החשש מעיכוב בתיקי נתניהו: "לדון בבקשת החסינות - עוד בכנסת הנוכחית"

התנועה לטוהר המידות פנתה ליועץ המשפטי לכנסת, וביקשה ממנו לשנות חוות דעת שנתן ערב הבחירות האחרונות כדי לאפשר דיון מיידי בבקשת החסינות של חיים כץ - עוד בכנסת הנוכחית ■ לבקשה השלכה אפשרית גם על בקשת חסינות שעשוי להגיש בנימין נתניהו

גור מגידו
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: אוהד צויגנברג

התנועה לטוהר המידות פנתה היום (ה') ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, וביקשה ממנו לשנות חוות דעת שנתן ערב הבחירות האחרונות כדי לאפשר דיון מיידי בבקשת החסינות של השר לשעבר, ח"כ חיים כץ, עוד בכנסת הנוכחית. לבקשה השלכה אפשרית גם על בקשת חסינות שעשוי להגיש ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

כפי שפורסם לפני כחודש ב-TheMarker, כתב האישום נגד כץ הוקפא הלכה למעשה מיום ההודעה על הגשתו באוגוסט ועד היום, ואם לא יהיה שינוי בחוות הדעת שנתן יועמ"ש הכנסת, הוא צפוי להישאר בהקפאה עד לפתרון הפלונטר הפוליטי. זאת משם שחוות הדעת קבעה שרק ועדת כנסת קבועה רשאית לדון בבקשת חסינות והקמת ועדה קבועה כרוכה בהשגת רוב פרלמנטרי.

בדומה לשר כץ, אם נתניהו יגיש בקשת חסינות לאחר שיוגש נגדו כתב אישום, הדיון בכתב האישום עשוי להיכנס להקפאה עד להתגבשות רוב פרלמנטרי, לאחר סבב הבחירות השלישי, ככל שיהיה כזה. במצב כזה, רק באמצע 2020 יתחיל הדיון בבקשת החסינות, שעשוי להימשך מספר שבועות עד חודשים ועד אז לא יוכל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש את כתב האישום לבית המשפט. 

"שני פתרונות סבירים"

באוגוסט הודיע מנדלבליט על הגשת כתב אישום נגד כץ בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים. בהמשך העביר כץ ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בקשה שלפיה הכנסת תבחן את הפעלת חסינותו הפרלמנטרית בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת.

השלב הראשון בדיון בבקשת חסינות פרלמנטרית הוא דיון בבקשה בוועדת הכנסת. אלא שבעת שהוגשה הבקשה של כץ, לא היתה ועדת כנסת קבועה, על רקע הכישלון (הקודם) להרכיב ממשלה, במהלך הכנסת ה-21, שנבחרה באפריל.

חיים כץ
חיים כץצילום: אוליבייה פיטוסי

לפי החוק, עד לכינון ועדת כנסת קבועה, דבר שניתן לעשות רק לאחר גיבוש קואליציה, ועדה זמנית המכונה "הוועדה המסדרת" מקבלת את סמכויותיה ופועלת במקומה של ועדת הכנסת. בעקבות הסיטואציה המורכבת, אדלשטיין ביקש את חוות דעתו של ינון לגבי הטיפול הראוי בבקשת החסינות של כץ, והאפשרות להפניית הסוגיה לטיפול הוועדה המסדרת. היועץ המשפטי לכנסת השיב בשלילה.

"עמדתי היא כי הוועדה המסדרת אינה מוסמכת לקיים דיון כזה, שכן חוק הכנסת המקים את הוועדה המסדרת, קובע כי יהיו לה, עד לבחירתה של ועדת הכנסת, 'סמכויות הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת'. הדיון בבקשה לקביעת חסינות הוא דיון מעין שיפוטי, שלא ניתן לראות בו נושא שנוגע לסדרי הבית ודיוני הכנסת", כתב ינון לאדלשטיין ערב הבחירות הקודמות.

עוד כתב ינון כי "משהגיש כץ את בקשתו בתוך תקופת הזמן הקבועה בחוק החסינות, מובן כי לא ניתן יהיה להגיש את כתב האישום לבית המשפט קודם שתתקבל החלטה סופית בבקשה - בתחילת כהונתה של הכנסת ה-22". אם לא תורכב ממשלה, נראה כי חוות הדעת הזו תאפשר לכץ לדחות את הדיון בעניינו למשך חצי שנה נוספת לפחות, עד לפתרון המצב הפוליטי (אם יהיה כזה), בכנסת ה-23.

במכתב שנשלח היום, הבהירה התנועה כי "מצב בו בקשת החסינות הופכת למקלט בפני כתבי אישום חמורים אינו מתקבל על הדעת, במיוחד לקראת ההכרעה הצפויה בתיקי ראש הממשלה נתניהו והאפשרות כי גם ראש הממשלה נתניהו יגיש בקשה דומה לחסינות וינצל את השיתוק הפוליטי כדי לעכב ההליכים נגדו".

לטענת עורכי הדין אביה אלף ובעז ארד, החתומים על המכתב מטעם התנועה לטוהר המידות, החוק מאפשר לקיים את הדיון בבקשת החסינות של כץ, גם ללא הקמת ועדת כנסת קבועה. עורכי הדין מציעים שני מתווים אפשריים לכך.

הראשון הוא מצב בו מליאת הכנסת תיטול את סמכויות ועדת הכנסת ותקיים את הדיון באופן מיידי; השני - הקמת ועדה מיוחדת לדיון בבקשות חסינות, לפי מפתח הסיעות בכנסת הנוכחית. לטענת התנועה, אפשרויות אלה מתיישבות עם פרשנות סבירה של חוק החסינות. אם יינון לא יעתר לבקשה, סביר שההכרעה בנושא תתגלגל לפתחו של בג"ץ.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker