל סלובודקין, קובי סמבורסקי, אורני פטרוקשה, דב מורן, זוהר לבקוביץ', פרופ' דני צידון, מרב רותם נעמן ואהרון מנקובסקי. בנוסף, חתומים אנשי אקדמיה כמו פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' יהודה אפק מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' עוזי ארד.

בעתירה נכתב כי המתקפה על הפרקליטות, המשטרה והיועץ המשפטי היא ניסיון להתנקש באמון הציבור במוסדות החוק ולפגיעה בדמוקרטיה. "העותרים מאמינים כי ראש ממשלה השקוע עד הצוואר בחקירות ובכתבי אישום חמורים, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים גורליים לישראל, מפני שקיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי", נכתב.

לדבריה של הולץ-לכנר, זו המסקנה המשפטית היחידה שיכולה להתקיים במצב שנוצר. "לא ניתן להחזיר אדם שקיימות ראיות מינהליות למכביר על התנהלותו האישית והציבורית המושחתת, המלמדות בבירור כי הוא נגוע זה שנים ארוכות בשחיתות שלטונית קשה, אל 'זירת הפשע', בדמות האדם שירכיב את ממשלת ישראל. זו מחשבה מעוררת פלצות, השומטת את הקרקע מתחת לכל עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית - ובראשם שלטון החוק", אמרה.

על החלטתו של מנדלבליט לא להשיב לעתירה, אמרה הולץ-לכנר כי אין זה עניין תיאורטי, מאחר שלציבור יש זכות לדעת מה הן ההשלכות של המצב המשפטי שנוצר, ועל פי כך לקבל החלטות הקשורות במערכת הפוליטית. הולץ-לכנר הוסיפה כי העתירה הוגשה על מנת לאפשר לחברי הכנסת למצות את ארבעת הימים שנותרו בניסיון לגבש רשימה של 61 ח"כים שיקבעו מועמד מוסכם להרכבת הממשלה.

הולץ-לכנר הסבירה את הצעד הנדרש לדבריה "כדי שלא נימצא חלילה במצב של מערכת בחירות שלישית, מתישה ומיותרת ומלאת הסתה, ליבוי שסעים והמרדה כנגד רשויות השלטון באופן שעלול להיות בלתי הפיך לחברה הישראלית. מערכת בחירות נוספת תעלה למשק הישראלי מיליארדים, תוך סיכון להידרדרות ביטחונית וכלכלית בשל קבלת החלטות מעוותות שנובעות משיקולים וצרכים אישיים ותוך ניגוד עניינים חמור.

"לבסוף, יתברר כי נתניהו הוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכיב ממשלה ורק אז יצטרך מנדלבליט להבהיר לנשיא המדינה אם הדין מאפשר זאת לאדם הנאשם בעבירות שיש בהן קלון. ורק אז תקום זעקה מדוע לא הובהר המצב המשפטי על בוריו טרם כניסתה של ישראל למערכת בחירות נוספת על כל הנזקים הכרוכים בכך. האם לזה קוראים תיאורטיות?"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker