רפורמת השוק הסיטוני: השופטים הכלכליים בת"א אישרו בקשה לייצוגית נגד בזק

שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א: רות רונן, חאלד כבוב ומגן אלטוביה, דחו את הערעור שהגישה בזק בעניין מחדלי הדיווח על רפורמת השוק הסיטוני ■ הנזק הנטען בתביעה: כ-750 מיליון שקל ■ בזק חויבה בהוצאות

אפרת נוימן
השופטת רות רונן
כתבה את ההחלטה. השופטת רות רונן צילום: ליאב פלד
אפרת נוימן

שלושת שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - רות רונן, חאלד כבוב ומגן אלטוביה - הכריעו היום (א') בבקשה לדיון חוזר שהוגשה על ההחלטה של השופטת דניה קרת-מאיר מ-2018, לאשר תביעה ייצוגית בסכום של 1.1 מיליארד שקל נגד בזק ובכיריה.

בתביעה הייצוגית שהוגשה גם נגד 13 בכירים באותה העת, ובהם שאול אלוביץ' וסטלה הנדלר, נטען למחדלי דיווח וגילוי מצד בזק במהלכי הפחתת דמי הקישוריות ורפורמת השוק הסיטוני

השופטים דחו את הבקשה לדיון חוזר בעניין רפורמת השוק הסיטוני (שבו הנזק הנטען הוא המשמעותי יותר) וקבעו כי אין להתערב בעניין זה בהחלטה של דניה-קרת. אולם קיבלו את הערעור בסוגיית ההטעיה בעניין דמי הקישוריות - כך שכעת הנזק הנטען בתביעה עומד על כ-750 מיליון שקל. בזק חויבה בהוצאות של 40 אלף שקל.

על החלטה של בית המשפט הכלכלי המאשרת תביעה נגזרת או תובענה ייצוגית בעילה של ניירות ערך, לא ניתן לבקש לערער לבית המשפט העליון. הפרוצדורה היא "דיון חוזר" על ההחלטה, שיתברר בפניי הרכב של שלושה שופטים במחוזי. כלומר, בניגוד לכלל הרגיל, לפיו הליך ערעורי מוגש לערכאה גבוהה יותר, במקרים אלה נקבע כי הליך ההשגה יוגש לאותה ערכאה. השופט שנתן את ההחלטה לא ישב בערכאה שדנה בבקשה לדיון חוזר. 

סטלה הנדלר
סטלה הנדלרצילום: ינאי יחיאל

בזק לא דיווחה כנדרש

הבקשה לדיון חוזר נגעה באישור של בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה בינואר 2015 על ידי עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא, בשם חברת ליעד אחזקות. על פי הנטען בתביעה, בזק לא דיווחה כנדרש על הפחתת דמי הקישוריות ורפורמת השוק הסיטוני - למרות שלכל אחת מהן השפעה מהותית ושלילית על עסקי החברה ועל תוצאותיה הכספיות. התובעת הייצוגית דרשה פיצוי על ההפסדים שנגרמו לבעלי המניות בגין מחדלי דיווח של בזק, ובגין הסתרת מידע מהותי מציבור המשקיעים.

רפורמת השוק הסיטוני, המכונה גם רפורמת הפס הרחב, נוגעת להחלטת שר התקשורת ממאי 2012, לקביעת מדיניות חדשה באמצעות הקמת שוק סיטוני ופתיחת ענף התשתיות הקוויות לתחרות. באופן משלים לרפורמת השוק הסיטוני, מסר משרד התקשורת לבזק בפברואר 2013 מסמך שימוע בעניין הפחתת דמי הקישוריות.

בתביעה נטען כי בזק תיארה בפני ערכאות שיפוטיות את ההשלכות השליליות הקשות, הדרמטיות והעצומות של הרפורמות של משרד התקשורת על פעילותה - אולם תיאור זה לא בא לידי ביטוי בדיווחיה כחברה ציבורית, ודיווחיה החלקיים, המאוחרים והמטעים של בזק לציבור בעלי המניות, היו שונים בעליל. 

שאול אלוביץ'צילום: אייל טואג

"על בזק חלה חובת דיווח"

את ההחלטה בבקשה לדיון החוזר שמשתרעת על פני 73 עמודים כתבה השופטת רונן, ועמה הסכימו השופטים כבוב ואלטוביה. 

אחת הטענות המרכזיות של בזק בבקשה לדיון חוזר, היתה כי מאחר והמידע על השוק הסיטוני פורסם באתר משרד התקשורת, ובמספר אתרי תקשורת, היא לא היתה חייבת לדווח עצמאית על המידע הנוגע לרפורמת השוק הסיטוני. השופטת רונן קבעה בהקשר הזה כי "פרסום מידע מהותי למשקיעים שלא באמצעות החברה אינו משחרר את החברה מחובת הגילוי המוטלת עליה. זאת בין אם הפרסום האחר הוא בכלי תקשורת ובין אם מדובר בפרסום רשמי שנעשה על ידי הרגולטור עצמו". היא הוסיפה כי "החברה היא זו שבידיה מצוי מכלול המידע הרלוונטי המהותי לגביה. לכן הטלת חובת הדיווח על החברה היא הדרך היעילה ביותר לוודא שמכלול המידע המהותי יוודע לשוק".

בנוגע לרפורמת השוק הסיטוני, קבעה השופטת רונן, כי התובעת הוכיחה שקיימת אפשרות סבירה שמחדלי הדיווח ביחס לרפורמה של השוק הסיטוני גרמו לנזק כלשהו בקרב ציבור המשקיעים. את חישוב הנזק היא השאירה לדיון העיקרי בתביעה שיהיה כעת. בנוגע לדמי הקישוריות, היא קבעה כי התובעת לא הוכיחה את רכיב הנזק ולכן התביעה בהיבט זה לא אושרה. 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ