התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ: "לחייב את נתניהו להתפטר מראשות הממשלה"

התנועה לאיכות השלטון טוענת בעתירה כי הישארותו של ראש הממשלה בתפקידו "נותנת גושפנקא לתפיסתו את מערכת שלטון החוק כמערכת רוויית שיקולים זרים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אוהד צויגנברג

התנועה לאיכות השלטון הגישה הבוקר (א') עתירה לבג"ץ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובה קראה לו להתפטר מתפקידו כראש ממשלה וכן מתפקידיו השונים - כשר הבריאות, שר העבודה והרווחה, שר התפוצות וממלא מקום שר החקלאות ופיתוח הכפר.

בנוסף, העתירה הוגשה נגד ממשלת ישראל ונגד היועץ המשפטי לממשלה בטענה כי עליהם מוטלת החובה להורות לראש הממשלה להתפטר מתפקידו.

בעתירה טוענים אנשי התנועה: "מזה 30 שנים עומדת העותרת בחזית המאבק לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ולא פיללה לרגע שבו תגיע לכתוב עתירה זו. אכן מעטות הפעמים שבהן תיפתח עתירה במלים אלו, ובכל זאת תאמר העותרת בפה מלא - לוואי ועתירה זו מעולם לא היתה מגיעה לאוויר העולם".

התנועה חתומה על פסק הדין התקדימי של בג"ץ משנת 1993, הידוע בשם "בג"ץ דרעי" שקבע כי על ראש ממשלה מוטלת חובה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום ואשר חייב את ראש הממשלה יצחק רבין לפטר את השר אריה דרעי מתפקידו בממשלה. התנועה טוענת כי על ראש הממשלה להתפטר מתפקידיו לפי הוראות חוק יסוד: הממשלה, ולאור המנהג החוקתי שהתקבע ולפיו על רשויות השלטון לשקול את פיטוריו של איש ציבור הנאשם בפלילים, וכן לאור הפסיקה המחייבת את פיטוריהם של חברי ממשלה שנגדם הוגש כתב אישום ובהם שרים וסגני שרים.

היועמ"ש מנדלבליטצילום: אמיל סלמן

בעתירה נטען כי הישארותו של ראש הממשלה בתפקידו "לא רק שמביעה סובלנות כלפי כתב האישום החמור נגדו, המתייחס למעשים שעשה לכאורה בעודו מכהן כראש ממשלה, אלא נותנת היא אף גושפנקא לתפיסתו את מערכת שלטון החוק כמערכת רוויית שיקולים זרים, ומנחילה לציבור הרחב כי יש אמת בתפיסה הזו אשר פוגעת בשלטון החוק פגיעה קשה מנשוא".

בעתירה עורכת התנועה השוואה בין הסמכות הנתונה לראש ממשלה לפטר שרים לפי שיקול דעתו, לבין הסמכות הנתונה לראש הממשלה להתפטר מתפקידו לפי שיקול דעתו.

בתנועה טוענים כי כפי שבג"ץ קבע שבעת שמוגש כתב אישום נגד שר מכהן, שיקול הדעת של ראש ממשלה אם לפטר אותו הופך לשיקול דעת שמחייב את פיטורי השר על ידי רה"מ, כך גם במקרה שבו הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה – שיקול דעתו של ראש ממשלה - מתי להתפטר מתפקידו - הופך לשיקול דעת אשר מחייב את פיטוריו בעת שהוגש נגדו כתב אישום.

בתנועה טוענים שאף כי בית המשפט מעולם לא דן בסוגיית התפטרות של ראש ממשלה אשר הוגש נגדו כתב אישום, במרוצת השנים התפתחה הלכה ענפה המתייחסת למקרים דומים שבהם הוגשו כתבי אישום נגד שרים מכהנים וסגני שרים וראשי ערים.

מתוך השוואה להכרעת בג"ץ בנושא ראשי ערים שהוגש נגדם כתב אישום - שם קבעו השופטים כי יש להם סמכות לשקול את פיטוריהם וזאת חרף כך שמדובר בנבחרי ציבור שנבחרו בבחירה ישירה - בתנועה טוענים כי לבג"ץ יש סמכות לשקול את פיטוריו של ראש הממשלה אשר נבחר על ידי הציבור במקום שבו הוגש נגדו כתב אישום.

חשיבותה של העתירה היא בכך שתוביל לקביעתה של הלכה מחייבת - אם על ראש ממשלה להתפטר במקום שבו הוגש נגדו כתב אישום. בנוסף לכך, מאחר שהיועץ המשפטי לממשלה צורף כמשיב לעתירה, עמדתו תצורף לעתירה וכך נוכל לקבל תמונה רחבה יותר של הסוגיה המשפטית - שמערבת גם הכרעה פוליטית.

את העתירה כתבו עו"ד תומר, עו"ד וד"ר אליעד שרגא, עו"ד אלון ספיר ועו"ד אביתר אלון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker