מפגשים אינטימיים וקידום מועמדות לשפיטה: החשדות נגד אפי נוה והשופטת אתי כרייף

הפרקליטות החליטה: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד נוה, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין, בעבירות של לקיחת שוחד והפרת אמונים ■ כרייף תואשם בכפוף לשימוע בעבירות של לקיחת שוחד ■ עורכי דינו של נוה: "הניסיון לייחס למערכת יחסים בין בגירים אופי 'שוחדי' מעיד על תפיסה לקויה ביותר של סיטואציות אנושיות"

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אפי נוה, אתי כרייף
אפי נוה ואתי כרייףצילום: ראובן קסטרו ואתר דוברות בית המשפט

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הודיעה לראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, כי הוחלט להעמידו לדין בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים - בכפוף לשימוע. החלטה דומה התקבלה בעניין שופטת בית משפט השלום, אתי כרייף. השופטת כרייף תועמד לדין בעבירות של מתן שוחד והשמדת ראייה, בכפוף לשימוע. 

על פי כתבי החשדות שנשלחו לחשודים, בתקופה הרלוונטית כיהן נוה כיו"ר מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין, ומיוני 2015 כיו"ר לשכת עורכי הדין. בתקופה זו כיהנה כרייף כתובעת במשטרת ישראל בשלוחת זבולון, והגישה מועמדות למשרת שופטת בית משפט השלום. באותה עת חברי הוועדה לבחירת שופטים היו שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון, נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, השופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, חה"כ נורית קורן ורוברט אילטוב, ונציגי לשכת עורכי הדין - עו"ד אילנה סקר ועו"ד חאלד זועבי.

לפי החשד, במסגרת תפקידיו, ובעיקר כיו"ר לשכת עוה"ד, היה נוה בעל השפעה משמעותית על בחירת שופטים בישראל והיה מעורב במסגרת תפקידו בבחירת שופטים על אף שלא שימש אותה עת חבר בוועדה. נוה השפיע על בחירת השופטים באמצעות נציגי לשכת עוה"ד בוועדה והתייעצותם עמו מתוקף תפקידו, וכן באמצעות קשריו המקצועיים עם גורמים נוספים בוועדה שאינם נציגי הלשכה. כמו כן, הוא השתתף במסגרת תפקידו בישיבות מקדימות שקוימו אצל נשיאת ביהמ"ש העליון דאז, מרים נאור, בהשתתפות הנשיאה, השרה ונציגי הלשכה, בה בדרך כלל הושגו הסכמות לגבי רוב רובם של המועמדים לשיפוט.

אפי נוה
אפי נוהצילום: ראובן קסטרו

על פי כתבי החשדות, באוגוסט 2013 הגישה כרייף מועמדות להתמנות כשופטת שלום. לאחר כחודש, היא פנתה אל נוה בכנס מקצועי בו השתתפו השניים, הציגה עצמה בפניו ושיתפה אותו בכך שהגישה מועמדות לשיפוט. השניים שוחחו באותו יום מחוץ לכנס והחליפו מספרי טלפון. בהתכתבות מאוחרת ביניהם באותו יום, ביקשה כרייף מנוה לשמור על עניין מועמדותה לשיפוט באופן דיסקרטי. במהלך מספר שבועות לאחר היכרותם, שמרו השניים על קשר טלפוני והחליפו ביניהם הודעות רבות ואף קיימו מפגש אינטימי בביתה של כרייף. בהמשך, לאורך תקופה של כשנתיים ועד אוגוסט 2015, שמרו השניים על קשר שהתמצה בהחלפת הודעות ווטסאפ בתדירות של אחת לכחודש-חודשיים, חלקן בעלות גוון אינטימי והבעת רצון הדדי להיפגש. במהלך אותה תקופה לא נפגשו השניים למפגש אינטימי נוסף.

לאחר שנוה נבחר לראשות הלשכה, ידעה כרייף כי יש ביכולתו לקדם את בחירתה לשיפוט מצד אחד, וכי הוא מעוניין בקשר אינטימי עימה מצד שני. לפיכך, היא עודדה, טיפחה והידקה את הקשר האינטימי-פלרטטני עמו, והשניים אף קיימו מפגש אינטימי נוסף בביתה, בעיצומו של הליך מינויה לשיפוט. כל זאת, בין היתר, כדי להטותו לכאורה למשוא פנים כלפיה ובעד פעולותיו הקשורות לתפקידו או בעד השפעתו על פעולתם של גורמים רשמיים אחרים בהקשר למינוי שופטים.

נוה, שהיה מעוניין בקשר אינטימי עם כרייף, שיתף פעולה עם הפלירטוט מצידה ונענה לקשר האישי והקרוב שהוצע לו, ביודעו שהיחס המיוחד והאינטימי, שכלל כאמור מפגש אינטימי בביתה בהזדמנות נוספת, ניתן והוצע לו  גם על מנת לקדם את מינויה במסגרת תפקידו. בד בבד עם קיום הקשר האינטימי, נוה חשוד שניצל את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים, כשהוא מצוי בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לאיש מהגורמים מולם פעל.

כך, למשל, לאחר שחלפו כשנתיים ממועד הגשת מועמדותה לשיפוט שבמהלכם כרייף לא זומנה ל"ועדת המשנה הראשונה", שהיא שלב הכרחי בדרך למינוי לשיפוט, ביקשה כרייף מנוה לברר מדוע טרם זומנה לוועדה. נוה הבטיח לה "לזרז" הנושא, ובמקביל פנה לעו"ד סקר בעניין. כעבור כשלושה שבועות זומנה כרייף לוועדת המשנה.

נוה לא סיפר על ניגוד העניינים

בהמשך, בפברואר 2016, כרייף נכשלה בקורס המועמדים לשפיטה לאחר שקיבלה ציון נמוך. ציון "עובר" בקורס מהווה קריטריון משמעותי להמשך תהליך המינוי, אולם אין הוא תנאי הכרחי. נוה חשוד כי לבקשת כרייף שיקדם בכל זאת את מינויה, הוא פנה מספר פעמים רב לסקר, נציגת הלשכה בוועדה, וביקש ממנה כי תפעל לכך שכרייף תעבור את "ועדת המשנה השנייה", בה השתתפה עו"ד סקר כנציגת לשכת עוה"ד, יחד עם עוד שני חברי ועדה. מעבר של ועדת משנה זו הוא שלב הכרחי בדרך למינוי לשיפוט. נוה לא אמר לסקר כי הוא מצוי בניגוד עניינים חריף לאור הקשר הפלרטטני-אינטימי בינו לבין כרייף. 

נוה פנה בעניין זה גם לחברת ועדת המשנה הנוספת, חה"כ לשעבר נורית קורן, וסיכם עימה כי היא וסקר יעבירו את כרייף ברוב קולות בוועדת המשנה. בזכות התערבותו והשפעתו של נוה, עברה כרייף את ועדת המשנה השנייה במארס 2016, למרות כישלונה בקורס, ברוב קולות של סקר וקורן, מול דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין, ונכנסה למאגר המועמדים לשפיטה. זמן קצר לאחר מכן, קיימו השניים מפגש אינטימי נוסף בביתה של כרייף.

אתי כרייף
אתי כרייףצילום: אתר דוברות בית המשפט

בהמשך, לבקשת כרייף, הורה נוה לסקר לדאוג להכנסתה לרשימת המועמדים לשיפוט שפורסמה באפריל 2016. בעקבות זאת, דאגה סקר לכלול אותה ברשימה. נוה עשה כן בהיותו בניגוד עניינים חריף עקב מערכת קשריו עם כרייף, ולאחר שחלף פחות מחודש מאז קיים עימה מפגש אינטימי בביתה, על פי הצעתה, ובלא לדווח לסקר על הקשר האינטימי ביניהם.

במאי 2016, לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים, השתתף נוה בישיבה המקדימה שנערכה אצל נשיאת העליון דאז מרים נאור, יחד עם שרת המשפטים איילת שקד ונציגי הלשכה. בישיבה זו, שנועדה לגבש הסכמות לקראת כינוס הוועדה, סוכם כי כל הנוכחים יתמכו במינוי כרייף לשופטת. אף כאן, נוה לא דיווח לאיש על קשריו האינטימיים עימה.

פעולתו של נוה עבור כרייף הצליחה והובילה לבחירתה לשופטת ביוני 2016. לאורך כל התהליך נוה וכרייף התכתבו ושוחחו ביניהם, תוך כריכה בין נושא המינוי לשיפוט לבין מערכת היחסים האינטימית ביניהם.

האישום נגד נוה בכפוף לשימוע: שוחד, מרמה והפרת אמונים

האישום הצפוי נגד נוה וכרייף, בכפוף לשימוע שייערך לו, בגין מערכת יחסים זו הוא עבירות שוחד ונגד נוה גם עבירת מרמה והפרת אמונים.

בנוסף, יש נגד כרייף גם חשדות להשמדת ראיה. בינואר 2019 נחקרה השופטת כרייף לראשונה באזהרה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלוד. במהלך החקירה, היא התבקשה למסור את הטלפון הנייד שברשותה לחוקרים לצורך החקירה. כרייף נשאלה על ידי החוקרים האם מחקה בחודשים האחרונים התכתבויות מהטלפון והיא שללה זאת. במהלך חקירתה, ביקשה כרייף מהחוקרים לשוחח בטלפון עם גורמים שונים והם התירו לה לעשות כן. לאחר מכן, בהמשך החקירה, נשאר הטלפון בהישג ידה. 

על פי החשד, בהיותה בחדר החקירות כרייף מחקה מהטלפון התכתבויות שהוחלפו בווטסאפ בינה לבין מספר גורמים, לרבות אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים ביודעה כי הן עשויות להיות דרושות כראיה בחקירה המתנהלת נגדה. בתום החקירה מסרה השופטת כרייף לחוקרים את הטלפון, בלא שאמרה להם דבר אודות מחיקת ההודעות. פעולתה זו התגלתה בשלב מאוחר יותר של החקירה, לאחר חדירה לטלפון על ידי חוקר מיומן, אשר שיחזר את ההודעות שנמחקו.בגין מעשים אלה הוחלט לשקול להגיש נגדה כתב אישום גם בגין עבירה של השמדת ראיה, בכפוף לשימוע.

בנוסף, הוחלט שלא להעמיד את נוה לדין בעניינה של עורכת דין נוספת, שגם עמה קיים מערכת יחסים, בחשד שניסה לקדם את מינויו של מקורב אליה לכהונה בביהמ"ש המחוזי, לבקשתה, ובחשד שהביא למינויה לתפקידים שונים בלשכת עורכי הדין, והכל באופן פסול תמורת שוחד ובהיותו בניגוד עניינים.  נוה אף נחקר בעניינה של מתמחה, שאף עמה קיים מערכת יחסים, בחשד שסייע לה במספר עניינים הקשורים להתמחותה תמורת שוחד ובהיותו בניגוד עניינים.

מהפרקליטות נמסר כי לאחר בחינת חומר הראיות בשני עניינים אלו הוחלט, כי למרות שנוה פעל לכאורה באורח לא תקין, אין מקום להעמידו לדין פלילי בגין מעשים אלו.

"שוחד? זו תפישה לקויה של סיטואציות אנושיות"

עורכי דינו של אפי נוה, בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, מסרו בתגובה: "עניין זה לידתו בחטא. מכשיר הטלפון הנייד של מר נוה נגנב ונפרץ, והפרקליטות, בהחלטה מפוקפקת, העניקה 'חסינות' לפורצים - עת דובר במעשה עבירה חמור וברור. כבר בשל כך, כל הראיות שנגבו בהליך זה דינן להיחשב לבלתי קבילות בבית המשפט.

"לאחר הפגיעה החריפה בזכויותיו של מר נוה, וכדי להצדיק את מחדלה הבסיסי, נהגה הפרקליטות כפי שנהגה. עתה הגיע כתב חשדות זה, שכבר בו הוסרו מעל הפרק שלל טענות מופרכות שהושמעו בעניין מר נוה.

"לגופו של עניין, הניסיון לייחס למערכת יחסים בין בגירים אופי 'שוחדי' מעיד על תפישה לקויה ביותר של סיטואציות אנושיות. ממילא, אין שום יסוד משפטי לטענה זו, המייחסת למר נוה פעולות שבוצעו עת כלל לא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, ולכן ברור שלא היה יכול לקבל כל החלטה בעניין גב' כרייף, מטוב ועד רע. מכל מקום וכזכור, מינויה של כרייף אושר ברוב מוחלט בוועדה, לרבות על ידי שני שופטים מבית המשפט העליון.

"כתב החשדות מציג עמדה נוקשה, שלפיה אין לשוחח עם מי מחברי הוועדה בעניין מועמדים לשיפוט. תזה זו מנוגדת באופן חזיתי לפרקטיקה הנוהגת בוועדה לבחירת שופטים מזה שנים ארוכות, ובמידת הצורך, מר נוה יוכיח כך בהליך משפטי. עתה, עם סיום תפקידו של פרקליט המדינה, שהחליט מראשית הדרך על הענקת ה'חסינות' לפורצים על כל המשתמע מכך, ובשים לב לנתונים הבסיסיים בעניין, יש להניח כי שיקול הדעת הנכון ינחה את הנוגעים בדבר".

עו"ד אופיר סטרשנוב ממשרד כהן-סטרשנוב, שמייצג את כרייף, מסר: ״השופטת מכחישה באופן מוחלט ביצוע עבירות כלשהן. בחירתה לשופטת היתה בתמיכת שמונה מתוך תשעת חברי הועדה לבחירת שופטים ובכללם נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור. היא לא נזקקה לשום מעשה פסול כדי להיבחר, ולא עשתה שום מעשה כזה. אנו מאמינים כי בשימוע נצליח לשכנע את הגורמים המחליטים בכך, והתיק ייסגר".

עו"ד עדי כרמלי מסר מטעמה של עורכת הדין שהתיק בעניינה נסגר כי "מלכתחילה סברנו שלא היה מקום לשרבוב שמה לפרשה, ואנו מודים לפרקליטות שקיבלה את עמדתנו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker