פרופ' ברק מדינה: "מי שטוען בלהט שהחוק ברור ואין סיבה שרה"מ יפסיק את כהונתו - טועה"

פרופ' ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי, התייחס בראיון ל-TheMarker למצבו המשפטי של נתניהו ■ "ההערכה שלי היא שבית המשפט יקבע שראש ממשלה שאינו מכהן מתוקף אמון הכנסת, ושהוגש נגדו כתב אישום חמור כמו זה שהוגש נגד נתניהו - חייב להפסיק את כהונתו"

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
פרופ' ברק מדינה
פרופ' ברק מדינהצילום: תומר אפלבאום
ביני אשכנזי
ביני אשכנזי

"ההכרעה אם בית המשפט יכול לדרוש מראש ממשלה שנהנה מאמון הכנסת להתפטר בעת הגשת כתב אישום תלויה בחומרת האישומים והזיקה בינם למילוי תפקידו" - כך אמר ל-TheMarker פרופסור ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה למשפט חוקתי. "צריך להגיד ביושר - אנחנו לא באמת יודעים מה המצב המשפטי לגבי השאלה אם ראש הממשלה חייב להתפטר לאחר שהוגש נגדו כתב אישום", הוסיף מדינה.

מדינה הסביר כי "מי שטוען בלהט שהחוק ברור ואין סיבה שראש הממשלה יפסיק את כהונתו - טועה. החוק אינו קובע הסדר מפורש בעניין. למעשה החוק קובע הסדר דומה להסדר שקבוע בחוק לגבי שרים. בג"ץ קבע את הלכת דרעי-פנחסי שמחייבת שרים וסגני שרים להתפטר ברגע שמוגש נגדם כתב אישום מבלי שהדבר מפורש בחוק, ולכן אין לשלול את האפשרות שייקבע כך גם לגבי ראש הממשלה".

לדברי מדינה, "צריך להדגיש שהשאלה כאן היא לא האם מדיחים ראש ממשלה רק בקלפי ולא בבית המשפט. אין מחלוקת שאם תהיה הרשעה בפסק-דין חלוט, רה"מ שנבחר בקלפי לא יוכל לכהן על אף שהוא נבחר. לכן הסוגיה כאן היא האם צריך פסק דין חלוט או שמספיק כתב אישום כדי שרה"מ יועבר מתפקידו."

נתניהו בישיבת ממשלה
נתניהו בישיבת ממשלהצילום: אמיל סלמן

מה בנוגע לשוני בין תפקיד שר לתפקיד ראש הממשלה?

"ישנו הבדל בין שר לראש ממשלה, שהרי רה"מ קיבל את אמון הכנסת. במקרה שבו ראש הממשלה מתפטר, הממשלה מסיימת את כהונתה, המחוקק היה ער לשוני הזה. מבחינה מהותית, קיים חשש שנושא משרה ישתמש לרעה בסמכויות שלו בעת שמוגש נגדו כתב אישום. אפשר אפילו לומר שלגבי רה"מ ישנו (חשש כזה) קל וחומר, מאחר שרה"מ חולש על כל הסמכויות של הממשלה לעומת שר שיש לו רק את הסמכות של המשרד שלו. 

לאור זאת, בהקשר של ראש ממשלה שכן זכה לאמון הכנסת, זהו מקרה גבולי. ואולם אם ראש הממשלה לא נהנה מאמון הכנסת, כמו בממשלת מעבר, המעמד שלו לא שונה ממעמד של שר. במקרה שבו הוא יועבר מתפקידו הממשלה לא תיפול. לכן, ההערכה שלי היא שבית המשפט יקבע שראש ממשלה שאינו מכהן מתוקף אמון הכנסת, ושהוגש נגדו כתב אישום חמור כמו זה שהוגש נגד נתניהו, חייב להפסיק את כהונתו".

מה אפשר ללמוד מהפסיקה נגד ראשי ערים בהקשר של ראש הממשלה?

 "ראשי ערים נבחרים בבחירה ישירה והעברתם מתפקידם לאחר הגשת כתב אישום גורמת לפגיעה חזקה יותר בזכות הציבור לבחור את מנהיגיו. בית המשפט לא ראה בכך שיקול מכריע, וקבע שחובה להפסיק את כהונת ראשי הערים מעת שהוגש נגדם כתב אישום חמור. נראה שתקדים זה הוא בעל משמעות לחיזוק המסקנה שבית המשפט צפוי להורות לראש הממשלה להתפטר מכהונתו בעקבות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום.

אם הכנסת תעניק חסינות לראש הממשלה, האם המשפט ייערך רק אחרי שהוא יסיים את תפקידו?

"כן. החסינות חלה רק בתקופת כהונתו של חבר הכנסת בכנסת. ואולם, כלל לא ברור שאם הכנסת תעניק חסינות לראש הממשלה הוא לא יצטרך להתפטר מתפקידו. בפסק הדין בעניין צחי הנגבי בית המשפט אמר שאם יש חומרה מיוחדת במעשים של נבחר ציבור, הדבר עשוי להספיק כדי להעבירו מתפקידו, אפילו אם לא הוגש נגדו כתב אישום.

"השאלה היא אם יש מספיק ראיות מינהליות למעשים חמורים שבוצעו על ידי נבחר הציבור שמחייבות להעביר אותו מתפקידו. ההלכה היא שכתב אישום הוא ראיה מינהלית מספקת, ולכן גם הענקת החסינות לא אמורה להועיל לראש הממשלה לעניין המשך הכהונה. ממילא אין מקום להמתין להחלטת הכנסת בעניין החסינות כדי לפסוק בנוגע להמשך הכהונה שלו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker