עתירה לבג"ץ: לאסור על הפרקליטות לבקש מפייסבוק למחוק מידע ולחסום גולשים

ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח טוענים כי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מבקשת מפייסבוק ומגוגל להסיר תכנים ולחסום משתמשים ללא סמכות

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
פרקליט המדינה שי ניצן, בספטמבר
פרקליט המדינה, שי ניצןצילום: אילן אסייג
רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן

ארגון עדאלה (המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל) והאגודה לזכויות האזרח, עתרו היום (ג') לבג"ץ בבקשה להורות למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לחדול מפניות לגוגל ופייסבוק, בבקשה להסיר או לחסום תכנים מהרשת באופן "וולונטרי".

בעתירה טוענים הארגונים כי זהו מנגנון שיוצר אכיפה אלטרנטיבית, ופוגע בזכויות חוקתיות כמו חופש הביטוי והזכות להליך הוגן, בעוד אין למחלקת הסייבר את הסמכות בחוק לעשות זאת.

שני הארגונים טוענים כי מאז שקמה יחידת הסייבר בפרקליטות ב-2015 היא מפעילה מנגנון המכונה "אכיפה אלטרנטיבית במסלול וולונטרי". לטענתם, מחלקת הסייבר מבקשת מגופים להסיר תכנים, להגביל גישה אליהם, לחסום או להשעות משתמשים - על בסיס חשד בלבד - בלי לעבור בבית משפט, בלי ליידע את האדם שפירסם את התוכן, ובלי לתת לו את הזכות להשמיע את דבריו. 

הפרקליטות טענה בתגובה למחאת הארגונים כי לא מדובר בהפעלת סמכות שלטונית, וכי גוגל ופייסבוק אמורות להסיר תכנים כאלה גם ללא פניית הפרקליטות.

העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד פאדי ח'ורי ועו"ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה, מציינת כי לפי דו"ח שפירסמה פרקליטות המדינה ב-2018, מחלקת הסייבר בפרקליטות הגישה לספקיות התוכן 14 אלף פניות עם בקשות הסרה. רובן המכריע של  הבקשות, כ-90%, נענו בחיוב. 73% מהבקשות הן בשל הזדהות עם ארגון טרור, 26% בגין עבירות הסתה ורק 1% מהבקשות עסקו בהסתה לגזענות, פגיעה בפרטיות, הפרת זכויות יוצרים ופרסום שירותי זנות.  

יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה. מימין: אפרת פאר־גרונדלנד, איתי גוהר, סתיו גרוסמן־גלמן, יעלה הראל, חיים ויסמונסקי ויוני חדד
יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה. מימין: אפרת פאר־גרונדלנד, איתי גוהר, סתיו גרוסמן־גלמן, יעלה הראל, חיים ויסמונסקי ויוני חדדצילום: מגד גוזני

נתניהו בלם את החוק

ביולי 2017 אישרה הכנסת את חוק חסימת אתרים שנועד להתמודד עם אתרים שבהם מתבצעת פעילות פלילית כמו פדופיליה, סחר בסמים, פרסום ושידול לזנות וכן אתרים של ארגוני טרור. החוק קבע לראשונה כיצד יעבוד המנגנון: המשטרה או הפרקליטות יגישו בקשה לשופט מחוזי שיהיה רשאי להורות באמצעות צו לבעל האתר או ספקיות אינטרנט להגביל או לחסום גלישה לאתר אינטרנט אם הפעילות בו מהווה עבירה על החוק. 

בנוסף לחוק זה, עלה על שולחן הדיונים במקביל גם חוק הפייסבוק שמבקש לאפשר למדינה להורות לפלטפורמות תוכן שונות - בראשן גוגל ופייסבוק להסיר תכנים דומים כמו בחוק חסימת אתרים. אולם חוק זה, שעבר בקריאה שנייה שלישית בכנסת ה-20, נבלם על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהורה לשר לביטחון פנים גלעד ארדן ולשרת המשפטים לשעבר איילת שקד, למשוך את הבקשה. לפיכך, עניין הבקשה להסיר תכנים מפלטפורמות תוכן אינו מעוגן בחוק.

בקשת חופש מידע לחשוף אילו תכנים הוסרו, שהוגשה על ידי כמה ארגונים חברתיים לחופש מידע, בהם האגודה לזכויות האזרח - נדחתה על ידי משרד המשפטים מהסיבה: "חשיפת תוכן פרסומים הנוגעים להסתה לאלימות וטרור עלולה לפגוע באינטרסים ביטחוניים שונים". 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ